מחקר בטיחות החיסונים הגדול - האמנם?
בימים אלו מקדמי החיסונים שוטפים את הרשת במאמרים, בלוגים וכתבות בעיתונים נגד "מתנגדי החיסונים", ומנופפים במחקר חדש ומעודכן, שסקר, לכאורה, את בטיחות החיסונים ומצא אותם בטוחים.
להלן התייחסות העמותה למתן מידע על חיסונים:
. מסקנת החוקרים במחקר הינה כי "חלק מהחיסונים קשורים עם תופעות לוואי חמורות, אולם אלו נדירות מאד ויש להעריך אותן אל מול התועלת שבחיסונים" - אם מישהו מנסה לספר לך שתופעות הלוואי מהחיסונים הם קצת חום ואדמומיות באזור ההזרקה ולא "עושים דברים חמורים" - תראה לו את המסקנה הזו.
2. מדובר במחקר שסקר מחקרים קיימים. בהגדרה, איכות הממצאים שלו לא יכולה להיות טובה יותר מאיכות המחקרים אותם סקר.
3. בהיעדר מחקרי בטיחות הבודקים את בטיחות תכנית החיסונים, גם סקירה זו לא יודעת לומר לנו האם תכנית החיסונים בטוחה, או לא.
4. המחקר בדק קשרים מאד מסויימים, כפי שנבדקו במחקרים אותם סקר, לדוגמא: חיסון ה MMR ואוטיזם. חיסון הרוטה והשתפלות מעיים, וכיוב'. בהגדרה, לא ניתן להכליל מבדיקות ספציפיות אלו על בטיחות גורפת של מי מהחיסונים או תכנית החיסונים בכללותה.
5. במיוחד בולטת העובדה, שבשל הסקירה הנפרדת שלהם כל חיסון וחיסון בנפרד, ללא קשר לחיסונים אחרים או לתכנית החיסונים, האפקט המצטבר של החומרים בחיסונים אשר ידועים כרעילים, דוגמת אלומיניום, כלל לא נלקחה בחשבון. הואיל ויש מחקרים רבים המראים את הקשר בין האלומיניום בחיסונים, לאו דווקא מחיסון אחד ספציפי, כאחראי לתופעות לוואי חמורות, כמו הפרעות נוירולוגיות, אוטיזם, מחלות אוטואימוניות ועוד, הרי סינון כל המחקרים הללו מהסקירה הזו מהווה התעלמות תמוהה ביותר מגוף מחקרי גדול מאד המראה את חוסר
הבטיחות של החיסונים.
6. המחקר התייחס רק לחיסונים חלקיים מאלו אשר מקובל להשתמש בהם בתכניות החיסונים. למשל, בדק רק את בטיחות חיסון ה MMR, בעוד שבמדינות רבות (בהן ישראל) נותנים את החיסון המשולב MMRV. דוגמא נוספת היא חיסון ה DTaP, הניתן ברוב המדינות בתור חיסון משולב אחר, "מחומש" או "משושה". על בטיחות חיסונים אלו, הסקירה כלל לא נתנה את דעתה, לכן לא ניתן להסיק שום מסקנה על בטיחותם על בסיס מחקר זה.
7. הסקירה המרכזית עליה הסתמכו החוקרים, הינה סקירת בטיחות חיסונים מסויימים (גם היא היתה חלקית) אותה פרסם ה IOM בשנת 2011. אולם, סקירת ה IOM מסיימת בהמלצה לבצע מחקרי המשך הבודקים את האפקט המצטבר של החיסונים. מצער לראות שבמקום ליישם המלצה זו, בחרו החוקרים גם הפעם לעשות "הפרד ומשול", ופעם נוספת, להתעלם מהאפקט המצטבר של תכנית החיסונים - על בטיחותה אנו יודעים אפס עד היום.
8. ממאגר של 20,478 מחקרים, החוקרים סיננו החוצה על בסיס האבסטרקט 17,270 מחקרים. בינהם, סוננו מחקרים שלא התייחסו לחיסון אותו קבעו לבדוק בסקירה (למשל, חיסון שלא ניתן בארה"ב, או חיסון המומלץ רק למטיילים). לאחר סינון מעמיק יותר, נותרו החוקרים עם 67 מחקרים בלבד, נוסף על המחקרים אשר נסקרו בשנת 2011 על ידי ה IOM. בין המחקרים שסוננו החוצה מהסקירה, נכללו מחקרים שלא בשפה האנגלית, שבוצעו על בעלי חיים שאינם אדם, שבוצעו במעבדה ולא בגוף אדם, מחקרים שלא על ילדים ומחקרים על ילדים עם בעיות רפואיות קודמות (שאינם בריאים). ומה אם תופעות לוואי דווקא נמצאו במחקרים האלה, שסוננו החוצה?
