מחפשת סרטון או מאמר רציני שמדבר על האינטרסים
- פותח הנושא Naama951
- פורסם בתאריך
באשר לפוליו בישראל
האינטרסים של משרד הבריאות:
1. באמת להעלים את הנגיף הטבעי.
2. לישר קו עם דרישות ארגון הבריאות העולמי.
3. להגן על המוניטין שלו עצמו, על רקע אמון הולך ויורד מצד הציבור. בתנאים של אי וודאות (האם הנגיף הטבעי ימשיך להתפשט? עד כמה? האם יפגע במישהו? האם ישתק מישהו? האם מבצע חיסון נרחב בנגיף מוחלש יצליח לעצור ולהעלים את הנגיף הטבעי? האם הוא לא יפגע בעצמו באנשים מסויימים? וכו') לדעתי משרד הבריאות העדיף לעשות מעשה, במקום להימנע ממעשה, למרות שהסיכונים מהמבצע הזה גבוהים יותר בהשוואה לסיכונים מהנגיף הטבעי בישראל (וכמובן על זה לא תהיה כאן הסכמה
).
לאחר שמשרד הבריאות נקט בפעולה פרו-אקטיבית הוא תמיד יצא צודק: אם יעלם הנגיף הטבעי ללא פגע - זה בזכות מבצע החיסון. אם יפגע הנגיף הטבעי או הנגיף המוחלש מהחיסון במישהו - זה יהיה מחיר בלתי נמנע וקטן יחסית למה שהיה יכול להיות כאן אלמלא חיסנו בחיסון המוחלש. את האפשרות שהנגיף היה עוזב אותנו ללא מבצע שתי טיפות לא נוכל לבחון עכשיו ואם היה בוחר אותו משרד הבריאות, כמו בשנים הקודמות כאשר היו כאן ביקורים חולפים שלו, היה מסתכן באחריות לחולי פוליו בודדים שהיו נזקפים לחובתו.
האינטרסים של משרד הבריאות:
1. באמת להעלים את הנגיף הטבעי.
2. לישר קו עם דרישות ארגון הבריאות העולמי.
3. להגן על המוניטין שלו עצמו, על רקע אמון הולך ויורד מצד הציבור. בתנאים של אי וודאות (האם הנגיף הטבעי ימשיך להתפשט? עד כמה? האם יפגע במישהו? האם ישתק מישהו? האם מבצע חיסון נרחב בנגיף מוחלש יצליח לעצור ולהעלים את הנגיף הטבעי? האם הוא לא יפגע בעצמו באנשים מסויימים? וכו') לדעתי משרד הבריאות העדיף לעשות מעשה, במקום להימנע ממעשה, למרות שהסיכונים מהמבצע הזה גבוהים יותר בהשוואה לסיכונים מהנגיף הטבעי בישראל (וכמובן על זה לא תהיה כאן הסכמה
). לאחר שמשרד הבריאות נקט בפעולה פרו-אקטיבית הוא תמיד יצא צודק: אם יעלם הנגיף הטבעי ללא פגע - זה בזכות מבצע החיסון. אם יפגע הנגיף הטבעי או הנגיף המוחלש מהחיסון במישהו - זה יהיה מחיר בלתי נמנע וקטן יחסית למה שהיה יכול להיות כאן אלמלא חיסנו בחיסון המוחלש. את האפשרות שהנגיף היה עוזב אותנו ללא מבצע שתי טיפות לא נוכל לבחון עכשיו ואם היה בוחר אותו משרד הבריאות, כמו בשנים הקודמות כאשר היו כאן ביקורים חולפים שלו, היה מסתכן באחריות לחולי פוליו בודדים שהיו נזקפים לחובתו.
דר אודי קלינר
New member
תגובה
שלום רב
1. נכון
2. לא מדויק. יש להמלצה שלהם כמומחים משקל אבל אין רצון מיוחד ליישר איתם קו.
3. אין בעולם תקדים לביעור נגיף פוליו אלים בלי להתערב וללא תחלואה. פונציאל התחלואה בארץ הוא מאות חולים. זה נראה לך סביר לא להתערב?
