מחר באוזן.
- פותח הנושא יובלפל
- פורסם בתאריך
MikMercury
New member
../images/Emo45.gif אני באה להופעה המוקדמת
ואתה, לזו או למאוחרת? הייתי שם בהופעה של שלומי, המקום קטן למדי ובתפוסה מלאה מאוד צפוף. אם שתי ההופעות סולד אאוט מראש, ברור שכדאי להגיע מוקדם כדי לא להתקע במקומות לא נוחים. ו.. קשה לי להאמין שלא יהיה מגניב שיא
ואתה, לזו או למאוחרת? הייתי שם בהופעה של שלומי, המקום קטן למדי ובתפוסה מלאה מאוד צפוף. אם שתי ההופעות סולד אאוט מראש, ברור שכדאי להגיע מוקדם כדי לא להתקע במקומות לא נוחים. ו.. קשה לי להאמין שלא יהיה מגניב שיא
MikMercury
New member
היה ירוק זרחני ../images/Emo153.gif
ומאוד מאוד מרגש..
ומאוד מאוד מרגש..
תמונה יפה!MikMercury
New member
../images/Emo63.gif כמה נקודות מאתמול
שלומי סיפר שאחד הדברים שדירבנו אותו להשקיע בנגינה בתור ילד עם המורה הראשונה שלו לפסנתר, היה שאם השיעור היה טוב, המורה שלו הייתה מנגנת לו בתור צ'ופר את נעימת הפתיחה של Fame על אורגן חשמלי חום, מאלו שהיו נפוצים בשנות השמונים.. הוא אמר גם שהוא העריץ אז את ברונו מרטלי, ושבאופן מצער הוא גם נראה כמוהו בשלב מסוים של החיים. אני לא מבינה מה כ"כ מצער בזה..
שלומי ביצע חלקים משני שירים מוקדמים מאוד שלא הוקלטו ומעולם לא שמעתי. אחד בשם "21" שדווקא נכתב בגיל 20, על הנקודה הזו בחיים בה אדם מרגיש שהנעורים חומקים מהר.. "שיר שלא הוקלט ובצדק!"
עוד שיר היה "פוך", על שמיכת פוך שמחליפה את הבחורה שעזבה ולא יכולה לפתע לקום בהחלטה שהיא רוצה לעבור מיטה... אבל מישהי שהוא השמיע לה את השיר חשבה שזה נשמע כמו הביטלס עושים פרסומת לכיתן.
שלומי סיפר על שי להב, הסולן של מופע הארנבות של ד"ר קספר שהחתים אותו ב-NMC ובאיזשהו שלב החל לדרבן אותו להכנס לעשיית הדיסק הראשון. כשהשמיע לו את שרמוטה פוריטנית, החלק של "אומרת לי שב, אל תמהר, אסור לחבק..." לא היה קיים. להב אמר לשלומי שהשיר מאוד יפה אבל יכול להיות עוד יותר מוצלח, אם שלומי יחבר לו פזמון של ממש. לשלומי אין בעיה עם שירים ללא פזמון, של בית אחר בית, אבל הוא שמע בעצתו וזה כנראה השתלם. היום, כשהוא מגיע לחלק הזה הוא מרגיש שזו אחת הנקודות הכי חשובות בשיר.
ידעתי קודם שעמוק היה במקור פזמון לשיר שלם, ולדברי שלומי, שיר גרוע מאוד שבסוף נזנח בעצתו של אלדד גואטה שהשתתף בעשיית האלבום הראשון. לא ידעתי שאותו השיר התחיל בשורה "ספר פילוסופיה היא קנתה לי"...
הייתי בכל זאת רוצה לשמוע את כולו, סתם סקרנית.
שלומי סיפר על הכתיבה של כולם אומרים, שנבעה מכך שאסף תלמודי אמר לו שהוא חייב לנסות לכתוב שיר לא בדרך בה הוא רגיל לגשת לזה - דרך הטקסט, אלא לנסות לשים אקורד על הפסנתר ולראות איזה אקורד יבוא יפה אחריו, וכך הלאה. מהלך האקורדים שנוצר בתחילת השיר נשמע לשלומי קצת סנדרסוני מדי (במיוחד המנגינה על "אתה יודע על מה אנחנו מדברים" - אותה הוא הדגים בטה טה טה במבטא סנדרסוני טבעי), אז הוא ניסה להכניס מרכיבים שירככו את הסנדרסוניות. אז שלומי סיפר שלקראת הערב הזה (
) הוא ניסה לכתוב בצורה הזו שוב ויצא לו שיר אפילו יותר סנדרסוני, משהו חמוד נורא על בחור שבחורה גורמת לו להיהפך סגלגל...
על הכתיבה של אריק שלומי סיפר שבשיחה עם אסף תלמודי שעבד עם קרח 9 על אלבום באותה תקופה, הוא אמר לשלומי שהחומרים שהם כתבו מאוד מאוד טובים. שלומי קינא והתעצבן והחליט שעכשיו הוא יושב לכתוב שיר מאוד טוב בעצמו. הוא ניגש לפסנתר, ומיד יצאה השורה "כשאת במיטה שלי" ואז "אל תדברי על אריק" - לבחור עליו אריק מבוסס היה שם פחות מציק, אבל היה נחוץ לשלומי שם מציק לצורך העניין. השם נאמר בשיר 32 או 36 פעמים, שלומי לא זוכר איזה מביניהם.
