שילבתי את הילד שלי מגיל 0 עד כיתה ו'
התובנה הכי חשובה היא שזה סתם בזבוז זמן אחד גדול,ובייחוד להורים,שלהם זה התעסקות
אינסופית ומיותרת.חינוך מיוחד זה קייטנה אחת ארוכה במימון המדינה וכל ילד עם קצת אינטלגנציה
יוציא את אותו דבר ויותר ,כמו בחינוך רגיל.כמובן שכל ילד עם צרכים מיוחדים זכאי ורצוי שיהיה בחינוך
רגיל,אבל בשביל שזה יצליח יש יותר מידי גורמים שצריכים לשתף פעולה ביחד כדי שזה יקרה.ברוב המקרים
גם היום הרבה יותר מידי זמן אחרי שעבר חוק שמחייב את המדינה לשלב,אין מספיק מקומות שבהם כל הגורמים
האלה משתפים פעולה ביחד.שיתוף פעולה ואחריות זה צמד המושגים שחייבים להיות בשביל ששילוב יצליח,אם תשמע
אותם נאמרים בתור הבסיס לשילוב ,תצליח ,אם לא ,לא יעזור לך שום דבר ותמצא את עצמך בשדה קרב.עם מי ומי צריך
לשתף פעולה? ומי צריך לקחת אחריות ? ראשית כל הבית ספר חייב לקחת אחריות על השילוב,להעיף את המתי'א או איך
שהם נקראים אצלכם ולהשאיר אותם רק בתור גורם מדריך בשלב ראשון ,בשלב שני הבית ספר עצמו צריך לקחת על עצמו
את ההדרכה.הדבר השני הוא אחריות המחנכת לשילוב,סייעת בהגדרה שלה ,היא סייעת לעזרת המורה בכיתה,היא נועדה לפנות
למחנכת את הזמן בשביל לקחת את האחריות והסמכות על שילוב הילד,כשמחנכת פועלת בשביל זה ,זה עובד ,כשמשאירים את זה
לסייעת ,יוצא חרבנא אחת גדולה.בסוף עם מי ומי צריך לשתף פעולה,בית הספר והצוות שלו עם ההורים ועם כל גורם שבא במגע
עם הילד,הייתי מרחיק והולך עד ביקורי בית וביקור אצל המטפלים ,אבל זה לא קורה לעולם ,אף אחד במערכת החינוך לא מבזבז היום
דקה אחת על חשבון הזמן הפרטי שלו ,גם לא למען שילוב.כמובן שההורים מבזבזים בשילוב בעיקר את הזמן שבו הם מתפרנסים,כי המורים
לא.בקיצור ,אם יש לך אופי של דון קישוט,עם לא מעט כסף בכיס ,שילוב זה אתגר מצוין ,אם בא לך לחסוך את כל הקשקוש הזה שלא מצליח
להתרומם לשום מקום,שלח את הילד לקיטנה של משרד החינוך,היא עובדת בניגוד לחינוך הרגיל רוב השנה.