9. לבטיחות חיסון ההמופילוס אינפלואנזה מסוג B, מצאו החוקרים רק 3 מחקרי בטיחות מכל השנים, שניים מהם מאסיה ואחד מארה"ב. מחקר הבטיחות מארה"ב עקב אחר 5,190 מתחסנים בסך הכל למשך כ 8.5 חודשים, וכלל לא בדק את בטיחותו, אלא את יעילותו. המחקר השני מוייטנאם בדק 300 מתחסנים בסך הכל לתופעות לוואי 31 ימים בלבד לאחר החיסון, וכלל לא בדק את חיסון ה Hib האמור, אלא חיסון אחר שאינו מוכר במדינות המערב. גם קבוצת המחקר וגם קבוצת הביקורת - קיבלו חיסון משולב: DTPa-HBV-IPV/HiB (דיפתריה, טטנוס,
שעלת, צהבת B, פוליו והמופילוס אינפלואנזה מסוג B - בדיוק אותו חיסון שאותו לכאורה בדקו לבטיחות!). כמובן שמחקר זה איננו רלוונטי כלל לבדיקת בטיחות חיסון ה HiB, כאשר ניתן גם לקבוצת המחקר וגם לקבוצת הביקורת, ובכל זאת היה מעניין לגלות את שיעור תופעות הלוואי המדווחות: לאחר 31 ימים בלבד, בשתי הקבוצות יחדיו דווחו 24 תופעות לוואי חמורות אצל 15 ילדים. מתוך 300 מחוסנים, 15 ילדים חוו
תופעות לוואי חמורות - לא פחות מ 5%! כמובן שהרבה יותר מחוסנים דווחו על תופעות לוואי לא חמורות - עד כדי כמחצית המתחסנים. המחקר השלישי, מהפיליפינים, לא נמצא ברשת, אך לפי הכותרת שלו, גם הוא כלל לא בדק בטיחות, אלא יעילות.
הדוגמא הנ"ל על בטיחות חיסון ה HiB מעלה כמה שאלות:
9.א. האם יתכן שעל חיסון נפוץ כמו HiB, לא נמצא ולו מחקר אחד בכל העולם אשר בדק את בטיחותו? על סמך מה הוא אושר לשיווק?
9.ב. מה איכות הסקירה הנ"ל, המתיימרת לתת תמונה איכותית ועדכנית על בטיחות החיסונים, אם החוקרים כללו בו: שני מחקרים שכלל לא בדקו בטיחות בתכנון שלהם ועוד מחקר שלישי שכלל לא בדק את החיסון המדובר? חשבו שלא נלך לבדוק?!
9.ג. המחקר השלישי מהפיליפינים, שכן בדק בטיחות, דיווח על שיעור גבוה ביותר של תופעות לוואי חמורות (5%) בכלל הילדים שקיבלו חיסונים - בכללם חיסון ה HiB אותו הם ביקשו לבדוק. כלום לא מצאו החוקרים לנכון לציין זאת בכל המחקר העדכני הזה על בטיחות החיסונים?!
9.ד. האם מישהו יכול לומר היום שיש בספרות המדעית הוכחה לבטיחותו של חיסון ה HiB??
10. על חיסון לצהבת A החוקרים כבר לא מסתמכים על מחקרים שאינם רלוונטים, אלא כותבים לנו באופן ברור: "לא מצאנו אף מחקר שבדק תופעות לוואי בקרב ילדים מחיסון צהבת A לבדו". אז החוקרים אומרים לנו באופן ברור: חיסון נפוץ הניתן דרך שגרה - מעולם לא נבדק לבטיחות על ילדים. יכול להיות יותר ברור מזה? מה כן מצאו החוקרים על חיסון זה? ניתוח אחד שבדק אותו יחד עם 7 חיסונים אחרים ומצא שהחיסון הזה קשור עם תופעה הנקראת ארגמנת, שהינה התקרשות הדם בכלי דם דקים. על סמך מה בדיוק קבעו החוקרים במסקנתם שהחיסונים נמצאו בטוחים?? על סמך קריאה בקלפים?
