מחקר בקרב ילדים - שאלה

Unicorn98

New member
מחקר בקרב ילדים - שאלה

רציתי לשאול אם מישהו מבין החברים כאן עוסק או עסק בעבר במחקר שהתקיים במסגרת כתלי בית הספר, ומיומן בהתמודדות מול הדרישות הדרקוניות של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך. אגב, אשמח גם לשמוע אם יש מקרב הסטודנטים בחו"ל ניסיון דומה, בחו"ל מול רשויות החינוך. תודה, אני.
 

mummy

New member
תשלח מסר לגולשת תחת הניק ארנט

היא מעבירה שאלונים בתיכונים לצורך הדוקטורט שלה.
 

d a p h n a

New member
אין לי נסיון ספציפי

אבל אני יכולה להגיד לך שלאחרונה בארה"ב מאוד החמירו את כל הנושא של מחקרים בבני אדם - כולל זה שעכשיו חבריי ההיסטוריונים המודרניים צריכים לעמוד בכל התקנות והכללים שיש לרשויות בארה"ב לגבי מחקר בבני אדם כאשר הם רוצים לראיין אנשים (לעשות oral history), ממש כאילו רצו לעשות בהם מחקר רפואי או משהו כזה. לשמחתי כל בני האדם איתם אני עובדת כבר מצאו את מותם לפני כמה מאות שנים, אז אני לא צריכה לדאוג לעניינים האלה, אבל בעקרון הם מאוד מאוד לחוצים בקשר לזה, ואני לא אתפלא כלל עם התקנות בארה"ב לגבי מחקר בילדים או בין כתלי בית הספר נוקשות הרבה הרבה יותר ממה שאתה רואה אצל המדען הראשי בארץ.
 

Unicorn98

New member
אולי הוקשחו לאחרונה, אבל

המתודולוגיה שאני עוסק בה (זאת שזוכה ליחס צונן מהמדען הראשי בחינוך) היא מתודולוגיה מקובלת שהפיקה מאות, אם לא אלפי מחקרים בארה"ב עצמה וזאת בחמישים השנים האחרונות בלבד. אני חושב שזה לחפש את המטבע מתחת לפנס לטעון שמחקרים אקדמיים כאלה או אחרים "מזיקים לאקלים החברתי בכיתה" (ציטוט של בכירה ששוחחתי איתה בלשכת המדען. כמה נוח להביט על מכלול הבעיות האקוטיות של החינוך הפורמלי בישראל (אלימות, זלזול במורים, רמאויות, כשלונות פדגוגיים) ולהחליט להחמיר דווקא בכלים שעשויים להציע פתרונות ולשפר את המצב. ניחא. אחרי זה שלא יתפלאו שעשרות חוקרים עושים מהלכים בצורה לא פורמלית, זה בטח פחות טוב למערכת שלא מצליחה לפקח בכלל על המחקר שנעשה בין כתלי הכיתות.
 

22ק ו ס ם

New member
זה נכון, אבל זה מאוד תלוי באוניברסיטה ספציפית

הטיעון שככה עשו את זה בעבר לא תקף כי חוקי האתיקה משתנים עם הזמן. אף אחד לא יתן לך לעשות את מחקר האסירים או הניסויים של מילגרם היום. אני לא יודע מה בדיוק התהליך שעוברים בארץ, אבל בארה"ב יש ועדה קבועה בכל אוניברסיטה שאחראית על אישור ניסויים בבני אדם. יש מקומות שהם הרבה יותר ליברלים ממקומות אחרים ולא נדיר למצוא מחקר שאושר במקום אחד ונפסל במקום אחר. הבעייה המרכזית שהם מנסים להתמודד איתה היא תביעות משפטיות. מספיק שנבדק אחד מתלונן ותובע אותם זה יכול להכניס אותם להרבה צרות. לכן במקרים רבים הם מעדיפים לטעות על הצד המחמיר. המאבקים בין החוקרים לועדות הללו ידועים כבר שנים ויתכן שמישהו בקרוב יקח אותם לבית משפט בטענה שהם מגבילים את החופש האקדמאי.
 

Unicorn98

New member
הכל טוב ויפה, אבל את ועדת האתיקה

של האוניברסיטה מזמן כבר עברתי, הבעיה היא עם התקנון הדרקוני של משרד החינוך. אפילו אישורי הורים הם תנאי בסיסי שאני מכבד, אבל מדובר בהפקעת החופש המחקרי בתואנות סרק של ממש מצד המדען הראשי של משרד החינוך. האמן לי שלא מדובר בפרקטיקות הזויות כמו זימברדו או מילגרם. מדובר בשאלון פשוט ובסיסי, חלקו אישיותי וחלקו סוציומטרי. אם הייתי מספר לך מה אמרו לי בלשכת המדען, היית צוחק ופה גדול ומבין שמדובר כנראה בפוליטיקות של בעלות על משאבים, בין משרד החינוך והאקדמיה. אני האחרון (ממש!) שמדבר סרה באתיקה. אני גם בעד להחמיר היכן שניתן. אבל כאן מדובר על כללים לא סבירים שמפריעים לעריכת מחקר שהוא בסה"כ עשוי לתרום למערכת החינוך ולא לפגוע בתלמידים הנבדקים.
 

