מחפשת עזרה מקצועית-

מחפשת עזרה מקצועית-

שלום!
הבת שלי בת שנתיים ושלושה חודשים. בת יחידה, ילדה נבונה, בוגרת לגילה, ורבלית מאוד, ילדה "נוחה", עם טמפרמנט נוח- מאז שנולדה לא נתקלתי בשום "בעיה", הכל הלך
חלק- שינה, אוכל, התנהגות...ומקלחת- מאוד אוהבת,
לפני כשבועיים עברנו להתגורר אצל אמא שלי בבית, לתקופה ארוכה עד שהבית שקנינו יהיה מוכן, לצורך חיסכון.
בבית יש לה חדר עם כל המשחקים שלה- לא נרשם משהו חריג- להפיך הילדה בעננים (גם אחותי בת ה14 בבית), נהנית מחכה לסבתא ולדודה שלה, הכל טוב ויפה. היא עברה גם למיטה חדשה.
המקלחת- תמיד מאוד אוהבת, בדרך כלל יושבת וקצת רגישה לעניין החפיפה- קצת נלחצת ונעמדת והייתי מבקשת ממנה לשבת (כדי שלא ישפריץ מים) ולהסתכל למעלה.. שוב- זה היה מלווה בחששות אבל תמיד עבר בשלום.
לפני כמה ימים, במקלחת, כשאני צריכה לשטוף את השיער מהשמפו נעמדה ולא רצתה לשבת, האמת שאני מודה שהייתי חסרת סבלנות באותו ערב, וביקשתי שתשב, היא בכתה ולא רק נעמדה אלא נשענה כלפי חוץ- ז"א רצתה לצאת, אז כל המים נשפכו החוצה והתעצבנתי ועשינו הכל מהר וקצת בכוח.
מאז- הכל נהרס. יום לאחר מכן צרחות עוד לפני שנכנסים למקלחת, בשטיפת השיער נעמדת ורוצה לצאת.. שוב נאבקים איתה לשטוף את הסבון...התוצאה: בכי היסטרי שכמותו לא נראה אצלה..
יום למחרת- לקחתי אותה לקניון לבחור משחקים לברווז שלה, התלהבה מאוד, ודיברנו שתשחק איתם במקלחת- נכנסה ברצון בלי בכי, אפילו התיישבה, כמו שתמיד היה, שיחקה, סיבנתי לאט את הגוף- כשהגעתי לשיער היא קמה והתחילה לצרוח- כיביתי את המים וניסיתי לדבר איתה... "אולי נעשה לאט" "בוא תעזרי לי" ... כשהבנתי שאני ממש מדברת לעצמי כי הילדה בהיסטריה שוב חפפתי בכוח..
היום- ניסיתי גישה שונה- לא לדבר, כי אולי היא רואה שיש התייחסות סביב הנושא, כי טחנו אותו כבר כמה ימים.. איך שאמרתי שהולכים למקלחת עוד בסלון- צרחות אימים.. הלכנו לחדר "לדבר" והיא ממשיכה לצרוח- גם כשאמרתי שלא נחפוף.. הילדה בחרדה ולא נרגעת...
נכנסו למקלחת, בעלי החזיק אותה, התחלתי לשטוף רגל רגל, יד יד, גב גב, תוך כדי כאילו דגדוגים, כל זה והיא היסטרית, ודרוכה.. בעלי אפילו מקפיץ אותה והיא לשניה צחקה אבל חזרה לבכי... כששטפתי את הראש היא צעקה "אבא תחזיק אותי".. ז"א- הוא החזיק אותה בשבילי שאוכל בכלל לקלח אותה והיא פרשה את זה שהוא מחזיק אותה להגנתה.

זו הבעיה, אני ממש מאוכזבת מעצמי.. מאוד טרודה בנושא- זו פעם ראשונה שאני נתקלח ב"בעיה" אצלה...
קשה לי להאמין שזו חרדה, זה נראה לי התנהגותי.. אני לא יודעת מה לחשוב- אם זה קשור למעבר אבל ממש לא נראה לי- היא מאוד אוהבת את הסבתא וחוץ מהבית שום דבר לא השתנה- השגרה אותה שגרה, הגן אותו גן...