11. בחיסון הפוליו המומת, החוקרים מצאו מחקר אחד (!) שדיווח על אלרגיה למזון למקבלי החיסון הילודים, אך החוקרים טענו שבחיסון הפוליו בגיל מאוחר יותר לא נמצא הקשר הזה, אז הם החליטו לדחות את מסקנות המחקר הזה. האם היו מחקרי בטיחות אחרים לחיסון הפוליו המומת? לא. האם ניתן להסיק שהחיסון בטוח, על סמך מחקר אלרגיה זה (שדווקא הראה שהחיסון כן גורם לאלרגיה)? כמובן שלא. האם בכל זאת הסיקו החוקרים שהחיסונים בטוחים? כן. מדוע? לא ברור. נישאר עם השאלה הזו...
12. בחיסון ה MMR ראשית מצוטטים החוקרים את העדויות שכן נמצאו על תופעות לוואי שנמצאו כנגרמות על ידי החיסון באופן משכנע: דלקת מוח עם נוכחות נגיפי חצבת בקרב ילדים עם מערכת חיסונית מוחלשת, אנפילקסיס (תגובה אלרגית חריפה העלולה להסתיים במוות) בקרב ילדים אלרגים והתכווצויות מלוות בחום. גם נמצאו עדויות המצביעות שיש לקבל, ככל הנראה, קשר סיבתי בין החיסון לכאבי מפרקים חולפים בקרב ילדים. נמצא גם שהחיסון המכיל זן מסויים (יורבה) של החזרת - גורם לדלקת קרום המוח. עם הפתיח המרגיע הזה, ממשיכים החוקרים להרגיע כי לא נמצא קשר בין החיסון הזה לאוטיזם. האם ניתן לומר על חיסון זה שהוא בטוח, לאור הממצאים החד משמעיים הנ"ל על קשר סיבתי בין החיסון לשורה של תופעות חמורות במיוחד? אני לא השתכנעתי... באשר לפטור שהם נותנים לחיסון זה מאוטיזם - ראו התייחסות נרחבת באתר העמותה למתן מידע על חיסונים על הקשר האפשרי בין החיסונים לאוטיזם ומה ערכם של אותם מחקרים שלכאורה "שללו קשר" שכזה.
13. לחיסון נגד זיהומים פנוימוקוקים, הפרבנר, גם כן לא מצאו החוקרים מחקרי בטיחות, למעט ניתוח מאגר מידע אחד על מתן חיסון זה בו זמנית עם חיסון נגד שפעת. מחקר זה דווקא מצא קשר בין מתן החיסונים לפרכוסי חום, אך החוקרים שללו קשר זה, הואיל וניתן בו זמנית עם חיסון השפעת, אז איך אפשר לדעת שזה באמת בגלל החיסון הספציפי הזה? האם בוצעו מחקרים מבוקרים לבטיחות החיסון? לא. האם ניתן להסיק שיש לנו עדויות מדעיות המוכיחות שחיסון זה בטוח? תלוי את מי שואלים, כנראה. אני לא השתכנעתי.
14. את הדיווח על חיסון האבעבועות רוח, פותחים החוקרים ברשימת תופעות הלוואי הנגרמות מחיסון זה באופן משכנע: זיהומי אבעבועות כתוצאה מהנגיף אשר בחיסון שהתפתחו לדלקת ריאות, דלקת קרום המוח, או צהבת, בקרב ילדים עם מערכת חיסונית מוחלשת. בהמשך מעדכנים אותנו שהחיסון נמצא כקשור גם לארגמנת (התקרשות דם בכלי דם דקים). השתכנענו - החיסון חיב להיות בטוח...
15. החוקרים מצאו ארבעה(!) מחקרים שבדקו קשר ספציפי בין שלוב של כמה חיסונים ללוקמיה. לא נמצא קשר. זהו. זה מה שיש לנו על בטיחות של כמה חיסונים הניתנים בו זמנית לסרטן בכלל. האם ניתן להסיק באופן גורף שחיסונים לא גורמים לסרטן על בסיס ארבעה מחקרי לוקמיה אלו? תלוי את מי שואלים. גם הפעם אני לא השתכנעתי.
