מחקר על איפה טוב לערביי ישראל לגור..

[אחד שחושב]

מחקר על איפה טוב לערביי ישראל לגור..

בערים מעורבות בהם ככל הנראה יהיו מיעוט (דוגמאות: ירושלים, לוד, רמלה, עכו, יפו, ועוד) או ביישובים עצמאיים הנוטים להיות מהערים הנחשלות בארץ (דוגמאות: טייבה, רהט, סכנין, אום אל פאחם ועוד). מסתבר שכך או כך צריך לנסות לשפר את רמת חייהם.

 

[ש מים]

הכתבה מאוד מבולבלת

ראשית - המון תודה לך על הבאת הכתבה! לי אישית היא חשובה מאוד.

אבל, מקריאת הכתבה עולה בילבול גדול וסתירות לא ברורות (כנראה שהכתב לא ממש הבין על מה הוא כותב ולא נערכה עריכה של הדברים

). הבלבול הבולט במיוחד הנו במסקנות:

"מעלות מסקנה מפתיעה הקובעת כי מבחינתם של ערביי ישראל ההתרכזות שלהם באופן מובהק ביישובים הומוגניים פוגעת בהם ומורידה את היכולת שלהם לתפקד היטב במדינת ישראל".
ואילו בהמשך הכתבה כתוב:
"כלומר ככל שאוכלוסיית היישוב הטרוגנית יותר, כך ביצועי הרשות יורדים" ובהמשך: "משום כך, קיים יתרון לקיומן של רשויות הומוגניות המורכבות מתושבים בעלי מאפיינים וצרכים דומים"...

ואולי לי יש בעיה עם הבנת הכתבה?
האם מישהו יכול להאיר את עיני?

 

[droriko]

המסקנה הראשונה היא מטופשת ואפילו גזענית

הרי יש אינספור ישובים יהודים הומוגנים שמצליחים כלכלית,אז למה מה שעובד אצל היהודים לא יכול לעבוד אצל הערבים? מה ערבים הם מפגרים שצריכים לחיות ביחד עם האופוטרופוס היהודי כדי שהוא יסחוב אותה?

 

[ש מים]

מסכים\, אבל הכתבה רדודה מאוד

ולא הייתי ממהר להסיק ממנה על המחקר.
לטובת המוסד האקדמי וכותבי המחקר, אני מאוד מאוד מקווה שאינה משקפת את המחקר, תוצאותיו ובעיקר את מסקנותיו.

 

[דן רוזנצביג]

אני מסכים שהכתבה מבולבלת ומבלבלת

לפיכך לא אתייחס אליה.
לדעתי, באופן כללי עדיפה אוכלוסיה מגוונת מאשר אוכלוסיות נפרדות ומופרדות. הגוון יוצר היזון חוזר ועליית מדרגה בכל הקשור לחיי הישוב. ההשלכות תמיד תהינה חיוביות, במיוחד על הנוער. המפגשים הספורדיים, בתי הספר, החינוך וכו'.
הנסיון בארץ עם הפרדת אוכלוסיות (גם בקרב האוכלוסיה היהודית עצמה) יצרו קבעון, ניתק ןקיטוב. זה לא הביא ברכה לאף אחד

 

[droriko]

הבעיה היא

שברגע שהרבה ערבים עוברים לשכונה מסויימת והופכים לרובהם משנים את הצביון שלה לערבי. הניסיון מראה שדו קיום אמיתי לא ממש מתקיים שם.

 

[ש מים]

עירעור על המסקנות

לאחר קריאה מעמיקה (אחרי שהצלחתי להתגבר על העריכה המבולגנת) אני רוצה להציע מסקנה שונה לתוצאות המחקר.

המחקר העלה כי "תוצאות המחקר של מראות כי אחוז תשלומי המס ברשויות הערביות נמוך במובהק מאשר ברשויות היהודיות והמעורבות". על כך אני לא מערער. זה נכון מאוד, מהיכרותי המעמיקה עם השטח.
ולכן, מסיק המחקר כי: "ההתרכזות של המיעוט הערבי בערים עצמאיות לא מטיב עימו וגורם למציאות בה האוכלוסייה הערבית הופכת ללא מתפקדת".
ועל כך אני רוצה להציב סימן שאלה גדול:
ואולי הבעיה היא חוסר האמון בשלטון המקומי, יחד עם תפקוד לקוי של שלטון זה

ולבחינת הסוגיה אביא דוגמאות רבות של ישובי-מיעוטים, להם מונתה "מועצה ממונה" (לרוב - יהודית, או בראשות יהודי), שלאחר מינויה השתנה לחלוטין אחוז הגביה. כלומר: באותו מבנה אוכלוסיה, ובאותו ישוב, אפשר גם אחרת!

 

[ש מים]

אגב, שגיאות הכתיב - במקור!

