מחפשת הפניות לסיפורי לידה

[אםדניאל]

מחפשת הפניות לסיפורי לידה

שבהם היה צורך בזירוז אך לא ניתנו אילחושים למינהם ולא היו התערבויות אחרות (במגבלות האפשר בב"יח). אני רוצה "להתחזק" מסיפורים כאלה,למקרה שכן יהיה זירוז, אני יודעת שבשתי הלידות שלי, סיפור לידה (שונים) צצו בראשי וחיזקו אותי. לא חקוק לי בראש אף סיפור שיש בו זירוז ולידה ללא אילחוש ואני רוצה להוסיף את זה לרפרטואר למקרה הצורך......

 

[יעלית ופונפון]

חברה שלי

ילדה לידה שניה עם פיטוצין, וללא אלחוש. היא אמרה שהיא ישבה על המיטה בישיבה מזרחית. כשהיא נשברה וביקשה אפידורל, הפסיקו את הפיטוצין. ומיד היא חשה צורך לדחוף.

 

[אםדניאל]

תודה

 

[אם פי 3]

נסי לשאול

את she dolphin (דולפינה, את פה?) - כותבת בפורום הנקה, הריון ולידה וגם מנהלת בפורום ברית מילה (202). אם אני זוכרת נכון, היא ילדה עם זירוז ובלי אפידורל, לפחות חלק מהלידות.

 

[אםדניאל]

תודה אני אשאל אותה

 

[PikiMiki]

אני עשיתי את זה

אבל לא עם פיטוצין רציף. מסתבר, שאפשר לקבל פיטוצין עם ניטור רצוף כמובן, ואחרי זמן מסויים (אצלי זה היה חצי שעה - החלטה של הרופאה) הפסיקו את הפיטוצין ואת הניטור, וחיכו שיתפתחו צירים. הצירים שהיו התגברו אבל לא מספיק, ישנתי כמה שעות וקמתי עם פתיחה של 6 וצירים שעדיין היו חלשים. קיבלתי שוב פיטוצין לעשרים דקות ושוב ניתקו, ואז כבר היתה פתיחה של 8 וצירים משמעותיים ואחרי שעתיים ילדתי בלי אפידורל (אבל עם עיסויים, ארניקה, תנועות, כדור פיזיו, וקולות עמוקים ודי מפחידים....) חשוב רק לציין שזו היתה לידה פרטית. בלידה הראשונה - הייתי עם פיטוצין רצוף כל הזמן, ובסוף(פתיחה של 6-7 תלוי בגירסה) קיבלתי אפידורל. שיהיה בהצלחה

 

[אםדניאל]

תודה. זה רעיון טוב.

אני אבדוק מראש אפשרות לפיטוצין לא רציף.

 

[תNר]

לזה 'הם' קוראים טסט

כלומר, מנסים את הפיטו' וכשיש צירים מפסיקים ובודקים אם הצירים ממשיכים והלידה מתקדמת. כך עבדו עלי

בפועל למרות שהמוניטור הראה צירים הם לא הפסיקו לי ובכל כמה דקות נכנס רופא שלא התעניין בי ובאיך אני מרגישה והעלה את מינון הטיפות. אלק טסט.

 

[איילת נתנאל]

זירוז עם אפידורל שלא עבד מתאים לך?

השתמשתי בגז צחוק להקלה על הכאב.

 

[אםדניאל]

מתאים, ומעניין

ממה שקראתי הצירים עם זירוז הם הרבה הרבה יותר כואבים. אני מניחה שבמקרה שאצטרך זירוז, הלידה תהיה גם יותר ארוכה ממה שאני מכירה מהלידות הקודמות. אם אני מוסיפה לזה את העובדה שבמקרה של זירוז - כל הלידה תעבור בבי"ח, אז הנה גורם נוסף שהוא בלתי מוכר מבחינתי שיכול להביא איתו סטרס משלו.... מאחר והלידה הבאה תלווה ברמת סטרס אחרת מבעבר, ולא משנה איך היא תתרחש. (כמו שכבר כתבתי בעבר, נראה לי שרמת הם הפחד שלי תהיה סבירה, אבל החצי שלי והסובבים לא יהיו בתוך סוטול הורמוני לידה.....) ואני מנסה להתכונן למצבי סטרס אחרים שיכולים להיווצר כדי להוריד את רמתו . (מבחינתי עצם ההזכרה של זירוז - גורם סטרס) זה אולי נראה קצת טיפשי, אני למעשה, בהתכונות שלי, מתכננת לידה טבעית וזורמת. (אומנם עם מעבר לבי"ח) מתוך ידיעה שאם יש משהוא שאני טוב ובקלות זה ללדת. ודווקא זה מביא ואתי לנסות להכין את עצמי (מנטלית) למקרה שאצטרך להתמודד עם סיטואציה אחרת. באיזה שלב ביקשת אפידורל? באיזה שלב ביקשת גז צחוק? האם זה עזר? האם יכולת לנוע בזמן הצירים?