16. בולט בהיעדרו מסקירה זו החיסון נג
בימים אלו מקדמי החיסונים שוטפים את הרשת במאמרים, בלוגים וכתבות בעיתונים נגד "מתנגדי החיסונים", ומנופפים במחקר חדש ומעודכן, שסקר, לכאורה, את בטיחות החיסונים ומצא אותם בטוחים.
להלן התייחסות העמותה למתן מידע על חיסונים:
. מסקנת החוקרים במחקר הינה כי "חלק מהחיסונים קשורים עם תופעות לוואי חמורות, אולם אלו נדירות מאד ויש להעריך אותן אל מול התועלת שבחיסונים" - אם מישהו מנסה לספר לך שתופעות הלוואי מהחיסונים הם קצת חום ואדמומיות באזור ההזרקה ולא "עושים דברים חמורים" - תראה לו את המסקנה הזו.
2. מדובר במחקר שסקר מחקרים קיימים. בהגדרה, איכות הממצאים שלו לא יכולה להיות טובה יותר מאיכות המחקרים אותם סקר.
3. בהיעדר מחקרי בטיחות הבודקים את בטיחות תכנית החיסונים, גם סקירה זו לא יודעת לומר לנו האם תכנית החיסונים בטוחה, או לא.
4. המחקר בדק קשרים מאד מסויימים, כפי שנבדקו במחקרים אותם סקר, לדוגמא: חיסון ה MMR ואוטיזם. חיסון הרוטה והשתפלות מעיים, וכיוב'. בהגדרה, לא ניתן להכליל מבדיקות ספציפיות אלו על בטיחות גורפת של מי מהחיסונים או תכנית החיסונים בכללותה.
5. במיוחד בולטת העובדה, שבשל הסקירה הנפרדת שלהם כל חיסון וחיסון בנפרד, ללא קשר לחיסונים אחרים או לתכנית החיסונים, האפקט המצטבר של החומרים בחיסונים אשר ידועים כרעילים, דוגמת אלומיניום, כלל לא נלקחה בחשבון. הואיל ויש מחקרים רבים המראים את הקשר בין האלומיניום בחיסונים, לאו דווקא מחיסון אחד ספציפי, כאחראי לתופעות לוואי חמורות, כמו הפרעות נוירולוגיות, אוטיזם, מחלות אוטואימוניות ועוד, הרי סינון כל המחקרים הללו מהסקירה הזו מהווה התעלמות תמוהה ביותר מגוף מחקרי גדול מאד המראה את חוסר
הבטיחות של החיסונים.
6. המחקר התייחס רק לחיסונים חלקיים מאלו אשר מקובל להשתמש בהם בתכניות החיסונים. למשל, בדק רק את בטיחות חיסון ה MMR, בעוד שבמדינות רבות (בהן ישראל) נותנים את החיסון המשולב MMRV. דוגמא נוספת היא חיסון ה DTaP, הניתן ברוב המדינות בתור חיסון משולב אחר, "מחומש" או "משושה". על בטיחות חיסונים אלו, הסקירה כלל לא נתנה את דעתה, לכן לא ניתן להסיק שום מסקנה על בטיחותם על בסיס מחקר זה.
7. הסקירה המרכזית עליה הסתמכו החוקרים, הינה סקירת בטיחות חיסונים מסויימים (גם היא היתה חלקית) אותה פרסם ה IOM בשנת 2011. אולם, סקירת ה IOM מסיימת בהמלצה לבצע מחקרי המשך הבודקים את האפקט המצטבר של החיסונים. מצער לראות שבמקום ליישם המלצה זו, בחרו החוקרים גם הפעם לעשות "הפרד ומשול", ופעם נוספת, להתעלם מהאפקט המצטבר של תכנית החיסונים - על בטיחותה אנו יודעים אפס עד היום.
8. ממאגר של 20,478 מחקרים, החוקרים סיננו החוצה על בסיס האבסטרקט 17,270 מחקרים. בינהם, סוננו מחקרים שלא התייחסו לחיסון אותו קבעו לבדוק בסקירה (למשל, חיסון שלא ניתן בארה"ב, או חיסון המומלץ רק למטיילים). לאחר סינון מעמיק יותר, נותרו החוקרים עם 67 מחקרים בלבד, נוסף על המחקרים אשר נסקרו בשנת 2011 על ידי ה IOM. בין המחקרים שסוננו החוצה מהסקירה, נכללו מחקרים שלא בשפה האנגלית, שבוצעו על בעלי חיים שאינם אדם, שבוצעו במעבדה ולא בגוף אדם, מחקרים שלא על ילדים ומחקרים על ילדים עם בעיות רפואיות קודמות (שאינם בריאים). ומה אם תופעות לוואי דווקא נמצאו במחקרים האלה, שסוננו החוצה?