אריק הוא לא מטאפורה ולא מייצג שום אריק ידוע כזה או אחר. אח"כ השיר "בא אליו" פחות או יותר במכה, כולל החלק המסיים עם הקאובוי. למרות שזה שעשע אותו תוך כדי הכתיבה, השיר באמת לא נכתב כבדיחה או דאחקה, ושלומי נפגע מהעובדה שכך הוא נתפס. הוא באמת נכתב מתוך סיטואציה כואבת של בחורה שנמצאת אתך אבל מזכירה מישהו אחר בכל הזדמנות. לגבי השיר היום, אחרי כמעט עשור, שלומי אומר שאף פעם לא נמאס לו לבצע אותו, כי הוא תמיד יכול למצוא דברים ואנשים חדשים לחשוב עליהם תוך כדי ולצקת אותם כמו סוג של תוכן חדש לשיר.
בתשובה לשאלה על הסיפור שמאחורי ערב לזכרי, שלומי העיד שכמו הרבה אנשים, הוא היה חושב הרבה בגיל צעיר על ההלוויה שלו, מדמיין אותה, את היום הזה שבו אתה הכי אהוב, הרי הכי אוהבים אנשים אחרי שהם לא בחיים, במיוחד כאן. הוא היה חושב על האנשים שבאים ובוכים עליו והדברים שאומרים עליו.. עניין נוסף הוא שאחרי כתיבת השיר, אמא של שלומי הסבה את תשומת לבו לכך שכשהיה ילד הוא ניגן במין ערב כזה לזכרו של מישהו שהתקיים בקונסרבטוריון הישראלי, השיר מתאר את הערב הזה כמעט בדיוק. אז כנראה שזו איזו התערבבות של החוויה הזו והמחשבה על ההלוויה. באופן כללי, השיר הוא למעשה שיר קנאה שלאחר המוות, בו הדבר שהכי מפריע למת הוא שזה שממלא את משבצת המנחם בעצם ממלא גם את משבצתו שלו ולוקח אליו את אהובתו.
את New Age Women שלומי בחר להקריא ולא לבצע בליווי הפסנתר, מה שטיפה ביאס אותי כי לא שמעתי אותו בהופעה כ"כ הרבה זמן. אבל הוא הוקרא כ"כ יפה וקצת שונה מבדר"כ, וגם התווספו הערות ביניים על המיקום בו מתרחשים הבתים השונים והמעברים ביניהם (זוג יושב בבית ומחליט להזמין עוד בחורה, היא יוזמת, חזרה לרחוב, חזרה לבית, הבימה, היכל התרבות, זה בית על אין אונות, יעלה הוחזרה כי היא בעצם האמא של הניו אייג' ווימן וכו').
הנציגות מ"ספר השירים שלי" הממשמש ובא ב"ה, הייתה החיים שלי טובים וככה סתם. שלומי הקריא את המקור של רנדי ניומן, My Life Is Good (שבגלל שלומי נחקק לי עמוק-עמוק לתוך המוח) לפני שביצע את התרגום והעיבוד שלו. ו... לשלומי יש מבטא מאוד מצחיק באנגלית והוא יודע את זה. המבטא שלו בשילוב האינטונציה וההטעמה הניומנית שהוא הכניס לכל האורך הזכירה לי משום מה את המכשפה הרעה מהמערב מהקוסם מארץ עוץ...
לא יודעת למה. לפני ככה סתם שלומי סיפר על העיבוד שלו, שמוציא את השיר מהאווירת השטות התמימה ומדגיש את הברבריות של הילדים המתוארים בו, שפשוט הולכים ומחריבים שכונה שלמה (מישהו אמר לו שהעיבוד מזכיר לו יצירה של ברטוק בשם אלגרו ברברו...). הוא השתמש בכל מני כלים לצורך זה, בין השאר ממש לתאר בצלילים את המתרחש - צלצול הפעמון, ריצת הילדים, האקדחים הטעונים (זה הכי מוצא חן בעיני)..." זה היה מאוד מעניין ושלומי אמר שהיה רוצה להרחיב על כך עוד יותר אבל לא נותר זמן. מישהו זוכר עוד? מישהו היה אולי בהופעה השנייה ורוצה לספר? גמר חתימה טובה וצום מועיל לצמים!
MikMercury
New member
../images/Emo74.gif תמונות מהאירוע
http://www.flickr.com/photos/monocrave/sets/72157622356322861/ בהזדמנות זו, עוד תמונות, לא מאותו הערב אבל הן יפות אז בכל זאת
http://www.flickr.com/photos/42381308@N02/sets/72157622488140008/
http://www.flickr.com/photos/monocrave/sets/72157622356322861/ בהזדמנות זו, עוד תמונות, לא מאותו הערב אבל הן יפות אז בכל זאת
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.