מחפשת עצה טובה
היי לכולם, הייתי רוצה לשאול אתכם איך להתמודד עם מצב מסויים, ניסיתי כבר כל מני דרכים ושיטות וללא הצלחה. אולי למישהו תהיה תובנה או ראיה שתעזור. העניין הוא כזה - אני נשואה באושר לבעלי כשלוש שנים. אך לא פעם אני נתקלת במצבים שאבא שלו והורים שלי יושבים ומרכלים עלינו, מדברים עלינו, כל צד (בעיקר הצד שלו) מתלונן על הילד שלו והים יחד חושבים על טקטיקת התנהגות (שזה לבוא אל הצד השני בטענות של למה הוא ככה ושיתנהג אחרת..) זה כבר הגיע למצב שאפילו דברים שביקשתי מההורים שלי לא לספר אני מגלה שהם רצים לספר לו. וכשיש ארוע משפחתי ההורים שאנחנו לא מגיעים אליו כי היינו בכעס על התנהגות מסוימת שלהם ההורי שלי מזמינים את האבא שלו והוא מצידו הולך למרות שהבן שלו לא מגיע, ולמרות שבעלי מבקש ממנו לא להגיע. להפך האבא שמח כאילו לעשות "דווקא". זה כבר קרה כמה פעמיים. כל ויכוח שיש לי עם ההורים על היחסים והריכולים (שיוצרים הרבה סכסוכים ושנאה) שלהם עם האבא שלו, אני מגלה שהוא מוזמן אליהם שוב ושוב אפילו בארועים משפחתיים אינטימים שהוא ממש לא שייך לשם. חשבתי הפעפ לנתק עם ההורים שלי לגמרי את הקשר, אני לא מרגישה שהם מתנהגים כמו הורים, ובכל הפעמים מעדיפים אנשים זרים על פני, הם משתמשים בהורה השני כדי לחנך אותי. (אפילו כשאני אומרת להם שאבא ששלו צועק עלי לפעמים ומתנהג בבריונות כלפי וכלפי בעלי - הם מגלגלים עיניים כאילו לא אכפת להם, ושאני מגזימה ושזה לא נכון וכולי) תודה למי שקרא והגיע עד לפה, ואני אשמח לשמוע אם יש לכם עצה לתת לי איך להתנהג איתם כך שאוכל לפרק את המעגל הזה. רק אציין שהאפשרות שלקחת אותם לשיחה ידידותית ולדבר איתם ולבקש ולהסביר להם לא עוזר.
היי לכולם, הייתי רוצה לשאול אתכם איך להתמודד עם מצב מסויים, ניסיתי כבר כל מני דרכים ושיטות וללא הצלחה. אולי למישהו תהיה תובנה או ראיה שתעזור. העניין הוא כזה - אני נשואה באושר לבעלי כשלוש שנים. אך לא פעם אני נתקלת במצבים שאבא שלו והורים שלי יושבים ומרכלים עלינו, מדברים עלינו, כל צד (בעיקר הצד שלו) מתלונן על הילד שלו והים יחד חושבים על טקטיקת התנהגות (שזה לבוא אל הצד השני בטענות של למה הוא ככה ושיתנהג אחרת..) זה כבר הגיע למצב שאפילו דברים שביקשתי מההורים שלי לא לספר אני מגלה שהם רצים לספר לו. וכשיש ארוע משפחתי ההורים שאנחנו לא מגיעים אליו כי היינו בכעס על התנהגות מסוימת שלהם ההורי שלי מזמינים את האבא שלו והוא מצידו הולך למרות שהבן שלו לא מגיע, ולמרות שבעלי מבקש ממנו לא להגיע. להפך האבא שמח כאילו לעשות "דווקא". זה כבר קרה כמה פעמיים. כל ויכוח שיש לי עם ההורים על היחסים והריכולים (שיוצרים הרבה סכסוכים ושנאה) שלהם עם האבא שלו, אני מגלה שהוא מוזמן אליהם שוב ושוב אפילו בארועים משפחתיים אינטימים שהוא ממש לא שייך לשם. חשבתי הפעפ לנתק עם ההורים שלי לגמרי את הקשר, אני לא מרגישה שהם מתנהגים כמו הורים, ובכל הפעמים מעדיפים אנשים זרים על פני, הם משתמשים בהורה השני כדי לחנך אותי. (אפילו כשאני אומרת להם שאבא ששלו צועק עלי לפעמים ומתנהג בבריונות כלפי וכלפי בעלי - הם מגלגלים עיניים כאילו לא אכפת להם, ושאני מגזימה ושזה לא נכון וכולי) תודה למי שקרא והגיע עד לפה, ואני אשמח לשמוע אם יש לכם עצה לתת לי איך להתנהג איתם כך שאוכל לפרק את המעגל הזה. רק אציין שהאפשרות שלקחת אותם לשיחה ידידותית ולדבר איתם ולבקש ולהסביר להם לא עוזר.