מבהירה-
ראשית, שיהיה ברור שאין מושלם, וזה טבעי ונורמאלי מאוד גם לריב ולקנא וכו'. אם אין מריבות בין אחים ואין הבעת קינאה ושלל רגשות- גם שליליים, אז משהו לא תקין...באופן טבעי, כל ילד בעצם די "נלחם" על המקום שלו, ועל המרחב האישי, ועל תשומת לב ההורים, ועל משאבי הכוחות, האנרגיה, הזמן והכסף, וההורה צריך איכשהו להתמודד עם כל זה.
אז זה לא עניין של מושלם או לא מושלם, כי אין הכל ורוד בחיים, ואין מושלמות.
ואולי בגלל שבעבודתי אני גם עוסקת בהדרכת הורים, אני רואה עם השנים עד כמה העבודה ההורית, בכל דבר שהוא, הוא דבר מכריע וחשוב מאין כמותו.
זה לא עניין בכלל של אשמה, אלא של לקיחת אחריות של ההורים גם על התחום של פיתוח מערכת היחסים בין האחים, כולל כל מה שזה אומר וכולל. כולל ללכת לסדנאות רלוונטיים, ללכת להדרכה הורית, לקרוא בספרות, לקרוא באינטרנט, לראות תוכניות טלויזיה רלוונטיות לנושא וכן הלאה. לחקור לעומק את הנושא, ולקבל כלים להתמודדות, למען הילדים ולמען כל המשפחה בעצם.
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
