מחפשת טקסטים...

meizen

New member
מחפשת טקסטים...

האם מישהו יכול לעזור לי ולהפנות אותי לטקסטים (מחזות, שירים, ספרים), שעוסקים ביופי ובחיצוניות? תודה מראש... :) מיטל.
 

nutmeg

New member
מה עם משהו קלאסי?

Ode on a Grecian Urn John Keats. 1795–1821 THOU still unravish´d bride of quietness, Thou foster-child of Silence and slow Time, Sylvan historian, who canst thus express A flowery tale more sweetly than our rhyme: What leaf-fringed legend haunts about thy shape 5 Of deities or mortals, or of both, In Tempe or the dales of Arcady? What men or gods are these? What maidens loth? What mad pursuit? What struggle to escape? What pipes and timbrels? What wild ecstasy? 10 Heard melodies are sweet, but those unheard Are sweeter; therefore, ye soft pipes, play on; Not to the sensual ear, but, more endear´d, Pipe to the spirit ditties of no tone: Fair youth, beneath the trees, thou canst not leave 15 Thy song, nor ever can those trees be bare; Bold Lover, never, never canst thou kiss, Though winning near the goal—yet, do not grieve; She cannot fade, though thou hast not thy bliss, For ever wilt thou love, and she be fair! 20 Ah, happy, happy boughs! that cannot shed Your leaves, nor ever bid the Spring adieu; And, happy melodist, unwearièd, For ever piping songs for ever new; More happy love! more happy, happy love! 25 For ever warm and still to be enjoy´d, For ever panting, and for ever young; All breathing human passion far above, That leaves a heart high-sorrowful and cloy´d, A burning forehead, and a parching tongue. 30 Who are these coming to the sacrifice? To what green altar, O mysterious priest, Lead´st thou that heifer lowing at the skies, And all her silken flanks with garlands drest? What little town by river or sea-shore, 35 Or mountain-built with peaceful citadel, Is emptied of its folk, this pious morn? And, little town, thy streets for evermore Will silent be; and not a soul, to tell Why thou art desolate, can e´er return. 40 O Attic shape! fair attitude! with brede Of marble men and maidens overwrought, With forest branches and the trodden weed; Thou, silent form! dost tease us out of thought As doth eternity: Cold Pastoral! 45 When old age shall this generation waste, Thou shalt remain, in midst of other woe Than ours, a friend to man, to whom thou say´st, ´Beauty is truth, truth beauty,—that is all Ye know on earth, and all ye need to know.´ 50
 

יצהר

New member
יש המון

שתי דוגמאות קלאסיות: 1 הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד: שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם: כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך: כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים: שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים: (שיר השירים) 2 היתה זו אותה ילדה - אותן כתפיים ענוגות, שזופות כעין הדבש, אותו גב משיי, גמיש, מגולה, אותה רעמה ערמונית של שער. מטפחת מנוקדת שהיתה קשורה סביב חזה הסתירה מעיני הקוף הזקנות שלי, אך לא ממבטו התם של זיכרון צעיר, את השדיים הבוסריים אשר ליטפתי פעם, יום נצחי אחד.... ראיתי שוב את בטנה המתוקה, המתקערת, אשר שפתי נשתהו עליה פעם לרגע קל במסען דרומה; ואת המותניים הילדותיות הללו, שם נישקתי אז את המטבע המחורץ של רצועת הגומי של מכנסיה הקצרים... (לוליטה מאת נבוקוב)
 

feldrave

New member
הו, יצהר

איזה יופי - אני מתכוון לקטע השני. קראתי את לוליטה לפני הרבה שנים בשפת המקור, אך כבר מהמשפט הראשון זיהיתי את ידו של נבוקוב (המתרגם עשה, מן הסתם, עבודה מצוינת). כנראה שכדאי לקרוא את הספר גם בעברית. יש לך אולי פרטים לגבי ההוצאה?
 
למעלה