ה"אינטרס" של משרד הבריאות, הוא פשוט. קודם כל למנוע תחלואה בבני אדם. בריאות הציבור במובן הבסיסי של המילה. אחר כך להעלים את הנגיף.
שלום רב
1. נכון
2. לא מדויק. יש להמלצה שלהם כמומחים משקל אבל אין רצון מיוחד ליישר איתם קו.
3. אין בעולם תקדים לביעור נגיף פוליו אלים בלי להתערב וללא תחלואה. פונציאל התחלואה בארץ הוא מאות חולים. זה נראה לך סביר לא להתערב?
ה"אינטרס" של משרד הבריאות, הוא פשוט. קודם כל למנוע תחלואה בבני אדם. בריאות הציבור במובן הבסיסי של המילה. אחר כך להעלים את הנגיף.
אין בעולם תקדים?
כאשר קיוו למגר את הפוליו עד שנת 2000, סברו שבאזורים עם מערכות בריאות חלשות, "מבצעי חיסון" יידרשו כאשר נגיע לכיסוי החיסוני הדרוש בשביל למגר את הפוליו:
However, in areas with weak health systems, mass vaccination campaigns or ‘supplementary immunization activities’ (SIA) were essential if coverage was to rapidly reach the level needed for global eradication by the year 2000.
ובאותו המסמך מספרים לנו שמרבית המקרים המיובאים של נגיף הפוליו - באפריקה(!) - רשמו מקרה אחד בודד של פוליו בלבד ומרבית המקרים הללו (90%) הסתיימו בהעברה מוגבלת ונעלמו עוד בטרם אותרו ע"י מערכות הניטור.
עוד הם מסבירים לנו כי ניתן להעריך ברמה גבוה של דיוק את הסכנה מהתפרצות תחלואה, בין השאר בעזרת הנתון על הכיסוי החיסוני [המאד גבוה בישראל] ותנועת אנשים ממקומות מועדים:
outbreaks included a significant number of cases among older children and adults, reflecting the build-up of susceptibility in these populations [66]. The size distribution of outbreaks detected in Africa is highly skew, with most associated with only a single case of poliomyelitis but a small number associated with tens or hundreds of cases. The observed distribution is difficult to explain unless the majority of poliovirus importations (perhaps up to 90%) result in limited transmission and fade out before they are detected by AFP surveillance [67]. Indeed, environmental surveillance in many parts of the world confirms the frequent detection of wild-type polioviruses in the absence of AFP cases [45]. Populations with immunity gaps are therefore likely to be exposed to importations of wild-type poliovirus and are at risk of outbreaks of poliomyelitis. The risk of poliomyelitis outbreaks can be forecast with reasonably high predictive ability using known risk factors including vaccination coverage and estimated exposure to imported polioviruses based on estimates of population movement from wild poliovirus-infected countries [30]. Preventive SIAs can therefore be planned to reduce emerging risks and this approach has been taken by the GPEI [41].
ד"ר קלינר, נראה שבישראל בהחלט ניתן היה לצפות שהנגיף יעלם מעצמו, בהינתן רמת החסינות הגבוהה במדינה והעובדה שלא גרם לתחלואה בכלל - מזה חודשים רבים שהוא מתפשט כאן. מה שכתבתי כאן בסעיף 3 על האינטרס של משרד הבריאות (המובן) לא לסכן את השם שלו - שריר וקיים.
כאשר קיוו למגר את הפוליו עד שנת 2000, סברו שבאזורים עם מערכות בריאות חלשות, "מבצעי חיסון" יידרשו כאשר נגיע לכיסוי החיסוני הדרוש בשביל למגר את הפוליו:
However, in areas with weak health systems, mass vaccination campaigns or ‘supplementary immunization activities’ (SIA) were essential if coverage was to rapidly reach the level needed for global eradication by the year 2000.
ובאותו המסמך מספרים לנו שמרבית המקרים המיובאים של נגיף הפוליו - באפריקה(!) - רשמו מקרה אחד בודד של פוליו בלבד ומרבית המקרים הללו (90%) הסתיימו בהעברה מוגבלת ונעלמו עוד בטרם אותרו ע"י מערכות הניטור.