 

[איילת נתנאל]

לדעתי מה שכאב יותר מהכל היתה

העובדה שלא נתנו לי לזוז מהמיטה (אוי כמה טיפשה ותמה הייתי). מעבר לכך גם נתנו לי מינון גבוה מדי של פיטוצין, כך שבאמת באמת כאב לי. אין ספק שבלידה השניה פחות כאב לי, אבל אולי כי התמודדתי עם הצירים בדרכים נורמליות. ההמלצה שלי היא להתעקש על תזוזה (באיזור המיטה). אפשר גם לשבת על כדור כל עוד חוטי האינפוזיה לא נמתחים יותר מדי

. אפידורל ביקשתי בפתיחה 7 בערך, ועד שהגיע המרדים (5 דקות) כבר הייתי ב 10. ברגע שהבנתי שזה לא משפיע התחלתי להשתמש בגז הצחוק שעזר בהחלט, אבל כנראה בגלל שרק אז התחלתי ממש לנשום

 

[אםדניאל]

לידה בלי תנועה...

כל פעם שאני שומעת על זה, אני מתכווצת מבפנים. לי אישית, תנועה וקולות זה חלק בלתי נפרד מהלידה. לפני שבועיים, בערך, חברה טובה שלי ילדה. לידה שניה. והיא סיפרה לי על הלידה ועל איך בדרך לבי"ח הכאבים הפכו נוראיים ובעלה הזכיר לה קולות נמוכים והם עשו ביחד וכמה זה עזר. ואז הסתבר לי שבלידה הראשונה שלה היא לא השתמשה בקולות בכלל. ורק אז הבנתי (הבנה אמיתית) שמה שהיה מבחינתי מובן מאיליו וחלק בלתי נפרד מללדת הוא לא כזה בשביל כולן. (ושתי הלידות שלה היו ללא אילחושים והתערבויות) מהסיפור שלך אני רושמת לעצמי לא לשכוח לזוז (גם אם מחוברים לכל מיני חוטים) ולא לשכוח לנשום (בכלל בחיים ובלידה בפרט

) תודה

 

[She Dolphin]

קיבלת את התשובה למסר? ../images/Emo13.gif

מערכת המסרים מתעתעת קצת בזמן האחרון

 

[אםדניאל]

קיבלתי תודה רבה../images/Emo70.gif

 

[She Dolphin]

../images/Emo140.gif

 

[POOH*]

מסכימה לגמרי...

אצלי בלידה הראשונה קיבלתי זירוז - לא לקחתי אפידורל בהתחלה. אבל לא נתנו לי לזוז מהמיטה. וזה היה מנורא להעביר את הצירים בשכיבה - אפילו להסתובב במיטה או להתיישב לא נתנו לי כי אז לא קלטו אותה במוניטור. אחרי 4 שעות פשוט דרשתי להתנתק מהפיטוצין. ואז ביליתי המון במקלחת... בסוף בפתיחה של 9 חיברו אותי שוב לפיטוצין ואז גם נתנו לי אפידורל שכמובן תקע את הלידה והיא הסתיימה בואקום. וגם הוא השפיע חלקית. ומאד הצטערתי שהסכמתי לקחת אותו.. בקיצור זה אפשרי לקחת זירוז בלי אפידורל. הייתי ככה כמה שעות... רק צריך המון אמון בעצמך מלווים תומכים. ואם יש גם מיילדת תומכת זה עוזר מאד.. אני נפלתי על צוותים מזעזעים וזה הרס לי את הלידה.. POOH

 

[debby12]