אשמח לכל עזרה בנושא!!

תודה
 
ממליצה כן לחשוב לעומק מה קרה באותו היום, כדי

לנסות ולהבין מה גרם לשינוי הקיצוני.
מתחושת הבטן שלי בקריאת הדברים לא נשמע לי שזה התנהגותי, אך אם לתחושותייך זה המקור - בהחלט כדאי להוריד לחץ ותשומת לב מהנושא.
לעשות הכנה מראש למקלחת - שעה מראש, ואח"כ במרווחי זמן קטנים יותר.
האמת, הייתי מורידה את החפיפה לפחות ליומיים עכשיו, ומכינה אותה לזה (לדוגמא: אחרי ארוחת הערב אנחנו ניכנס למקלחת. נשטוף לך רק את הגוף ולא את השיער). לא להרחיב שיח על כך גם אם היא מתחילה לבכות או לצרוח - פשוט ליידע כהכנה מראש למתרחש. האם כשאמרת לה ש"לא נחפוף" עמדת בהבטחתך?


אני לא מתחברת ללעשות את זה בכוח פיזי. אני חושבת שאתם יוצרים מעגל לא נכון, גם אם היא עושה את זה מתוך מאבק כוח. החוויה בסופו של יום זה שהיא לא מוגנת ושמורה איתכם.
ביומיים הקרובים תחממו היטב את חדר האמבטיה לפני הרחצה, ותקחו בחשבון שזה יכול לקחת זמן. הרבה זמן ושזה בסדר.
תיכנסו לאמבטיה איתה ותבהירו לה שצריך להתקלח (בלי לחפוף) ואתם תחכו עד שהיא תהיה רגועה ותוכל להתקלח. אם היא צורחת. להישאר באמבטיה, לסגור את המים ולהבהיר לה שוב שאת רואה שהיא צריכה קצת זמן, ואת תחכי איתה עד שתהיה רגועה ותוכלי לשטוף לה את הגב.
את יכולה לעשות הכנה לקראת כל איבר שאת עומדת לרחוץ, וחשוב שתעמדי במילתך!. יש נטייה במקרים כאלה לקחת את כל היד כשמציעים אצבע ואם ילד פתאום מאפשר לרחוץ רגל לעבור מהר מהר ולרחוץ גם את הגב. זה מפר את האמון שלה בכם. אל תעשו זאת בשום אופן...

ברגע שתהיו רגועים מצד אחד ותתנו לה את הזמן שלה מצד שני, אך בלי לוותר. היא תבין שאתם עומדים במילה שלכם (במידה והיא אכן מנהלת איתכם מאבק כוח), אך גם תרגיש שרואים אותה ושומעים אותה, ויש מי שמסייע לה להתמודד עם הקשיים במקום להכריח אותה בכוח.

מקווה שההסבר שלי סייע מעט.
שיהיה המון בהצלחה
 

smile li

New member
"בחיק החיות" ענתה לך תשובה נהדרת

ומפורטת, אני יכולה רק להוסיף דבר קטן - לאפשר לבעלך להיות זה שרוחץ אותה עם חפיפת הראש ולא רק את.
אולי אחרי תקופה קצרה שתפנים שזה לא נורא בכלל, תחזרי את להיות החופפת ואולי, אין לדעת, נעים לה יותר שהוא יחפוף לה ותשתדלו שכך יהיה.
אני גם מתנדת נחרצות לחפוף לילדה בכוח. זה נחווה כעונש, ככפייה וכמובן מחמיר את המצב.

בהצלחה!
 