עוד הם מסבירים לנו כי ניתן להעריך ברמה גבוה של דיוק את הסכנה מהתפרצות תחלואה, בין השאר בעזרת הנתון על הכיסוי החיסוני [המאד גבוה בישראל] ותנועת אנשים ממקומות מועדים:
outbreaks included a significant number of cases among older children and adults, reflecting the build-up of susceptibility in these populations [66]. The size distribution of outbreaks detected in Africa is highly skew, with most associated with only a single case of poliomyelitis but a small number associated with tens or hundreds of cases. The observed distribution is difficult to explain unless the majority of poliovirus importations (perhaps up to 90%) result in limited transmission and fade out before they are detected by AFP surveillance [67]. Indeed, environmental surveillance in many parts of the world confirms the frequent detection of wild-type polioviruses in the absence of AFP cases [45]. Populations with immunity gaps are therefore likely to be exposed to importations of wild-type poliovirus and are at risk of outbreaks of poliomyelitis. The risk of poliomyelitis outbreaks can be forecast with reasonably high predictive ability using known risk factors including vaccination coverage and estimated exposure to imported polioviruses based on estimates of population movement from wild poliovirus-infected countries [30]. Preventive SIAs can therefore be planned to reduce emerging risks and this approach has been taken by the GPEI [41].
ד"ר קלינר, נראה שבישראל בהחלט ניתן היה לצפות שהנגיף יעלם מעצמו, בהינתן רמת החסינות הגבוהה במדינה והעובדה שלא גרם לתחלואה בכלל - מזה חודשים רבים שהוא מתפשט כאן. מה שכתבתי כאן בסעיף 3 על האינטרס של משרד הבריאות (המובן) לא לסכן את השם שלו - שריר וקיים.
דר אודי קלינר
New member
תגובה
שלום רב
תודה על המאמר החשוב. אני מקוה שקראת את כולו כי יש שם מידע רב על יעילות ובטיחות החיסון המוחלש בכלל והביוולנטי בפרט.
לגבי מה שכתבת, שים לב לסיפא של הקטע אותו הבאת - אוכלוסיות שיש להם פערי חיסון הם בסיכון להתפרצות. במקרה שלנו, בישראל, יש לנו מאות אלפים בסיכון ועוד כ-1.3 מליון ילדים עם פער של חסינות מעיים (בניגוד לאפריקה שם אין את הפער הזה). זהו פער עצום בחיסון. בנוסף, החישוב בקטע הינו תלוי (בין השאר) בסיכוי להגעת נגיף פראי למדינה, בישראל אין צורת לחזות מה הסיכוי שיגיע לכאן נגיף פראי, הוא הגיע, הוא כאן. 100% שהוא "יגיע". לכן, צירוף שני הפרמטרים הללו מביאים אותנו למסקנה כפי שהמשפט האחרון אומר, שיש לעשות מבצע חיסונים כדי להקטין את הסיכון לתחלואה.
Populations with immunity gaps are therefore likely to be exposed to importations of wild-type poliovirus and are at risk of outbreaks of poliomyelitis. The risk of poliomyelitis outbreaks can be forecast with reasonably high predictive ability using known risk factors including vaccination coverage and estimated exposure to imported polioviruses based on estimates of population movement from wild poliovirus-infected countries [30]. Preventive SIAs can therefore be planned to reduce emerging risks and this approach has been taken by the GPEI [41
מור סגמון - לא היו חולים עד עכשיו כי קיבלנו התרעה מוקדמת, שיעור החיסונים הגבוה וקצת מזל. הסיכוי שיהיו בישראל חולים הינו מאוד גבוה אם לא נתערב ונחסן. כמה חולים? עד כמה מאות. לשמחתנו תפסנו את הנגיף בזמן בזכות הניטור הסביבתי שלנו ואנחנו יכולים להתערב לפני שיש חולים ולא אחרי. זו הסיבה להתערבות.