 

[אחד שחושב]

אי אפשר לכפות תמיד "מועצה ממונה" בראשות יהודי

כי זה נשמע מאוד גזעני גם אם הצורך ברור בגורם חיצוני ולא מושחת שיוכל לפקח על הכספים ללא משוא פנים ולדרוש גביית מיסים ועוד. מה לעשות גם אי אפשר לכפות על מיעוטים ערביים בערים מעורבות להשתתף באופן פעיל בבחירות המונציפליות (הדוגמא הכי מוכרת חוסר ההשתתפות של ערביי מזרח ירושלים בבחירות לעירייה) או אפילו להריץ רשימות עצמאיות. לכן צריך למצוא כל מיני תחליפים לחוסר התפקוד הכרוני של יישובים ערביים (גם כשמדובר ביישובים יחסית מתפקדים כמו נצרת או אבו גוש) או להזנחתם של שכונות ערביות בערים מעורבות.

אפשר לדרוש למשל אפלייה מתקנת מובנית בחקיקה לערבים מעורבות שיבטיח שראש העיר והמועצה היהודית ידאגו לא להזניח את השכונות הערביות. אפשר לדרוש בחקיקה שפחות בעלי תפקידים ימונו כאנשי אימון של ראש העיר וחברי המועצה אלא יוצנחו מלמעלה אנשי מקצוע מטעם משרדי הממשלה (בלי לחכות עד שגם ראש העיר האחראי יוצנח כמינוי במסגרת מועצה ממונה) שידאגו להתנהלות כספית, לעמידה בחוקי הבנייה ועוד. אפשר לדרוש הקלות משמעותיות בתחום חוקי הבינוי כדי שהקלה באישור התוכניות תעודד פנייה למסלול חוקי של הבנייה הערבית. אפשר לעודד הפקעות שטחים לצורכי ציבור. אפשר לאשר אזורי תעשייה לערים ערביות שזקוקות למקורות פרנסה ולמקורות רווח מונציפלי ממיסים. אפשר להקים קרן ייעודית להקמת מבני ציבור ומתקני ספורט ביישובים הערביים שתאפשר גם תרומות ממדינות ערב (כמו הפיס אבל רק לערבים) ואולי תנוהל גם על ידי ערבים ישראליים ולא יהודים. אפשר לעודד מתן אישורים בפועל לבנייה לא חוקית כדי להכשיר עבירות ישנות. אפשר לגבש תוכניות שונות כמו שערים עשירות יתרמו ליישובים הערביים העניים שלידם או שיוקמו מועצות מחוזיות שיגבשו ערים שכנות גיאוגרפית ויאפשרו תוכניות פיתוח משותפות לערים ישראליות עשירות יותר עם היישובים הערביים המקופחים שלצידם. אפשר לזרז יישומי תוכניות פיתוח שונות נקודיות ואזוריות שגובשו לערים הערביות מהרכבת שנועדה לחבר בין לוד וחדרה דרך ערים ערביות כמו טייבה וטירה דרך סיוע להקמת המלונות שמתוכננים בנצרת ועד ליישום תוכניות הפיתוח לבנייה רוויה לדיור ברהט והקמת אזור תעשיה ואפילו מכללה בעיר. רק תחשבו ויהיו עוד הצעות

יש כל מיני דרכים לנסות לסייע למגזר אבל בסופו של דבר רק הוא עצמו יוכל לעזור לעצמו בהתנהלות שלו בערים מעורבות, בתשלום מיסים, בשחיתות של ראשי המועצות המעסיקים רק לפי מפתח שבטי ובקידום תוכניות פיתוח מעבר לרמה של סלילת כביש בכפר.

 

[ש מים]

"אפליה מתקנת" היא מתכון וודאי לבינוניות.

אם לא למטה מזה.
ומעבר לכך, אפליה מתקנת הינה אפליה לכל דבר!
קידום ואיוש משרות יש לאפשר רק ע"ס כישורים.
יש פרמטרים ואמצעים אחרים באמצעותם ניתן לקדם אוכלוסיות.

לאחר צליחת (בקושי רב

) המכשול של קריאת הטסט שלך, אני חולק כמעט על על ה-"אפשר היה" שאתה מונה (ואגב, רוב הדברים הללו מתבצעים בשטח, מזה שנים. אין צורך לכתוב "אפשר היה". זה כבר כאן! והנסיון האמפירי מהווה עדות ברורה לכישלון הרעיונות הללו!).

 

[אחד שחושב]

כתבה: גם 100% ארנונה לא יעזרו לערים הערביות..

משום שכמו שידוע לרבים ארנונה ממגורים אפילו בלי השתמטות היא לא מה שיוצרת ערים עשירות אלא אזורי תעשייה מסחר משרדים ובילוי שגם מספקים עבודה וגם מספקים יותר רווחים (ארנונה) תמורת פחות השקעה מצד העיר. מעניין שרהט מופיעה שם כמודל חיובי לעיר שכן מצליחה להתפרנס מארנונה שאינה ממגורים בשל שיתוף הפעולה עם להבים.

 

[ש מים]

אין לך מושג כמה שאתה צודק...!

הדברים שכתבת הינם, היום, במהות השינוי האמור להתחולל במגזר הערבי! (לצד שמירה והקפדה על כל נושא עבירות התכנון והבניה).
אבל הסוגיה מורכבת מאוווווד.