שיריתהההה, יהיו לך חיים ארוכים....
כי חשבתי עלייך היום בגעגועים, מזמן לא ראינו אותך. ריח של התעוררות לחיים יש ממך ילדה!!! לשמוע ממך מילים עם רצון לספורט וכו´ – וואלה גדול!!! אז אביטל והבנות נתנו לך ים של רעיונות, אני סיפרתי ליעל לפני כשעה גם את סיפור של תחילת הספורט שלי. בקשר למה שכתבת לי, את לא צריכה לחשוב רחוק מדי מה את יכולה לעשות למען עצמך. מרוב לחשוב או לחשוב שזה אמור להיות צעד גדול שדורש ממך הרבה (אפילו מבחינת זמן) את לא יודעת מאיפה להתחיל. אז פעם נדמה לי כתבתי לך, שתתחילי בדברים הקטנטנים. לשבת עם חברה קרובה בכיף אצלה בבית או בגינה לחצי שעה לא יותר על כוס קפה וקצת להרגע, זאת התחלה. או להשאיר את הילדה עם בייביסיטר ופעמיים בשבוע לצאת להליכה כדי לנקות את הראש (עזבי עכשו את "הדיאטה"), ובינינו, את בלבך יודעת אילו דברים קטנים יכולים לשפר את ההרגשה שלך. תנשמי נשימה עמוקה ובערב לאחר שהילדים הולכים לישון תכנני לך את הכמה דקות המתוקות האלה שבא לך לעשות ביום למחרת. תזכרי, משהו קטן, אבל שיהיה לגמריי שלך!! (רק שלא תחשבי יותר מדי, מעודף מחשבות כמו שכתבת את לא מוצאת את עצמך)….או-קי?? וספרי איך הולך איתך… שבוע טוב וקל, דליה.