שלום רב
תודה על המאמר החשוב. אני מקוה שקראת את כולו כי יש שם מידע רב על יעילות ובטיחות החיסון המוחלש בכלל והביוולנטי בפרט.
לגבי מה שכתבת, שים לב לסיפא של הקטע אותו הבאת - אוכלוסיות שיש להם פערי חיסון הם בסיכון להתפרצות. במקרה שלנו, בישראל, יש לנו מאות אלפים בסיכון ועוד כ-1.3 מליון ילדים עם פער של חסינות מעיים (בניגוד לאפריקה שם אין את הפער הזה). זהו פער עצום בחיסון. בנוסף, החישוב בקטע הינו תלוי (בין השאר) בסיכוי להגעת נגיף פראי למדינה, בישראל אין צורת לחזות מה הסיכוי שיגיע לכאן נגיף פראי, הוא הגיע, הוא כאן. 100% שהוא "יגיע". לכן, צירוף שני הפרמטרים הללו מביאים אותנו למסקנה כפי שהמשפט האחרון אומר, שיש לעשות מבצע חיסונים כדי להקטין את הסיכון לתחלואה.
Populations with immunity gaps are therefore likely to be exposed to importations of wild-type poliovirus and are at risk of outbreaks of poliomyelitis. The risk of poliomyelitis outbreaks can be forecast with reasonably high predictive ability using known risk factors including vaccination coverage and estimated exposure to imported polioviruses based on estimates of population movement from wild poliovirus-infected countries [30]. Preventive SIAs can therefore be planned to reduce emerging risks and this approach has been taken by the GPEI [41
מור סגמון - לא היו חולים עד עכשיו כי קיבלנו התרעה מוקדמת, שיעור החיסונים הגבוה וקצת מזל. הסיכוי שיהיו בישראל חולים הינו מאוד גבוה אם לא נתערב ונחסן. כמה חולים? עד כמה מאות. לשמחתנו תפסנו את הנגיף בזמן בזכות הניטור הסביבתי שלנו ואנחנו יכולים להתערב לפני שיש חולים ולא אחרי. זו הסיבה להתערבות.
שמתי לב גם לסייפא
הסייפא הזו מתייחסת לאזור שהוא בתת-התחסנות - לא מדינה כמו ישראל המחוסנת היטב. בהתחשב בגורמי סיכון כמו כיסוי חיסוני (גבוה מאד בישראל) וניוד אנשים ממדינות עם פוליו לארץ - או אז יש לשקול התערבות במבצע חיסון.
קראתי את כל המסמך, ד"ר קלינר. אני לא מתווכח איתך עכשיו על תפקיד חיסוני הפוליו במיגור הפוליו בעולם. הראיתי לך שקיים תרחיש נוסף להיעלמות הנגיף - ללא התערבות - ב 90% מהמקרים המיובאים באפריקה. גם במקרים אלו הנגיף כבר היה. 100% שהוא היה, ובכל זאת נעלם ללא SIA.
ההסבר שלך להיעדר חולים עד עכשיו - בהחלט אפשרות, אך לא היחידה. וגם אם זו האפשרות הנכונה, אין זה אומר שמבצע שתי טיפות מביא עימו סיכונים נמוכים יותר.
הסייפא הזו מתייחסת לאזור שהוא בתת-התחסנות - לא מדינה כמו ישראל המחוסנת היטב. בהתחשב בגורמי סיכון כמו כיסוי חיסוני (גבוה מאד בישראל) וניוד אנשים ממדינות עם פוליו לארץ - או אז יש לשקול התערבות במבצע חיסון.
קראתי את כל המסמך, ד"ר קלינר. אני לא מתווכח איתך עכשיו על תפקיד חיסוני הפוליו במיגור הפוליו בעולם. הראיתי לך שקיים תרחיש נוסף להיעלמות הנגיף - ללא התערבות - ב 90% מהמקרים המיובאים באפריקה. גם במקרים אלו הנגיף כבר היה. 100% שהוא היה, ובכל זאת נעלם ללא SIA.
ההסבר שלך להיעדר חולים עד עכשיו - בהחלט אפשרות, אך לא היחידה. וגם אם זו האפשרות הנכונה, אין זה אומר שמבצע שתי טיפות מביא עימו סיכונים נמוכים יותר.
