מחרררררר

[sHiRaNii]

מחרררררר../images/Emo16.gif

מחר יום הזכרון לרה"מ יצחק רבין.. ואני משתתפת בטקס..פעמיים פעם אחת לשכבה שלי (יא') ועוד פעם לשכבת י'..וזה אומר פעמיים לשיר את התקווה בסוף הטקס..ובוא נגיד שאני לא יודעת איך אני עומדת בזה... מאז פולין, כל פעם ששמעתי את התקווה בכיתי אני לא יכולה לעצור את זה..אפילו באחד ממשחקי הכדורגל של ישראל שמעתי את התקווה והצטמררתי ובכיתי..והאמת היא שזאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה מאז פולין ששמעתי את התקווה עד עכשיו..ומחר אני לא יודעת אם אני אעמוד על זה אני מפחדת לבכות על הבמה מה אני עושהה...????..

 

[sHiRaNii]

****אעמוד בזה

 

[sHiRaNii]

מה ישש ליייי=[

****רה"מ יצחק רבין ז"ל

 

[irashady]

תשתחררי

שימי על כולם פס ואם את מרגישה שאת צריכה לבכות תבכי...

 

[Lp Fairy]

נמנמ

קודם כול תרגעי..תנשמי.. דבר שני אין ממה לפחד בבכי...זה לא הורג אותך..יש כאלה שזה אפילו מחזק אותם... בכול מקרה שיהיה לך בהצלחה...

 

[Gal isr]

היום באמת שרתי את התקווה

ולא זמזמתי או לחשתי לעצמי. בטכס הראשון (מאיינדק) כולם שרו חלש חלש.... ובשיחת סיכום עשינו טכס קצת לזכרו של רבין ז"ל (4 ילדים באמת באו 4 שעות אחרי הנחיתה לטכס..), ושם התקווה הייתה חזקה הרבה יותר כבר.

 

[sHiRaNii]

בסוף לא בכיתי..=\

כשבקשו מהקהל לקום לשירת התקווה כבר התרגשתי, ואז פתאום ראיתי שכולם לוחשים את זה שרים מהר מדיי הסתכלתי בשורה של אלה שישבו ראשונים, וראיתי ילדים צוחקים..פשוט גועל נפש החוסר מודעותת ושלא נדבר על זה שכבקשו לקום כולם התעצבנוו וקמו בכוח...זה היה הכי לא מרגש בעולם!! ועכשיו אני נזכרת בתקווה ששרנו בפולין, ושום דבר לא דומה..ואני חושבת על זה שפעם גמאני הייתי מאלה שכשביקשו לקום לשירת התקווה לא היה להם כוח ובאלי להרוגג את עצמי

רק עכשיו אני מבינה שכל אחד שלא טס לשם בחייים לא יבין שומדבר מזה, אבל בחיים - אם הוא לא יהיה שם..כולם עוד רחוקים מזה!!!!

 

[irashady]

כן זה באמת עצוב

כי בשבילי למשל לשיר את התקווה אחרי שחזרתי מפולין יש משמעות עצומה... אין מילים לתאר... ובשביל הרבה אנשים זה שונה...

 

[at22]

לא יבין שום דבר ממה?

במקרה והתכוונת לכך ש-"מזה" = מילות ההמנון, משמעותו ובלה-בלה: לא צריך לטוס לפולין כדי להבין, ואולי אפילו להתרגש, מ"התקווה". זו עובדה. ואם ה"מזה" הוא משהו אחר- סבבה.

 

[sHiRaNii]

אולי אצלך זה אחרת

אבל ממה שאני רואה אצל אחרים ומהתנסות אישית לא ראיתי ילד אחד במשך כל הטקסים שהייתי עד היום ששר את התקווה כמו שצריך והתרגש ממנה =\

 

[R e A]

היה מרגש לשיר את התקווה

בכלל, היה טקס נורא מרגש למי שהיה בפולין. שרו שירים ששמענו שם, כמו "רקמה אנושית אחת" שאת זה במקרה שמענו כשכל המשלחת החזיקה ידיים ליד האנדרטה בטרבלינקה. רגע שאי אפשר לשכוח. וזה היה די בולט העובדה שחברי המשלחת היו הרבה יותר רציניים משאר האנשים. כששרנו את התקווה, פתאום, לעומת הטקסים בפולין, שרנו את זה בקול ממש חזק, לעומת שאר האנשים בטקס, וכיבדנו את התקווה הרבה יותר מהאחרים. זה פשוט מחליא ומדאיג אותי לראות 20-30 אנשים עושים צחוק מהטקס הזה ומהתקווה. אין להם שום כבוד.

 

[sHiRaNii]

נכווווןן

מסכימה עם כל מילה..נכון גם לגביי

 

[irashady]

וואי אם היו שמים לנו

את רקמה אנושית הייתי בוכה בדוק... שמעתי אותו במיידאנק ליד הר האפר לנו לא היה טקס.... כי החליטו של-י"בטים זה מיותר... לא יודעת למה חוצפה