מחפשת עצה
צהרים טובים,
אני אם לפעוטה מדהימה בת שנה ו-2 חודשים העונה לשם אריאל.
מדובר בתינוקת נבונה מאוד, חדת הבחנה, חייכנית, בעלת קליטה מהירה, התחילה זה מכבר לומר מילים בצורה ברורה (עדיין לא הרבה).
היא ילדה עם אופי מאוד מאוד "חזק" (זה לא דבר שרק אני חושבת אלא כלל מכרינו יסכימו עם משפט זה). היא יודעת בדיוק מה היא רוצה ! היא ילדה שעושה את מרבית הדברים - בדרך שלה ... היא עקשנית ודעתנית.
היא מאוד מאוד קשורה אלי וחרדה מפרצופים זרים.
היא כבר חודשיים בפעוטון ומסתגלת למקום בצורה סבירה.
בעיתי היא:
אריאל שלי חפצה מאוד בתשומת הלב שלי. יש לציין שהיא ילדה יחידה כרגע ומקבלת 110% תשומת לב ביום.
בחודשיים האחרונים (בערך בסמיכות להליכתה לגן), היא החלה להכות עצמה בפנים בכל פעם שהיא מרגישה מצוקה ורוצה את תשומת ליבי.
היא פשוט סוטרת לעצמה עם שתי הידיים (פעם או פעמיים ברצף), תוך שהיא עושה קולות של רוגז ומיד לאחר מכן בוכה בכי מדומה כדי שאני אתייחס למכה שקיבלה וארחם עליה... (אולם יש לציין שזו פרשנותי שלי למה שהיא עושה).
בתחילה הערתי לה ואמרתי שאני לא מרשה לעשות את זה - אך זה לא עזר.
לאחר מכן עברתי לפעולה פאסיבית - ופשוט התעלמתי ממה שעשתה - אך גם זה לא עזר והיא המשיכה במעשיה.
עברתי לפידבקים חיוביים על מעשים טובים: כלומר, מיד לאחר שהיכתה עצמה בפנים, היתי אומרת לה "טובה אריאל" ומלטפת אותה בפניה עם היד שלה עצמה ... אך גם זה לא עזר.
אציין שוב שאריאל היא ילדה חיובית מאוד, אין אדם שלא יתאהב בה, היא חייכנית , פעלתנית שאוהבת מאוד לשחק, אך הדבר הזה מפריע לי מאוד ואתוודה שאף מדאיג אותי.
אודה מאוד לעצות של מביני עניין ...
בברכה,
א
צהרים טובים,
אני אם לפעוטה מדהימה בת שנה ו-2 חודשים העונה לשם אריאל.
מדובר בתינוקת נבונה מאוד, חדת הבחנה, חייכנית, בעלת קליטה מהירה, התחילה זה מכבר לומר מילים בצורה ברורה (עדיין לא הרבה).
היא ילדה עם אופי מאוד מאוד "חזק" (זה לא דבר שרק אני חושבת אלא כלל מכרינו יסכימו עם משפט זה). היא יודעת בדיוק מה היא רוצה ! היא ילדה שעושה את מרבית הדברים - בדרך שלה ... היא עקשנית ודעתנית.
היא מאוד מאוד קשורה אלי וחרדה מפרצופים זרים.
היא כבר חודשיים בפעוטון ומסתגלת למקום בצורה סבירה.
בעיתי היא:
אריאל שלי חפצה מאוד בתשומת הלב שלי. יש לציין שהיא ילדה יחידה כרגע ומקבלת 110% תשומת לב ביום.
בחודשיים האחרונים (בערך בסמיכות להליכתה לגן), היא החלה להכות עצמה בפנים בכל פעם שהיא מרגישה מצוקה ורוצה את תשומת ליבי.
היא פשוט סוטרת לעצמה עם שתי הידיים (פעם או פעמיים ברצף), תוך שהיא עושה קולות של רוגז ומיד לאחר מכן בוכה בכי מדומה כדי שאני אתייחס למכה שקיבלה וארחם עליה... (אולם יש לציין שזו פרשנותי שלי למה שהיא עושה).
בתחילה הערתי לה ואמרתי שאני לא מרשה לעשות את זה - אך זה לא עזר.
לאחר מכן עברתי לפעולה פאסיבית - ופשוט התעלמתי ממה שעשתה - אך גם זה לא עזר והיא המשיכה במעשיה.
עברתי לפידבקים חיוביים על מעשים טובים: כלומר, מיד לאחר שהיכתה עצמה בפנים, היתי אומרת לה "טובה אריאל" ומלטפת אותה בפניה עם היד שלה עצמה ... אך גם זה לא עזר.
אציין שוב שאריאל היא ילדה חיובית מאוד, אין אדם שלא יתאהב בה, היא חייכנית , פעלתנית שאוהבת מאוד לשחק, אך הדבר הזה מפריע לי מאוד ואתוודה שאף מדאיג אותי.
אודה מאוד לעצות של מביני עניין ...
בברכה,
א
