מחפשת מענה

[bava2]

מחפשת מענה ../images/Emo53.gif

אני צופה שקטה נלהבת של פורום זה ומברכת על קיומו. בתור אחת שעברה את החויה "רק" פעם אחת ומקווה לא לעבור אותה שוב, רציתי לשאול אתכן כמה שאלות לגבי נושאים שמטרידים אותי כעת כשאני ואישי בנסיונות נוספים (טבעיים) להרות שוב (4 חודשים אחרי ההפלה). רציתי לדעת ממה אתן נזהרות במיוחד בתחילת הריון חדש ו/או לקראתו- אוכל, בגדים צמודים, מים חמים, פעילויות גופניות... כל דבר שהיה נראה לי מובן ופשוט בהריון הקודם מפחיד אותי כעת, אני יודעת שההפלה היתה טבעית ולא באשמתי אך בכל זאת אני כל הזמן חושבת האם יש משהו שיכולתי/ אני יכולה לעשות כעת להפחתת הסיכויים. ועוד שאלה קטנה,מה המלצותיכן בכלל לטיפול ברמת הלחצים והפחדים שמי שעברה הפלה ונמצאת בהריון חדש, נתקלת בהם. אשמח לתגובות.

 

[MoonTay]

לי אין הרבה מה לתרום

אני לא עברתי נסיון שני לאחר שאיבדתי אותו. אני רק רוצה לאמר משהו אחד, משהו שהסקתי ממה שעברתי. במהלך ההריון הראשון (והיחיד) שלי, נשמעתי להוראות הרופאים, הפסקתי עם כל דבר שיכול להזיק, התיק הרפואי שלי הראה בדיקות תקינות לכל אורך הדרך. אבל המציאות הייתה אחרת. אני מכירה נשים רבות שעושות הכל במהלך ההריון, שלא מקשיבות לעצת האחיות ויש בידיהם היום ילדים בריאים. קטונתי להבין את זה.

 

[jole]

BAVA2 יקרה

לאור נסיוני הדבר הכי חשוב לטפל ולדאוג לו זה הראש והנפש. אם הבדיקות אינן מראות על בעיה מסוימת או על צורך בטיפול נקודתי הרי אין הדבר בידנו. מה שכן בידנו הוא מה אנחנו חושבים ומה אנחנו מרגישים. כן, למרות שאנחנו נוטים לומר- מה לעשות זה מה שאני מרגישה...... אני מאמינה שאנחנו יכולים להחליט להרגיש כך או אחרת. המוח שלנו הוא כמו מחשב, מה שיש שם זה מה שאנחנו מכניסים פנימה. ואם תקומי כל בוקר ותגידי- היום יהיה לי יום נפלא- עם המון כוונה, בפעמים הראשונות זה ירגיש נורא מלאכותי ולא אמיתי אבל תוך זמן קצר (באחריות) את תראי כמה משפט קצר ופשוט זה יכול לחולל פלאים. חשוב להסתכל קדימה. אני יכולה לספר לך שכששכבתי על מיטת הרופא בחודש רביעי להריוני (וזה רופא שכבר הייתי אצלו עם ילדי הראשון) הכל היה באוירה של יאלה, בואו נראה מה הפעם וצחוקים , מכל הבחינות עד אז הכל נראה תקין עד שנדלק המוניטור ומה שראינו זה חלקי תינוק מפוזרים על כל המסך. שום דבר בעולם לא יכול היה להכין אותי לרגע הזה. שכבתי משותקת כאילו מכבש עבר עלי. כמובן לא היה ספק לצעד הבא. לידה מוקדמת (כי העובר היה גדול מידי לגרידה). הלידה עצמה הייתה קשה וארוכה יותר מלידת בני הבכור. חשוב לעבור תקופת אבל אבל חשוב גם לזכור לקום ממנה. קמתי, חזרתי מיד לעבודה, ובראש המשפט היחיד שאמרתי היה- OK , לא הצליח, הלאה!!!!! לשבת, לבכות כל היום, לשבת לתהות למה אני?? לבלות את כל היום ברחמים עצמיים, לטחון מים לא יעזור לי, לא יביא אותי לשום מקום בריא. פינקתי את עצמי, התחלתי לעשות קרמיקה- (משהו ששנים חלמתי לעשות אבל תמיד היה משהו חשוב יותר או דחוף יותר להוציא עליו את הכסף, והפעם אמרתי- אני זה החשוב יותר והדחוף יותר. השקעתי במשהו שעושה לי טוב, שפותח לי את הלב והנפש). דיברתי על מה שעברתי, ואם תלכי אחורה ותקראי את הסיפור שלי תראי שהומור שחור זה אחד המאפיינים שלי ושל בן זוגי אז תראי שמצאנו אפילו נקודות לצחוק עליהן. (יש מי שזה יכול לזעזע אותו אבל ככה אנחנו). אני מאמינה שבזכות הראיה שלנו של הדברים, חיזקנו את הנפש ובעקבותיה את הגוף ולסיפור שלנו יש סוף טוב כי היום אנו חובקים גוזל שחוגג השבוע 4 חודשים. חשוב לי לציין כי כל מה שנכתב (וסליחה שיצא קצת ארוך) נכתב על פי השקפתי את הדברים, ניסיוני ורגשותי האישיים. זו הדרך האישית שלי ושל בן זוגי לראות את החיים ולהתמודד עם מה שניתן לנו. והכי חשוב אנו משתדלים לחיות את היום. מה יהיה מחר אנחנו לא יודעים אז למה לבזבז אנרגיות מיותרות ולמלא את ליבנו בחששות? אני מאחלת לך כל טוב מכל הלב. וכשתהיי שוב בהריון העיצה היחידה שיש לי היא קחי יום ביומו. חרדות על מה יהיה ואיך לא יתרמו כלום לא לך ולא לעובר שיתפתח בתוכך.

