מחר אנחנו בקפלן לביקור חשוב

מחר אנחנו בקפלן לביקור חשוב

מבחינתי. הנעליים של הבר ממש קטנות כבר עליו (מידה 17 כשהוא 20) וצריך להחליף. יש סיכוי שנחליף לנעליים רגילות ואני מקווה שלסנדלים. ואני אדבר איתו על הנושא של עד מתי נעליים ומקווה שיהיו לי תובנות חדשות. וכמובן מתרגשים כרגיל ומקווים שהכל בסדר כמו שהיה עד עכשיו
עדכונים בהמשך...
 
עדכון ועוד מידע

כרגיל זה היה ממש נחמד, כמו לפגוש חבר ותיק. הביקורת עצמה היתה קצרה ומוצלחת. הרגל במצב מצויין, כרגיל
ולגבי הנושאים שהטרידו אותי: 1. נעליים - אפשר כל נעל למעשה. העיקר שהיא סגורה ועם שרוכים כך שהיא מחזיקה טוב את הרגל (רצוי כמובן לגזור פתח מלפנים). 2. לגבי עד מתי דניס בראון - בטח שרצוי עד גיל 4. אבל זאת גזרה שהרבה הורים לא עומדים בה. לכן במקום "שירמו" וישימו את המתקן בארון עדיף לשים את הדניס בראון עד שנתיים ואז רק נעליים (הזווית של העקב נשמרת אבל לא הזוית החיצונית של הסיבוב). אז קיבלנו ברכת דרך צלחה, להתמיד עם הנעליים עד כמה שאפשר לקראת גיל 4. אז זהו, אני מכינה את עצמי נפשית לעוד שנתיים וחצי של קשירת נעליים בלילה. זה מטרד אבל מה זה הנוחות שלי לעומת הבריאות של הילד שלי ?
 
את צריכה להחליף אייקון....

במקום חיוך את צריכה לשים 3 חמסות, אם הרגל טובה ומוצלחת. ראשית אני שמחה וגם מרוצה שכך הם הדברים ומאחלת לכם שימשיך כך. כל הכבוד על המשפט האחרון, אהבתי את המילה"נוחות" הילד אולי לא אוהב את הנעליים אבל לנו לא נעים ולא נוח לשים לו אותן. אורית
 
כל הכבוד לרופא שלך!

ועוד יותר לכם. נראה לי שחסרים רופאים שמוכנים לענות ברצינות למטופלים שלהם. אלוהים יודע למה. אני רוצה כאן שוב לכתוב שאנחנו קראנו על הק"פ עוד בהריון היה לנו ברור שהנעליים הם עד מינימום גיל שלוש, לרב ארבע. אבל באמת היה לנו קל מאוד להתרגל לשנתיים. לכן אני חושבת שרופאים צריכים להיות כנים עם ההורים ולהגיד מה שהרופא שלך אומר. אפילו לצטט סטטיסטיקות- עלי ועל עודד זה הכי עובד. באמת מה שחשוב זה הזוית החיצונית. תותוש אפילו לא היה צריך את הארכת הגיד כך שהוא לא צריך "לשמור" על התיקון שהושג בהראכה. זה נשמע טוב עם הנעליים הרגילות. חבל שאי אפשר סנדלים עם סקוטצ'ים מה? דיברת איתו על האירוח? יש שינוי, עדכון, הכנות שצריך? כל הכבוד לך. בחיי! וכל הכבוד לתותוש המתוק ביותר שכל שומר על כף רגלו. וקצת עלינו. אושרי ישן פחות במשך היום (כבר כשבועיים) וגם הולך לישון ב9 בערב ולא ב 7 כמו שנהג עד אז. עכשיו אנחנו מתחילים לחוות את הקושי של להחזיר את הנעליים בזמן. אתמול למשל חרגנו בשעה והיום גם, כל יום כמובן הייתה סיבה מצויינת! אני כותבת את זה כדי לשכנע את עצמי, לחזור למוטב. לא שהשעתיים האלו יחזירו את הק"פ אבל אני יודעת שאצלינו זה עלול להפוך לכדור שלג. תודה על העדכון המשמח מאוד. אוהבת
אני
 

מנדי

New member
אני

מטופל אצל ד"ר בן יצחק ואני שומע על שניהם רק' דברים טובים
 
אז ת'שמע קטע...

ביום הראשון אחרי הלידה הגיע ד"ר בן יצחק לבדוק את הרך הנולד. הוא אמר לנו שלמחרת יגבסו אותו. למחרת הגיע בחור צעיר. הייתי בטוחה שמדובר בטכנאי שעוסק בגיבוסים. מסתבר שזה ד"ר פנסקי
ורק אח"כ הבנתי שלגבס ק"פ זה אמנות ורק הרופא המומחה יכול לעשות את זה כמו שצריך. ושניהם נהדרים. אחד מהכרות אישית והשני ממה שאני רואה במחלקה ושומעת מאנשים אחרים. וכל האווירה שם נעימה ותומכת. כולם מושפעים מהרופאים החל בפקידות הקבלה וכלה בגבסן.
 

מנדי

New member
אין כמוהם

אין כמו דר' בן יצחק ודר' פנסקי בכל בית החולים קפלן
 
הי גלית. נראה לי שנשב פה עוד שנים

מעטות ונראה כל אחד איך בחר ללכת. או יותר נכון כמה שנים להיות עם הנעליים. אני מקוה שאחרי אמא של תותוש גם אנחנו נוריד את הנעליים בגיל הזה. כיף לקרא אותך. איך ההריון מתקדם? כבר החלטתם היכן ללדת? לילה טוב
 
למעלה