וככה זה הולך.. (בערך)
אותו פזמון תמיד אני שומעת את אותו פזמון, תמיד אני שומעת את אותו פזמון פעם יכולתי לבכות מזה, היום אני רוצה לישון כשאני שומעת את אותו פזמון וככה זה הולך.. (בערך) למה את לא, למה את לא, למה את לא, למה את לא? למה את לא רואה אף אחד אחר למה את לא יודעת לדבר איתי קצת יותר למה אין לנו שום דבר במשותף - מלבד האהבה? תמיד אני שומעת את אותו פזמון, לרוב הוא בא אחרי בית ראשון כל-כך מוכר שזה כמעט נעים וכשכל הכבישים מובילים לשום מקום ואין לי פתרון תמיד אפשר לחזור אל הפזמון למה את לא, למה את לא, למה את לא, למה את לא? למה את לא רואה אף אחד אחר למה את לא יודעת לדבר איתי קצת יותר למה אין לנו שום דבר במשותף - מלבד האהבה? למה אין לנו שום דבר במשותף - מלבד האהבה.. מלבד האהבה.. ויש רגעים שמשהו אחר קורה ומחדר רחוק אפשר לשמוע שיר חדש מתנגן אולי גם אנחנו נוכל לזמזמם איתו אבל אז.. תמיד אני שומעת את אותו פזמון תמיד אני שומעת את אותו פזמון פעם יכולתי לבכות, עכשיו אני רוצה לישון תמיד אני שומעת את אותו פזמון כל פעם כל פעם למה את לא, למה את לא, למה את לא, למה את לא? למה את לא רואה אף אחד אחר למה את לא יודעת לדבר קצת יותר למה אין לנו שום דבר במשותף מלבד האהבה..