מחפשת במה לשפוך את הלב..

[daydream believer]

מחפשת במה לשפוך את הלב..

יום שני אני נוסעת לטיול שחלמתי עליו כל כך הרבה זמן... יום שני אני נוחתת בתאילנד, החלום שלי בשלוש שנים האחרונות.. אז למה כל כך עצוב לי מבפנים? לפני שלושה שבועות קרה משהו שלא חשבתי שיקרה לי... הכרתי מישהו, שלושה שבועות לפני תאילנד הכרתי בחור מדהים, התאהבתי בו במבט ראשון כמו שלא קרה לי בחיים.. כבר בפגישה הראשונה ידעתי שזה משהו שונה, שאסור לי להפסיד את זה בגלל חודש ונתתי לעצמי להיסחף לתוך מערכת יחסים עם הבחור, לא האמנתי על עצמי שאני נכנסתי לקשר כל כך אינטנסיבי שזה הכי לא אופייני לי - בד"כ אני צריכה את המרחב שלי... בקיצור אין לי כחו לכתוב הכל מה קרה ביננו אבל הוא סיפר לי שבוע שעבר שבעוד חצי שנה ההורים שלו שולחים אותו לארה"ב, להיות שם שנה אצל דודים שלו, לנקות את הראש... אתמול נפלה ההחלטה שהמערכת יחסים שלנו מגיעה לסיומה... כדי למנוע פגיעה גדולה יותר בעתיד... שנינו יודעים שתמיד נהיה בקשר, ואולי יש סיכוי שבעתיד דרכינו יתחברו בשנית, אבל כרגע ההחלטה היא שאנחנו מנתקים קשר כדי לנסות לאהוב פחות.. אני לא מבינה איך זוג אנשים שאוהבים אחד את השני, שבחיים לא אהב אף אחד אחר כמו שהוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו, אני לא מבינה איך הגענו להחלטה הזאת... זה כ"כ כואב לי מבפנים, אין לי תכלית לימים האלה שעוברים.... היום הזה, שלא דיברתי איתו כל היום היה הכי קשה בחיים שלי.. ועוד יהיו הרבה ימים כאלה בקרוב.. כל החלום שלי על טיול נקי מדאגות, בלי להשאיר דברים מאחור - התפורר, שתבינו שלפני שהכרתי אותו לא נתתי לעצמי להכיר אף אחד אחר, כי רציתי לנסוע בראש נקי... מה אני עושה עכשיו? איך אני יוצאת מהדיכאון הזה שאופף אותי עכשיו וממשיכה הלאה? אני מאוד מקווה שזה לא ימשיך ככה גם בטיול, אבל איך אני יכולה להתעלם מקשר, קצר ככל שהיה והכי מדהים בחיי? איך עושים את זה? איך ממשיכים הלאה...?

 

[כה ציפיתי ליום]

הדבר הראשון שעולה לי כרגע

הוא תדחי את הנסיעה. נכון, זה צעד קיצוני. אבל גם להתאהב. אי אפשר לתכנן דברים ולפעמים התכניות הכי גדולות משתנות. גם הנסיעה שלו לארצות הברית היא לא סוף העולם וכלום לא בטוח עד שהוא קורה, ולא עושים מה שלא רוצים לעשות. אז נכון, חיכית לנסיעה שנים. אבל יש דברים שלא מתכננים אותם, אין שום סיבה בעולם לסוע עם כל הכאב הזה שיש לך, אני יכולה להרגיש אותו דרך מה שכתבת. המון המו ןכאב- זו ממש לא תהייה הנסיעה שציפית לה כל כך שלוש שנים, זו עלולה להפוך לאכזבה. להרגשת פספוס. תמיד יהיו הזגמנויות לסוע שוב. אולי כאשר הקשר יהיה עוד יותר מבוסס, ואולי אם תרצי להתפשר על זמן קצר קצת יותר אולי של חודשיים....לא יודעת. כל דבר. רק שבאמת, כמו שכתבת- אין סיבה ששני אנשים שכל כך אוהבים לא יהיו יחד במיוחד אם ההחלטה בידיך. לא מדובר על לבטל, רק לדחות, לראות מה קורה. באמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שלא תפסידי כלום בחיים אם תחליטי ככה, לפחות תדעי שלא פספסת. לפחות לא תבזבזי נסיעה כזו על להעביר אותה בעצב. לא הכל שחור לבן וגם התכניות הכי גדולות עשויות להשתנות. כמו שכתבת, לא ציפית לפגוש אותו, אבל פגשת....

 

[Cobe Anan]

אל תתעלמי.

בשביל אהבה אמיתית אפשר לחכות, ואפשר גם לדחות תכניות. למישהו שהיה איתי בקורס מ``כים היתה חברה 3 חודשים- והיא נסעה לחצי שנה בדרום אמריקה. הם החליטו לחכות אחד לשני, ועם כל הקושי, בסופו של דבר הם זכו לשמור על האהבה שלהם. משתלם, לא? דבר שני- אולי במקום לטוס עכשיו לתאילנד, חכי קצת, תטוסי לארה``ב, ותוך כדי טיולים פה ושם- גם תוכלו להיפגש פעם בכמה זמן.. לא כדאי?