parmashtak
New member
מחקר חדש בטקסט "מורה נבוכים" מראה שגם הרמב"ם התנגד לברית
האם הרמב"ם התנגד לברית מילה?
בהקדמה ל"מורה הנבוכים" משביע הרמב"ם את הקורא שהצליח לגעת בידע הגואל, שיימנע מלחלוק את הסודות עם אנשים אחרים. שלא יגלה אותם. שבועתו של הרמב"ם הופרה בכל דור ודור... המובא להלן הוא ככל הנראה אחד מסודות אלו.
נבחן לעומק את הטקסט שלו במורה נבוכים, הלכות מילה, פרק מט, תרגום הרב קאפח:
"ומעשה זה לא יעשהו האדם בעצמו או בבנו אלא מתוך דעה ברורה, כי אין זו שריטה בשוק או כויה בזרוע, אלא דבר שהיה קשה מאוד מאוד."
מהי דעה ברורה?
נחזור למקור של החיבור, ערבית, והמילה שם היא אעתקאד, הרב קאפח פירש במספר מקומות בהם היה שימוש במילה זו ושם דגש על כך שפירוש המילה הוא דעה ולא כמו בתרגומים אחרים שפירשו כ- "אמונה אמיתית" . הפירוש המלא של קאפח ממקום אחר במורה נבוכים - פרק נ, הערת שוליים 1:
"אעתקאד" - כאן מגדיר רבנו מושג זה היטב, ובהחלט אין לתרגמו "אמונה", כי אמונה היא השקפה התפושה בידי האדם במסורת וללא ידיעה יסודית, ולפיכך תרגמתי בכל מקום "דעה". ויפה תרגם ר' יהודה אבן תיבון שם ספרו של רס"ג "אעתקאדאת" דעות, אם כי בתוך הספר הסתבך ללא סדר. כי "דעה" היא השקפה שאדם מגיע אליה מתוך חקירה יסודית ותוך בדיקה מקיפה של ההקדמות אשר הובילו אליה, ואף תוך בדיקת המתקפות הצפויות נגדה, כדי לדעת אם היא עשויה להחזיק מעמד נגדן. ובדומה להגדרתו זו של רבנו הגדיר רס"ג בהקדמת ספרו "האמונות והדעות" פ"ד, ראה שם מהדורתי עמ' יא.
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a13-2.htm#3 - ראה הערת שוליים.
(ובנוסף: פרק נא, ופרק כג במורה נבוכים ראה הערות שוליים)
מכאן שאם אדם חוקר חקירה יסודית ומגיע למסקנה מתוך דעה אמיתית שהברית מביאה לנזק, הרי שהרמבם מורה לו לא לעשות את הברית לא לעצמו וכמובן לא לבנו.
חיזוק נוסף לטענה חדשנית זו ניתן למצוא בפרק מ"ח במורה נבוכים, שם הוא נותן טעמי בריאות והגיינה למצוות שונות שבתורה למעט מצווה אחת - מצוות ברית המילה. הרמב"ם נמנע מהצדקתה בנימוקי בריאות - ובכך נותן לנו רמז נוסף לכוונתו האמיתית.
לינק למאמר המלא:
https://docs.google.com/document/d/...FcKmKlbvjIL8BpSQg/edit#heading=h.67r2z6mtvtk7
האם הרמב"ם התנגד לברית מילה?
בהקדמה ל"מורה הנבוכים" משביע הרמב"ם את הקורא שהצליח לגעת בידע הגואל, שיימנע מלחלוק את הסודות עם אנשים אחרים. שלא יגלה אותם. שבועתו של הרמב"ם הופרה בכל דור ודור... המובא להלן הוא ככל הנראה אחד מסודות אלו.
נבחן לעומק את הטקסט שלו במורה נבוכים, הלכות מילה, פרק מט, תרגום הרב קאפח:
"ומעשה זה לא יעשהו האדם בעצמו או בבנו אלא מתוך דעה ברורה, כי אין זו שריטה בשוק או כויה בזרוע, אלא דבר שהיה קשה מאוד מאוד."
מהי דעה ברורה?
נחזור למקור של החיבור, ערבית, והמילה שם היא אעתקאד, הרב קאפח פירש במספר מקומות בהם היה שימוש במילה זו ושם דגש על כך שפירוש המילה הוא דעה ולא כמו בתרגומים אחרים שפירשו כ- "אמונה אמיתית" . הפירוש המלא של קאפח ממקום אחר במורה נבוכים - פרק נ, הערת שוליים 1:
"אעתקאד" - כאן מגדיר רבנו מושג זה היטב, ובהחלט אין לתרגמו "אמונה", כי אמונה היא השקפה התפושה בידי האדם במסורת וללא ידיעה יסודית, ולפיכך תרגמתי בכל מקום "דעה". ויפה תרגם ר' יהודה אבן תיבון שם ספרו של רס"ג "אעתקאדאת" דעות, אם כי בתוך הספר הסתבך ללא סדר. כי "דעה" היא השקפה שאדם מגיע אליה מתוך חקירה יסודית ותוך בדיקה מקיפה של ההקדמות אשר הובילו אליה, ואף תוך בדיקת המתקפות הצפויות נגדה, כדי לדעת אם היא עשויה להחזיק מעמד נגדן. ובדומה להגדרתו זו של רבנו הגדיר רס"ג בהקדמת ספרו "האמונות והדעות" פ"ד, ראה שם מהדורתי עמ' יא.
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a13-2.htm#3 - ראה הערת שוליים.
(ובנוסף: פרק נא, ופרק כג במורה נבוכים ראה הערות שוליים)
מכאן שאם אדם חוקר חקירה יסודית ומגיע למסקנה מתוך דעה אמיתית שהברית מביאה לנזק, הרי שהרמבם מורה לו לא לעשות את הברית לא לעצמו וכמובן לא לבנו.
חיזוק נוסף לטענה חדשנית זו ניתן למצוא בפרק מ"ח במורה נבוכים, שם הוא נותן טעמי בריאות והגיינה למצוות שונות שבתורה למעט מצווה אחת - מצוות ברית המילה. הרמב"ם נמנע מהצדקתה בנימוקי בריאות - ובכך נותן לנו רמז נוסף לכוונתו האמיתית.
לינק למאמר המלא:
https://docs.google.com/document/d/...FcKmKlbvjIL8BpSQg/edit#heading=h.67r2z6mtvtk7
