מחקר בנוגע לקורלציה בין צבע עור וצבע עיניים

[Escherichia Coli]

מחקר בנוגע לקורלציה בין צבע עור וצבע עיניים

כמה שרשורים למטה - היה לנו דיון צדדי מעניין על ה"פיטנס הגבוה" שיש לעיניים כחולות. אחת השאלות שהעליתי הייתה האם ידוע לנו על קורלציה בין עיניים כחולות ועור בהיר (מה שיכול להסביר את צבע העיניים כby product של עור בהיר ולא כ"אלל עם ערך סלקטיבי חיובי") כאן יש סייט למחקר שמראה בדיוק את זה. כמובן חשוב להדגיש שרוב הסיכויים שהמון גנים משפיעים גם על צבע העיניים וגם על צבע העור - אבל הקורלציה כאן היא די מרשימה וניתן לצפות לה אם ההיפותזה שלי בנוגע לקשר בין צבע עיניים לצבע העור היא נכונה.

 

[אלפקה פקה]

אבל זה גם יכול להיגרם פשוט מתאחיזה

בדומה לקורלציה המדהימה בין שיער ג'ינג'י ונמשים, שנובעת מתאחיזה.

 

[angela8]

מה זה תאחיזה?

 

[m0sh3]

במהלך יצירת הזיגוטות,

יש מעבר של חומר גנטי בין כרומוזומים הומולוגים - כמו שדוקינס אומר, נניח כרך 18א וכרך 18ב. ככל ששני גנים יותר קרובים אחד לשני, סביר להניח שהם יעברו יחד גם במצב של שחלוף. למצב כזה, ששני גנים עוברים יחד בשחלוף, קוראים תאחיזה.

 

[angela8]

קרובים פיזית?

או קרובים תכונתית? או האם למעשה קרבה תכונתית ופיזית קשורות?

 

[m0sh3]

קרובים פיזית.

גנים קרובים תכונתית לא חייבים להיות קרובים פיזית. יש אפילו מדד גנטי כזה שנקרא "סנטי-מורגן" ומשתמשים בו בשביל לחשב את התאחיזה בין גנים על פי המרחק שלהם בנוקלאוטידים.

 

[angela8]

O.K

אז תאחיזה קשורה לקרבה הפיזית, לא התכונתית, נכון? מצד שני אני מבינה שגנים רבים אינם "פשטניים" למשל כמו צבע עיניים, שיש גן אחד שאחראי לצבע, ויש את האלל. יש תכונות שפעולתן תלויה בפעולתם או קיומם של גנים אחרים, ויש כאלה שפעולתן אפילו יותר מורכבת(מבחינת ההתחוללות הגנטית) , אז מה קורה בתכונות כאלה? איך הן עוברות? רציתי לשאול על ה"קידוד". מישהו שאל את זה, אבל רציתי להבין איך זה עובד כימית? (אם למישהו יש סבלנות להסביר כימיה להדיוטות.)

 

[m0sh3]

גם צבע עיניים לא נקבע על ידי גן אחד.

יש תכונות שתלויות באינטראקציה בין גנים. משמע, סה"כ האללים הקובעים את התכונה שיעברו לצאצא הם אלה שיקבעו את התכונה. אם חלק מהאללים נמצאים בתאחיזה כי הם ממוקמים בסמוך בDNA, יש יותר סיכוי שהאללים האלה יעברו ביחד ולכן הסיכוי לביטוי כזה או אחר של התכונה גובר. כשאת מדברת על קידוד את מתכוונת למעבר מנוקלאוטידים לחומצות אמינו [מDNA לחלבון]?

 

[angela8]

כן.

אני מתכוונת למעבר מDNA לחומצות אמינו. לא ידעתי שצבע עיניים נקבע על ידי כמה גנים.

 

[m0sh3]

בגדול, הסיפור הוא כזה

יש DNA. יש אנזימים שמזהים מקטעים בDNA שנקראים פרומוטורים והם בעצם מסמלים את זה שמתחיל פה גן [הפרומוטור אחראי לכל מיני דברים, בין היתר לרמת ההתבטאות של הגן למשל]. האנזימים מתיישבים על הפרומוטור, מתחילים לעבור על הDNA ויוצרים סליל משלים חד גדילי לDNA. הסליל הזה לא עשוי מDNA, הוא עשוי מRNA [בנוקלאוטידים האלה במקום הבסיס T יש U, במקום הסוכר deoxyribose שיש בDNA יש ribose] - הסליל הזה נקרא mRNA [messenger RNA]. הmRNA עובר עיבוד - מוציאים ממנו אינטרונים, מוסיפים לו בקצוות מקטעים מסויים בשביל להגן עליו מפירוק ובשביל לאפשר קשירה של חלבונים שונים אליו. בסופו של דבר הmRNA עוזב את הגרעין והולך אל הציטופלזמה. שם מגיעים אליו ריבוזומים. ריבוזומים הם למעשה "בית החרושת" של החלבונים. הם עוברים על הmRNA, מזהים מאיפה הם אמורים להתחיל לקודד, והחל משם ועד קודון הסיום הם עוברים על קבוצה של 3 נוקלאוטידים כל פעם. כל רצף של 3 נוקלאוטידים מקודד לחומצת אמינו מסויימת. למשל AUG יגרום לריבוזום להוסיף מתיונין. כך חומצות האמינו חוברות אחת לשניה באמצעות הריבוזום עד שבסופו של דבר מקבלים חלבון. יוצא שיש 64 צירופים [4 בחזקת 3], אבל יש רק 20 חומצות אמינו - יש חומצות אמינו שניתן לקודד ממספר צירופים. בסופו של דבר מגיעים לקודון עצירה, הריבוזום נופל מהmRNA והחלבון משתחרר [כמובן שחלבונים מסויימים יעברו מודיפיקציות לאחר או במהלך התרגום, אבל לא נכנס לזה].

 

[angela8]

אוי, תודה

אני צריכה לקרוא את זה כמה פעמים...ולא את כל המונחים אני מכירה, אבל בעיקרון רק שאני אדע שאני בכיוון, הRNA הוא מין ממסר, בין הDNA לחלבונים שמתקבלים בסוף? הוא קיים בגלל שהוא עוזב את הגרעין ומסתובב בתא?

 

[Snir2121]

"בגלל" היא מילה בעייתית פה.

 

[m0sh3]

הRNA הוא המתווך בין הDNA לחלבון, כן.

הוא קיים כי כך רצתה הברירה

 

[m0sh3]

ועכשיו לאחר שנמנמתי..

ממולקולת RNA אחת מוציאים המון חלבונים. אני משער שאם היו עוברים ישר מDNA לחלבון זה היה יוצר קושי בייצור של מספיק חלבונים. אז מייצרים הרבה RNA מDNA והRNA מוציאים הרבה יותר חלבון, זה משמש לאמפליפיקציה אולי.

 

[Wolverchenus]

אז ככה,

קרבה פיזית לא מעידה על קרבה תכונתית אבל קרבה פיזית אומרת שהסיכוי שהגנים יקשרו אחד לשני במובן של "כשאחד מגיע גם השני מגיע" עולה.