9. לבטיחות חיסון ההמופילוס אינפלואנזה מסוג B, מצאו החוקרים רק 3 מחקרי בטיחות מכל השנים, שניים מהם מאסיה ואחד מארה"ב. מחקר הבטיחות מארה"ב עקב אחר 5,190 מתחסנים בסך הכל למשך כ 8.5 חודשים, וכלל לא בדק את בטיחותו, אלא את יעילותו. המחקר השני מוייטנאם בדק 300 מתחסנים בסך הכל לתופעות לוואי 31 ימים בלבד לאחר החיסון, וכלל לא בדק את חיסון ה Hib האמור, אלא חיסון אחר שאינו מוכר במדינות המערב. גם קבוצת המחקר וגם קבוצת הביקורת - קיבלו חיסון משולב: DTPa-HBV-IPV/HiB (דיפתריה, טטנוס,
שעלת, צהבת B, פוליו והמופילוס אינפלואנזה מסוג B - בדיוק אותו חיסון שאותו לכאורה בדקו לבטיחות!). כמובן שמחקר זה איננו רלוונטי כלל לבדיקת בטיחות חיסון ה HiB, כאשר ניתן גם לקבוצת המחקר וגם לקבוצת הביקורת, ובכל זאת היה מעניין לגלות את שיעור תופעות הלוואי המדווחות: לאחר 31 ימים בלבד, בשתי הקבוצות יחדיו דווחו 24 תופעות לוואי חמורות אצל 15 ילדים. מתוך 300 מחוסנים, 15 ילדים חוו
תופעות לוואי חמורות - לא פחות מ 5%! כמובן שהרבה יותר מחוסנים דווחו על תופעות לוואי לא חמורות - עד כדי כמחצית המתחסנים. המחקר השלישי, מהפיליפינים, לא נמצא ברשת, אך לפי הכותרת שלו, גם הוא כלל לא בדק בטיחות, אלא יעילות.
הדוגמא הנ"ל על בטיחות חיסון ה HiB מעלה כמה שאלות:
9.א. האם יתכן שעל חיסון נפוץ כמו HiB, לא נמצא ולו מחקר אחד בכל העולם אשר בדק את בטיחותו? על סמך מה הוא אושר לשיווק?
9.ב. מה איכות הסקירה הנ"ל, המתיימרת לתת תמונה איכותית ועדכנית על בטיחות החיסונים, אם החוקרים כללו בו: שני מחקרים שכלל לא בדקו בטיחות בתכנון שלהם ועוד מחקר שלישי שכלל לא בדק את החיסון המדובר? חשבו שלא נלך לבדוק?!
9.ג. המחקר השלישי מהפיליפינים, שכן בדק בטיחות, דיווח על שיעור גבוה ביותר של תופעות לוואי חמורות (5%) בכלל הילדים שקיבלו חיסונים - בכללם חיסון ה HiB אותו הם ביקשו לבדוק. כלום לא מצאו החוקרים לנכון לציין זאת בכל המחקר העדכני הזה על בטיחות החיסונים?!
9.ד. האם מישהו יכול לומר היום שיש בספרות המדעית הוכחה לבטיחותו של חיסון ה HiB??
10. על חיסון לצהבת A החוקרים כבר לא מסתמכים על מחקרים שאינם רלוונטים, אלא כותבים לנו באופן ברור: "לא מצאנו אף מחקר שבדק תופעות לוואי בקרב ילדים מחיסון צהבת A לבדו". אז החוקרים אומרים לנו באופן ברור: חיסון נפוץ הניתן דרך שגרה - מעולם לא נבדק לבטיחות על ילדים. יכול להיות יותר ברור מזה? מה כן מצאו החוקרים על חיסון זה? ניתוח אחד שבדק אותו יחד עם 7 חיסונים אחרים ומצא שהחיסון הזה קשור עם תופעה הנקראת ארגמנת, שהינה התקרשות הדם בכלי דם דקים. על סמך מה בדיוק קבעו החוקרים במסקנתם שהחיסונים נמצאו בטוחים?? על סמך קריאה בקלפים?