תודה על התשובות

קראתי בעיון, היינו בסופ"ש בחופשה משפחתית בצימרים.. שם היא נכנסה לג'קוזי, עם קצת חשש אך הבהרתי שהיום לא חופפים.. היא נהנתה מאוד- היה דוש בג'קוזי שכשפתחתי היא נלחצה אז לא השתמשנו בו.. בעלי נכנס איתה (למען הסר ספק- עם תחתונים), והיא רחצה אותו, וחפפה לו את הראש עם הדוש.. ואחר כך שיחקה כמו שהייתה משחקת לפני - שכבה ושחתה, והיה נחמד.. היום אעשה לה מקלחת בבית- נקווה שיעבור בשלום..
תודה על העצות
 
מצטטת (פחות או יותר ברוח הדברים ) שכתבת:

הילדה צועקת "אבא תחזיק אותי" ואת חושבת שזה להגנה.

האם יש אפשרות שהילדה חששה להתחלק או חשבה שהולכת להתחלק כשחפפת לה בכח?

והאם היא תסכים אם אבא יחזיק אותה כשתחפפו?
 
ועוד משהו קטן וכללי

מדהים אותי כמה הורים כותבים על הילדים שלי "הנסיך שלנו, הורים לנסיכה וכד'

ממתי יש בין אזרחי ישראל כל כך הרבה בתי מלוכה וכל כך הרבה צאצאים נסיכותיים?

הילדים שלי (היום כבר גדולים) היו הילדים החמודים והמתוקים והמוצלחים שלי. הם לא היו נסיכים, לא גודלו כנסיכים וכמובן לא נהיו מלכים ומלכות.

אם את אמא של נסיכה או של נסיך, אז מי את?
והכן כל המשרתים? כי אצלי המשרתים פוטרו מזמן

ואצלכם?
 

sharpantie

New member
ההערה האחרונה שלך

היתה ממש מיותרת. אתה בטח יודע שהכינוי נסיך או נסיכה נאמר בלשון היום יום
כדבר שמבטא מישהו יקר מאוד, בן, בת, בעל וכו'........
 
תגובה

אנחנו נצר למשפחת המלוכה הבריטית, מה שהופך את ביתי לנסיכה אמיתית.
ברשותך,המרשתת כתבה את ההודעה בשמי , אם תרצי בכל זאת המלצה למשרתים לאחר שפיטרת את כולם אשמח לתת.

אאחל לך יום טוב ושתמשיכי להתעניין בדברים החשובים בחיים...
 
מעדכנת

השתמשתי בטיפים- אך בניגוד למה שרשמתם אני עדיין הייתי המקלחת העיקרית, התחלנו בהדרגה את הגוף, לעיתים החזקתי אותה שביקשה ועזבתי בהדרגה והיא אפילו לא הרגישה- הביטחון חזר , כשחפפתי כיביתי את הדוש וחפפתי עם כוס מיוחדת :)
היא עכשיו רגועה וחזרה לשחות במים, ולשחק, לפעמים לפני המקלחת היא מוודאת ש"תחזיקי אותי באמבטיה נכון?" אבל תוך כדי זה עובר לה
תודה על ההיענות
 
העניינים החשובים באמת הם בין היתר

לתת טיפים לאנשים ועוד כאלה שעובדים . עובדה, זה עבד אצלך


אין לי צורך במשרתים. במיוחד לא בריטים. היה לי הכבוד לחיות בחברתם וחברת בני עמם במשך כמה שנים.
חשבתי שה-cast system כבר עבר מן העולם במיוחד בישראל.

המשרתים היחידים שאני מכירה כאן הם ההורים שמשרתים את ילדיהם בכל מיני צורות (גם כשאין צורך) כי הם חושבים שהם נסיכים ונסיכות.
וכך אנחנו מגדלים דור שחושב שמגיע לו הכל, שיודע הכל.

לא מכוון נגדך אישית כמובן. פשוט הסתכלי סביבך.
הטענה שלי היא שהכנויים האלה בסופו של דבר הם לא רק מילים אלא יש זליגה גם להתנהלות היום יומית בין הורים וילדים.
 

smile li

New member
איזה יופי!

שמחה שהעצות עזרו ושהבטחון והרוגע לאט לאט חזרו.
תודה ששבת לעדכן!
 
למעלה