שוב, תפיסות מוטעות.
התפיסה הלא נכונה הראשונה היא ששיווא הוא אלוהים ושכל ה"אלים" הם חלקים ממנו. האמת היא ששיווא הוא אחד הדווים, האלים למחצה. אלוהים, הבהגוואן, ידוע כוישנו, נריאנה או קרישנה. הדווים הם בשום פנים ואופן לא "חלקים" של אלוהים. התפיסה הוודית היא שאלוהים, הבהגוואן, הוא המקור לכל וישויות החיים הם משרתיו. ה"אלים", הדווים, הם ישויות חיים ברמה גבוהה יותר של קיום. כמו שיש ביקום נשמות בגוף צמחים, חיות, בני אדם, כך יש נשמות בגופים של הדווים. תרגום יותר מוצלח לדווים הוא "אלים למחצה". התרגום ל"אלים" עשוי להוביל לתפיסה המוטעית שהדווים הם אלוהים או חלקים של אלוהים או שאלוהים, הבהגוואן, הוא אחד הדווים. בגלל זה אני חושב שתרגום שכזה עושה עוול לוודות. עוד תפיסה מוטעית היא לקרוא לפילוסופיה הוודית ולכתובים הוודים "דת הודית". הוודות הן כתובים אוניברסאליים שהתקיימו אלפי שנים לפני שהודו או כל מדינה אחרת היו קיימות. התרבות הוודית היא תרבות גלובאלית שהתקיימה על פני שטח נרחב מהעולם. כיום ישנן בהודו תפיסות שונות מהוודות, כגון הבודהיזם, וגם תפיסות האדוויתא ודנתא שעל פיה הכל אחד ואנחנו בעצם אלוהים. שלל תפיסות אלו שונות לחלוטין מהתפיסה הוודית וגם אחת מהשניה ולכן אני לא רואה היגיון בלהכליל את כולן תחת הכותרת "הינדואיזם". אז למה יש ספרים רבים שמורים תפיסות אלו? מפני שבתקופה הקולוניאליסטית חוקרים בריטיים שחקרו את הודו ואת הדתות שהיו בהודו באו מתפיסת העליונות המערבית במטרה מובהקת להוכיח את העליונות האירופאית ואת הנחיתות והפרימיטיביות של הקולוניות. תורת הגזע אשר התפתחה באותה התקופה הורתה כי הגזע הנורדי, הלבן, הארי, הוא עליון וכי השאר נחותים ממנו. תפיסה זו הביאה תרגומים מעוותים לוודות שנפוצים באקדמיות עד עצם היום הזה המגדירים את התפיסה הוודית כתפיסה של "ריבוי אלילים" לכל הפחות וכתפיסה בה אלוהים הוא דבר מופשט ולא פרסונאלי לכל היותר וכל ה"אלים" הם חלקים שלו. אלו גם הגו את תיאוריית "פלישת השבטים הארים" שעל פיה, כביכול, התרבות הוודית, כמו כל דבר אינטיליגנטי אחר בעולם (על פיהם) התפתחה מפלישה של שבטים אירופאים לאיזור והחדרת תפיסות אלו למקום. זאת מכיוון שעל פי חוקרים אלו שום דבר אינטיליגנטי לא יכול להתפתח על ידי אנשים שצבע עורם לא לבן. אם תחקור לעומק את תיאוריית הפלישה הארית תגלה שהדבר היחיד שהדוגלים בה מסתמכים עליו הוא חוקרים שקדמו להם וכן הלאה עד החוקרים הראשונים שדבריהם מבוססים לא על דבר ולא על חצי דבר שיש בו ממש. וכך הם יכולים לכתוב עשרות ורבבות של ספרים שמתארים, כביכול, את "הדת ההודית" ולהחדיר באנשים תפיסות מוטעות. אך מי שבאמת רוצה לדעת את הידע הוודי המקורי יכול לפנות למקורות המוסמכים לכך, מורים מוסמכים שבאים משושלות מורים מוסמכות שקיימות אלפי שנים אחורה עד התרבות הוודית המקורית עצמה.