לא יכול להתאפק, חייב סיפור נחמד....
המשל אודות המשל. האמת הייתה מהלכת ברחובות כשהיא כולה עירומה, כדרך שיצא מרחם אמה, ולא רצה איש להכניסה לביתו. כל מי שפגש בה היה נס מפניה בפחד. ויהי היום והאמת הולכת לה שקועה במר צרותיה ויפגוש בה המשל. והמשל היה מקושט בלבושים נהדרים ובצבעים מרהיבי עין. נענה המשל ושאל: אמרי לי, קרובתי הנכבדה, למה נפלו פניך והנך מסתובבת ברחובות בדכדוך נפש ? השיבה לו האמת: רע לי מאד, אחי, זקנה אני ובאה בימים, ואין איש רוצה להכירני. אמר לה המשל: לא מפני שאת זקנה אין האנשים מחבבים אותך. גם אני זקן מאד, ועם כל זה ככל שאני מזדקן כך אני מתחבב יותר על הבריות. הנה ואגלה לך סוד של בני אדם: אוהבים הם שכל אחד יהיה מקושט וגם מתחפש במקצת. אשאיל לך בגדים כמו אלה שאני לבוש בהם, ותראי שהאנשים יחבבו גם אותך. האמת נשמעה לעצתו והתקשטה בבגדי המשל. מני אז הולכים המשל והאמת בד בבד ושניהם חביבים על הבריות. המגיד מדובנא יום נהדר. אבי.