 

[sivanori]

מסובך.

אני אגיד לך מה שאני אומרת לכל הנשים שבסביבי בהריון - תעשי מה שאת חושבת שנכון. אני נמנעתי מלצבוע את השיער בהריון. אני יודעת שזה שטויות, אבל מזה נמנעתי. לא נמנעתי מאלכוהול או מקפה או ממשקאות דיאט. חמותי כמעט זרקה אותי מהמרפסת (אשה טפשה). יש לי חברה שטסה עד שבוע 36 (

) והיום יש לה ילד בריא. על זה הרופא שלי אמר ש"אפשר גם לעבור את הכביש בעיניים עצומות, אותה רמה של הימור". בקיצור ולמסקנה - את קובעת. תעשי דברים שאם חס וחלילה טפו-טפו-טפו יקרה לך שוב, לא יהיו לך עודף רגשות אשם. תמיד יש, ולא צריך לעשות דברים שיוספו. בנוסף - תלכי לרופא שאת סומכת עליו ועל מה שהוא אומר. אם את לא סומכת על הרופא שלך - תחליפי. כשאת מחליטה, תשארי איתו ותאמיני לו. אל תקשיבי לכל מיני נשמות טובות שמסתמכות על אמונות סבתא או מחקרים פסודו-מדעיים. המטרה של הענין - להקל על המצפון שלך ושל בן-זוגך. לחצים ? חבל על הזמן. עד שלא תראי ילד לא תרגעי. אגב, לי היה הריון בלחץ הסטרי והיום יש לי ילד רגוע ומתוק וחייכן. אז זה מה ששוות התאוריות על הריון לחוץ וילד עצבני ...

. בהצלחה !

 

[JoZZefa]

יקירתי...

פעמיים הייתי במקום הזה שבו אתם נמצאים עכשיו בפעם השלישית הצלחנו - ונולד לנו ילד מקסים ויפה-תואר שכולם מאוהבים בו. את ההריון האחרון החזקתי בצמר גפן אחרי שאיבדתי באופן טבעי את השניים שקדמו לו. ההריון היה מלווה בחרדות גדולות, נשמרתי כמעט מהכל - וכולם צחקו עלי - אך הבינו את מקור פחדיי. אני ממליצה לך לנהוג כפי שתרגישי ותמצאי לנכון- כך תוכלי לומר לעצמך שאת היית בסדר, עשית הכל בדרך הטובה והנכונה ביותר לעזור להריון להתפתח כמו שצריך. ביקרתי אצל רופאי הנאמן אחת לשלושה שבועות, בכל פעם ביצענו אולטרסאונד. בכל תשעת חודשי ההריון עבדתי כרגיל (במשרד פרסום) על-מנת להסיח את הדעת מההריון לכמה שעות - מומלץ בחום להמשיך לעבוד כרגיל. עד הסוף. בכל פעם שהרגשתי לא טוב רצתי לבצע מוניטור - בשביל השקט הנפשי. אפשר לשכור מוניטור הבייתה - וכך אפשר ערב ערב להקשיב לעוברון הקטן. אין לי עיצה באשר ל"איך להפטר מהחרדות והפחדים" - לא נראה לי שיש לזה פתרון. הצלחת ההריון ולידת ילד בריא היא התרופה לנפש הפצועה-הפגועה. החיים מתחילים מחדש אחרי לידה שאחרי הפלות. יהיה טוב. בטוח!!! אני חיכיתי 6 חודשים בין הפלה להריון - הרופא שלי טען שהגוף והרחם זקוקים למנוחה - וכדאי לתת לרחם את הזמן שלו. חיכינו 6 חודשים בהריון האחרון. בהצלחה הרבה אהבה. יוספה.