תשמעי הייתי בדיוק במצבך

חבל להכניס את עצמך לסחרור הזה. תכננתי לידת בית - ומין הסתם אפידורל היה אחד מ-100 התערבויות רפואיות ש*לא* היו בתכנית שלי. לדאבוניף מצאתי את עצמי עמוק בבית חולים באווירת חירום-לחץ בשל התקף חמור של רעלת הריון - שבוע 32, קשיים נשימה, תפקודי כבד בירידה, לחץ דם בשחקים כמו גם חלבון בשתן <התנצלות מראש בפני הפורום על השעמום שבחזרה על הפרטים - לא יודעת ממתי אםדניאל קוראת אותנו

> בקיצור, אחרי מערכה כבדה, שלא לומר מלחמת עולם, נגד החתימה על הסכמה לניתוח קיסרי -- הגיע תור הזירוז שכן מצבי היא לא משהו (בזה גם אני מודה....). ואז קרו שני דברים: 1. מיד אמרתי לבעלי - איו סיכוי שאצליח לעמוד בצירים עם זירוז בלי אפידורל כי קראתי שזה כואב הרבה יותר וכו' וכו 2. הייתי מותשת מהקרב על הקיסרי - כך שהרגשתי שזו המערכה החשובה ולגבי האפידורל - כאשר אבדתי אבדתי (הייתי שכובה על הגב, כפותה למיטה בלי יכולת לזוז עם אינפוזיית מגנזיום ומוניטור בלי הפסקה, ו...עכשיו גם עם פיטוצין. ולמה אני מציינת את זה? כי לדעתי הייתי כבר בקיבעון ש"אין סיכוי שאשרוד את זה בלי אפידורל" וזו הפכה לנבואה שהגשימה את עצמה. נשברתי וביקשתי אפידורל בסביבות פתיחה של 5 (ואגב - זה גם הרגיע טיפה את הצוות ששנא אותי בטירוף - כאילו מין "או יופי. שברנו אותה" ואני מניחה שגם שימח אותם כי פירוש הדבר שאפשר היה לדלג מהר יותר לקיסרי). במחשבה לאחור אני חושבת ששגוי לחשוב ככה. יש נשים שילדו עם פיטוצין בלי אפידורל. היי - יש אפילו לא מעט נשים שעברו קיסרי כשההרדמה לא ממש השפיעה עליהן - וגם הן בחיים.... (אמי החורגת עברה את החוויה המפוקפקת הזו - ואפילו לא גאלו אותה מזה עם הרדמה כללית). אז תחזקי את עצמך. תחשבי שאת בוגרת הפורום שלנו <אה? כבר חילקתי לך דיפלומה

> ושאת יכולה להתמודד עם כל מה שהלידה תדרוש ממך. כי חבל לבוא מוחלשת "בראש" למצב הזה.

 

[אםדניאל]

נשמע כמו חויה קשה

וזה בדיוק מה שאני מנסה (ונראה לי שמצליחה) לעשות.לחזק את עצמי לפני, לדעת שאני יכולה. ולא לשכוח את כל הידע שיש לי על לידה (אם מהגוף, מהניסיון או מקריאה) מול ההתערבויות וגם בתוכם ליצור לעצמי את הבועה שבה אני יכולה ללדת בצורה הטובה ביותר עבורי (בתוך הסיטואציה). ותודה על הדיפלומה

 

[עוגי שמוגי]

וגם אצלי זירוז עם אפידורל שלא עבד..

ללא אלחוש כאבים נוסף מעבר לאפידורל, חוץ מהרבה רצון טוב

 

[סיגלמנדל1]

הלידה הכי פחות כואבת שלי והכי קלה

התחילה עם זירוז פיטוצין. זה יכול להיות. בטח בלידות חוזרות. "פיתו" אותי לקבל זירוז ובאותו זמן התאים לי לא לחזור הביתה אלא ללדת. לא ידעתי ולא חשבתי שיש סיבה שצריך לכאוב לי יותר, ולא כאב לי בכלל. היו צירים עדינים, ישבתי על המיטה וקראתי עיתונים. בשלב מסוים אפילו המרדים נכנס ושאל בפליאה אם אני לא רוצה אפידורל ואמרתי שכשיכאב אבקש. (הייתי בראש שונה מאוד מאשר היום) לאחר פרק זמן פקעו את שק מי השפיר, אז כאב מאוד, אבל מרגע זה הכל טס כל כך מהר שתוך 20 דקות כבר ילדתי. הלידה זכורה לי כלידה רגועה וכיפית. אחרי הלידה הזו חל המהפך כי הבנתי שאפשר ללדת ללא אפידורל. מאחלת לך הצלחה,