מתוך "השוקעים והניצולים" - אין לי את הספר בעברית אז אני מצרף
את הפיסקה במקור עם תרגום מילולי ככל האפשר שלי:
ה"ניצולים" מהמחנות לא היו הטובים ביותר, שנועדו לטוב, נושאי המסר. מה שאני ראיתי וחוויתי הראה בדיוק את ההפך. שרדו בעיקר הרעים ביותר, האנוכיים, האלימים, חסרי הרגישות, משתפי הפעולה של "התחום האפור", המרגלים.
זה לא היה כלל בטוח (לא היו וגם אין בעניינים אנושיים כללים בטוחים), אבל זה היה בכל זאת כלל. כן חשתי חף מפשע, אבל מעורב בין הניצולים ולכן נמצאתי בחיפוש מתמיד של הצדקה בעיני ובעיני האחרים. שרדו הרעים ביותר, כלומר המתאימים ביותר. הטובים ביותר מתו כולם.
I "salvati" del Lager non erano i migliori, i predestinati al bene, i latori
di un messaggio: quanto io avevo visto e vissuto dimostrava l'esatto contrario. Sopravvivevano di preferenza i peggiori, gli egoisti, i violenti, gli insensibili, i collaboratori della "zona grigia", le spie. Non era una regola certa (non c'erano, né ci sono nelle cose umane, regole certe), ma era pure una regola. Mi sentivo sì innocente, ma intruppato tra i salvati, e perciò alla ricerca permanente di una giustificazione, davanti agli occhi miei e degli altri. Sopravvivevano i peggiori, cioè i più adatti; i migliori sono morti tutti.