דר אודי קלינר
New member
תגובה2
שלום רב
נקודה חשובה, כמעט שכחתי, מי שחתום על המאמר הדי מעולה שהבאת (שוב תודה...) הוא אחד בשם ניקולס גרסלי. אחד המומחים בעולם לנושא הפוליו
אני שמח לבשר לך כי ניק גרסלי הינו אחד האנשים שהתיעצנו איתם בתהליך ההחלטה שלנו (והוא בטוח קרא את המאמר של עצמו ומכיר את כל מה שכתבת ...)
שלום רב
נקודה חשובה, כמעט שכחתי, מי שחתום על המאמר הדי מעולה שהבאת (שוב תודה...) הוא אחד בשם ניקולס גרסלי. אחד המומחים בעולם לנושא הפוליו
אני שמח לבשר לך כי ניק גרסלי הינו אחד האנשים שהתיעצנו איתם בתהליך ההחלטה שלנו (והוא בטוח קרא את המאמר של עצמו ומכיר את כל מה שכתבת ...)
כפר שמריהו
New member
להקדים תרופה למכה. ככה פשוט.
יש אימרה שאומרת משהו בסגנון "ההבדל בין חכם לפיקח הוא שפיקח מסוגל להחלץ מצרה שחכם היה נמנע ממנה מראש".
זה נכון לכל דבר בחיים, גם לרפואה.
למנוע תחלואה זול יותר מלטפל בה בדיעבד. גם עלות הטיפול הרפואי, גם עלויות נלוות (אובדן ימי עבודה, עומס על מערכות הבריאות) וכמובן גם סיבוכים שיכולים להגיע גם לתמותה (תמותה זה דווקא זול, אבל לא ממש רצוי, איך לומר).
מניעת תחלואה ופגיעות גופניות זה לא רק חיסונים. זה תקנים ופיקוח של המשרד לאיכות הסביבה, תקנים לבטיחות וגיהות במקומות העבודה, החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, זה קמפיינים לעידוד שמירה על אורח חיים בריא, תזונה, ספורט, הגיינה, זהירות בדרכים, חבישת קסדה, חגורות בטיחות...
אני בטוח שנתקלת בתקשורת במסרים לגבי רוב אם לא כל הדברים האלה. אפשר גם לשאול מה האינטרס של הממשלה או גופים אחרים (האגודה למלחמה בסרטן, למשל) להשקיע כספים בקמפיינים למודעות הציבור. האם אז שאלת את עצמך מה הם מרוויחים, או שזה נראה בסדר והגיוני?
יש אימרה שאומרת משהו בסגנון "ההבדל בין חכם לפיקח הוא שפיקח מסוגל להחלץ מצרה שחכם היה נמנע ממנה מראש".
זה נכון לכל דבר בחיים, גם לרפואה.
למנוע תחלואה זול יותר מלטפל בה בדיעבד. גם עלות הטיפול הרפואי, גם עלויות נלוות (אובדן ימי עבודה, עומס על מערכות הבריאות) וכמובן גם סיבוכים שיכולים להגיע גם לתמותה (תמותה זה דווקא זול, אבל לא ממש רצוי, איך לומר).
מניעת תחלואה ופגיעות גופניות זה לא רק חיסונים. זה תקנים ופיקוח של המשרד לאיכות הסביבה, תקנים לבטיחות וגיהות במקומות העבודה, החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, זה קמפיינים לעידוד שמירה על אורח חיים בריא, תזונה, ספורט, הגיינה, זהירות בדרכים, חבישת קסדה, חגורות בטיחות...
אני בטוח שנתקלת בתקשורת במסרים לגבי רוב אם לא כל הדברים האלה. אפשר גם לשאול מה האינטרס של הממשלה או גופים אחרים (האגודה למלחמה בסרטן, למשל) להשקיע כספים בקמפיינים למודעות הציבור. האם אז שאלת את עצמך מה הם מרוויחים, או שזה נראה בסדר והגיוני?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.