מחרתיים אני טסה לחו"ל ../images/Emo5.gif../images/Emo6.gif
והפרצופים הם שני הקטבים של התחושות שלי..... אני טסה בלי הילדות, הן נשארות עם סבא וסבתא. האבא שלהן ואני צריכים קצת זמן לבד, גם בשביל הנפש ובעיקר בשביל ענייני דיומא (הוא הכין לי דירות לראות, מטפלות לראיין, אני צריכה לאשר את הגן שהוא בחר ליובל, הרבה עבודה יש לי שם...
). לטוס עם הילדות זו לא אופציה, כי באמת יש לי שם לו"ז צפוף וזה יהיה בלתי אפשרי יחד, וכל מה שאני אעשה עכשיו, יקל עלינו כשנעבור. אז מצד אחד בא לי נורא כבר לטוס, לישון לילות שלמים וארוכים, לקום מאוחר, להיות עם האיש המקסים שלי קצת לבד (חשוב מאוד, ומאז שמיכל נולדה זנחנו את ההרגל החכם של "ערב רווקים" לבד פעם בחודש...). מצד שני, זו הפעם הראשונה שאני עוזבת את מיכלי וזו הפעם הראשונה מזה שנתיים שאני עוזבת את יובלי ליותר מלילה אחד.... אני מקווה שיעבור להן קל. האמת שאני דואגת במיוחד למיכל, יובל גדולה ומבינה ולה יהיה בסדר, אבל מיכלי שלי ??????? רק פעם אחת ביליתי לילה בלעדיה, משמונה בערב עד שמונה בבוקר. אני ממש מקווה שיעבור להן קל...
והפרצופים הם שני הקטבים של התחושות שלי..... אני טסה בלי הילדות, הן נשארות עם סבא וסבתא. האבא שלהן ואני צריכים קצת זמן לבד, גם בשביל הנפש ובעיקר בשביל ענייני דיומא (הוא הכין לי דירות לראות, מטפלות לראיין, אני צריכה לאשר את הגן שהוא בחר ליובל, הרבה עבודה יש לי שם...