מתחם הזיכרון בחלק המערבי של העיר ראשון לציון
מתחם הזיכרון בחלק המערבי של העיר ראשון לציון ראש העיר לשעבר של העיר ראשון לציון לאורך ארבעה קדנציות הנחיל לעיר תפיסה וחזון לאומי ענק בזכות הריאות הירוקות וחזונו לגנים נרחבים ייחודים בעיקר בחלק המערבי של העיר בשכונת כרמים בשדרת התקומה ,אני מניח שלא היה קל להילחם בכריש הנדלן הישראלי המצוי החיי גם מחוץ למים , מר ניצן מאיר הקציב שטחים נרחבים לרווחתם של תושבי העיר ,את זה אין אפשרות לקחת ממנו ומחזונו. לטעמי , מי שעדיין לא ביקר מוטב שייקח לעצמו מעט זמן , רצוי לעת ערביים ושקיעה ויגיע לרגיעה ומנוחה בינות למדשאות ולאנדרטאות הפזורות במרחבי הפארקים ואולי בביקור זה יחוש רגע של הביחד עם העם היהודי וסבלותיו למדינה שהוקמה,ואלי בביקור זה ישכח את החיים המודרניים והערכים שנפלו לאורך השנים ,וימלא מצבריו במעט אוויר ערכי וערכים שאבדו. הפארק הכולל מספר מתחמים ושדרה הקשורים לזכר קורבנות השואה ,האנשים שאבדו בהשמדה, שדרת 32 מדינות לציון מספר חסידי אומות העולם שהוכרו בידי ישראל במדינתם,סיפורם שזור בתולדות סיפור השואה ובתולדות השואה וסיפור הקמת המדינה שאותו ניתן לראות גם בארבע עשר הריקועים המוכספים מאלומיניום המוטבעים מסביב לאנדרטת מנורת סמל התקומה. את סיורי התחלתי באנדרטת פסל התקומה של הפסל אליעזר ויסהוף ,הפסל בנוי מסגנון חדשני של תצורות מבט שונות על שבעת קני החנוכייה מכל זווית בהיקף כאשר ניצבים מרחוק או מקרוב הפסל ניצב על גבעה בולטת בפארק על בסיס מאריחי אבן מסותתים , הפסל מתנשא לגובה תשע מטר ומוטות כנפיו בקני המנורה גם כן תשעה מטר,הפסל יוצר מנחושת רקועה ,כאשר בבסיס הפסל מופיעים 14 תבליטים מאלומיניום רקוע יצוקים , המתארים אירועים שונים בתולדות היישוב בארץ ישראל מריקוע המספר את סיפור הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 לאורך המאורעות והאירועים שבדרך עד הקמת המדינה. האדם בגודלו ואפילו שחקני כדור סל ,מתגמדים בעמידה למרגלות הפסל, יש להקיפו על מנת לחזות בריקועים המוטבעים על בסיס המנורה ובעת ההקפה יש להתבונן בשינוים המובנים של כנפי המנורה, כאשר נכנסים מעט לאווירה ולהתבוננות לרעיון הפסל ביצירתו אי אפשר שלא לחוש בעוצמה של האדם במדינה.