22ק ו ס ם

New member
אני מאמין לך

אני חושב שבהרבה מקרים יש נתק גדול בין הבירוקרטים שמחליטים בנושא לבין המדענים. הם נוקטים בגישה מחמירה שמגינה כביכול על הנבדקים אבל עושים את זה ללא צורך. האם מישהו אחר יכול להתערב בנושא לעזור לך? אפשר להגיש עירעור?
 

Unicorn98

New member
אני חושב שהמאמץ לא משתלם באפיק הזה,

אני פשוט מכוון למסגרות בלתי פורמליות של ילדים, מה שחשוב לי שהמסגרות יהיו אורגניות ואינטנסיביות (תנועות נוער, מתנ"סים, בתי ספר מוכרים בלתי רשמיים וכדומה). אני משער שמאבק בטחנות רוח בדמות משרד החינוך ממש לא יקדם אותי לשום מקום.
 

22ק ו ס ם

New member
בזמנו חשבתי לערוך חלק מהמחקר שלי על ילדים

אבל ירדתי מזה בגלל הבירוקרטיה. בארה"ב יש שני קשיים עיקריים בהקשר הזה: אחד, כל הבירוקרטיה הכרוכה בהשגת האישורים המתאימים של בתי הספר, המורים וכו', זה לבדו יכול להוציא לך את כל החשק לחקור. השנייה, ועדת האתיקה האוניברסיטאית. הם עושים מספיק בעיות כשמדובר בבני 18 ומעלה ועם ילדים הם הרבה יותר קשוחים. צריך להשיג אישורים של ההורים להשתתף במחקר, השאלות צריכות להיות מאוד "רכות" ולא פולשניות וכו'. המצב המחקרי בארה"ב לא טוב מהבחינה הזו.
 
אני : )

עשיתי מחקר בגני ילדים ובחטיבות צעירות (שזה גנים בתוך בי"ס). אכן, הפרוצדורה במשרד החינוך הייתה בין מייגעת לחסרת פרופורציות. הם דרשו ממני לנסח מכתב להורים שיפורט בו כל פיפס במחקר, מה שיצר מכתב של שני (!) עמודים וממש הקשה עליי (ההורים פשוט לא קראו מרוב שזה היה ארוך ומשעמם). בנוסף, כל איבחון שעשיתי הייתי צריכה לשלוח להם (ומדובר בעשרות דפים). לזכותם (אמרו לי תמיד לסיים במשהו חיובי
) אני יכולה למור שלמרות כל התלאות הם באמת היו מאד נחמדים ואדיבים (עבדתי שם מול שני אנשים שהיו באמת ממש בסדר). אגב, אחרי שמקבלים את האישור המיוחל ממשרד החינוך, צריך גם אישור מהפיקוח של המוסד (אצלי, תודה לאל זה הסתדר בשיחת טלפון), וכמובן, אישור בכתב מכל הורה בהצלחה!
 
אגב,

בניגוד לאחרים שכתבו פה, המחקר שלי עסק בתחום דידקטי לחלוטין, ולא היה באיבחונים שום אלמנט ריגשי או פסיכולוגי שעלול להיות פולשני, לא מתאים וכו'.
 
המחקרים שנדרשת להם מעורבות בתוך בי"ס הם

בהחלט כמעט בלתי אפשריי ם לביצוע אם אתה איש חיצוני. העניין הוא שבד"כ הם נפתרים שאחת משתי דרכים - או שאתה "תמים" שלא יודע שיש נהלים, ואז אתה פשוט פונה למנהלים ומבקש רשות. אם הם נחמדים ולא מעיקים מדיי, אתה אפיל לפעמים מצליח או שאתה יודע שיש נהלים אבל בחור דרכים אחרות לפעול, או לחלופין - מוותר על המחקר זה בהחלט אחד הדברים הכי מעצבים כל התנאים האלה וגם זה שאתה צריך "לדוג" אותם לבד אצלנו לפחות, אף אחד לא אמר לנו שאנחנו צריכים להפעיל כל כך הרבה מאבקים ומאמצים לפני ההגעה לשלב השאונים או התצפיות או כל דבר אחר - עצמו. ואז.. לפחות פעם אחת אני זוכרת (נדמה לי שהראשונה....) שמצאנו את עצמנו עומדים מול שוקת שבורה, כי הזמן להגשה התקרב, ואנחנו - לא היינו קרובים אפילו לביצוע המטלות, לאור העובדה שפלפתע גילינו כמה הכנות הינו צריכים לעשות, ומצאנו את עצמנו מתחילים לחפש פתרונות יצירתיים. בקיצור - זה לא כיף. אבל יש דרכים להתמודד עם זה
 
לי המנחה מאד עזרה

(זה גם אחד התפקידים שלה אגב...) אני עשיתי את ההתקשרות בפועל, אבל היא עזרה לי במה להגיד ואיך להציג את הדברים
 
אמא שלי, אבל לפני מליון שנה

אז גם מה שהיא תזכור בטח לא רלוונטי. אבל בזמנו נראה לי שלא היה צריך יותר מאישור של מנהל/ת בי"ס בשביל להעביר שאלונים...
 
למעלה