11. בחיסון הפוליו המומת, החוקרים מצאו מחקר אחד (!) שדיווח על אלרגיה למזון למקבלי החיסון הילודים, אך החוקרים טענו שבחיסון הפוליו בגיל מאוחר יותר לא נמצא הקשר הזה, אז הם החליטו לדחות את מסקנות המחקר הזה. האם היו מחקרי בטיחות אחרים לחיסון הפוליו המומת? לא. האם ניתן להסיק שהחיסון בטוח, על סמך מחקר אלרגיה זה (שדווקא הראה שהחיסון כן גורם לאלרגיה)? כמובן שלא. האם בכל זאת הסיקו החוקרים שהחיסונים בטוחים? כן. מדוע? לא ברור. נישאר עם השאלה הזו...
12. בחיסון ה MMR ראשית מצוטטים החוקרים את העדויות שכן נמצאו על תופעות לוואי שנמצאו כנגרמות על ידי החיסון באופן משכנע: דלקת מוח עם נוכחות נגיפי חצבת בקרב ילדים עם מערכת חיסונית מוחלשת, אנפילקסיס (תגובה אלרגית חריפה העלולה להסתיים במוות) בקרב ילדים אלרגים והתכווצויות מלוות בחום. גם נמצאו עדויות המצביעות שיש לקבל, ככל הנראה, קשר סיבתי בין החיסון לכאבי מפרקים חולפים בקרב ילדים. נמצא גם שהחיסון המכיל זן מסויים (יורבה) של החזרת - גורם לדלקת קרום המוח. עם הפתיח המרגיע הזה, ממשיכים החוקרים להרגיע כי לא נמצא קשר בין החיסון הזה לאוטיזם. האם ניתן לומר על חיסון זה שהוא בטוח, לאור הממצאים החד משמעיים הנ"ל על קשר סיבתי בין החיסון לשורה של תופעות חמורות במיוחד? אני לא השתכנעתי... באשר לפטור שהם נותנים לחיסון זה מאוטיזם - ראו התייחסות נרחבת באתר העמותה למתן מידע על חיסונים על הקשר האפשרי בין החיסונים לאוטיזם ומה ערכם של אותם מחקרים שלכאורה "שללו קשר" שכזה.
13. לחיסון נגד זיהומים פנוימוקוקים, הפרבנר, גם כן לא מצאו החוקרים מחקרי בטיחות, למעט ניתוח מאגר מידע אחד על מתן חיסון זה בו זמנית עם חיסון נגד שפעת. מחקר זה דווקא מצא קשר בין מתן החיסונים לפרכוסי חום, אך החוקרים שללו קשר זה, הואיל וניתן בו זמנית עם חיסון השפעת, אז איך אפשר לדעת שזה באמת בגלל החיסון הספציפי הזה? האם בוצעו מחקרים מבוקרים לבטיחות החיסון? לא. האם ניתן להסיק שיש לנו עדויות מדעיות המוכיחות שחיסון זה בטוח? תלוי את מי שואלים, כנראה. אני לא השתכנעתי.
14. את הדיווח על חיסון האבעבועות רוח, פותחים החוקרים ברשימת תופעות הלוואי הנגרמות מחיסון זה באופן משכנע: זיהומי אבעבועות כתוצאה מהנגיף אשר בחיסון שהתפתחו לדלקת ריאות, דלקת קרום המוח, או צהבת, בקרב ילדים עם מערכת חיסונית מוחלשת. בהמשך מעדכנים אותנו שהחיסון נמצא כקשור גם לארגמנת (התקרשות דם בכלי דם דקים). השתכנענו - החיסון חיב להיות בטוח...
15. החוקרים מצאו ארבעה(!) מחקרים שבדקו קשר ספציפי בין שלוב של כמה חיסונים ללוקמיה. לא נמצא קשר. זהו. זה מה שיש לנו על בטיחות של כמה חיסונים הניתנים בו זמנית לסרטן בכלל. האם ניתן להסיק באופן גורף שחיסונים לא גורמים לסרטן על בסיס ארבעה מחקרי לוקמיה אלו? תלוי את מי שואלים. גם הפעם אני לא השתכנעתי.
16. בולט בהיעדרו מסקירה זו החיסון נג
