``כנסייה``
קהילה או השם הנפוץ ``כנסייה`` הוא שם סריאני שמשמעו ``אסיפה `` ובערבית ``מג`מע``, אולם המילה היוונית בב``ח היא ``אקליזיה`` שמשמעה : אסיפת האזרחים ביוון, אז הממשלה הזמינה אותם לחוקק חוקים, או למשימה זו אחרת (מעשי 19:32,41) ולכותבים ברוח הקדש השתמשו באותה מילה , בכדי לתאר אותו קהל מאמין בישוע המשיח , שהוא ישות ראשית עליונה . הקהל היה מתאסף בזמן מסוים וקבוע, או לפי הזדמנות לתפילה ולסגידה (מתי 16:18 . מעשי 2:47 , אפסיים 5:23 ,25 ) . וכאשר מספר מאמיני ישוע גדל בערים השונות, המינוח ``כנסיות`` קבל צורת רבים בכדי להצביע עליהם , והקבוצה האחת בכל מדינה נקראת ``כנסייה`` (מעשי 9:31 , - רומים 16:4 , 1קורנתים 7:17 , 1תסלוניקי 2:14) . והשימוש המדויק במילה לא הובחן בב``ח במידה מה על שטח בנין קהל הנוצרים לתפילה .והכנסייה הבלתי נראית היא קבוצה שכולם באמת התאחדו במשיח (1קורנתיים 1:2 , 12:12 ו13, ו 27 ו 28 , 1פטרוס 9,10 : 2), בהשואת מונח הכנסייה הנראית , היא קבוצת כל אלה שהתודו באחדותם במשיח.. בכנסייה היה לשליחים כובד מרכזי מצויין (מעשי 5:2 - 6:6 - 1קורונתיים 12:28 -אפסיים 2:20) . אולם הם לא היו מנהיגי הכנסייה היחידים ,אלא היה גם לזקנים ולבישופים שלטון (מעשי 15:2 -ו 4 , 6 , 22 , 23 - 1טימו 4:14 - 5:17 - 1פטרוס 5:1 ) , ומשרתי הכנסייה המקומית הם זקנים ובישופים ושמשים (מעשי 6:3 - 14:23 - 20:17 - 1 תימו 3:1 - 1תיטוס 1:5_9) ,, השליחים היו לפעמים מקיימים ועדה להסדר עבודה (1תימות 1:3 - תיטוס 1:5) . הדמיון בין פולחני התפילה בכנסייה הנוצרית לפולחן הדת בבית הכנסת היהודי, שכללה בהטפות (מתי 28:20 -מעשי 20:7 - 1קורנת 14:19) והקריאות מספרי הקדש (יעקב 1:22 - קולוסי 4:16 - 1תסלוניק 5:27 בהשוואה עם מעשי 13:15) ולתפילות (1קורנתים 14:14_16) ולשירה (אפסי 5:19 , וקולוסיים 3:16 . מול השירה , אפסיים 5:14 - 1תימות 3:16) , וגם לגבי טבילה ,וסעודת האדון, (מתי 28:19 ,מעשי 2:41 , 1קולוס 11:18_34) , ולתת תרומות ( 1 קולוסים 16: 1,2) . דרך אגב המילה כנסייה ושימושה כיום נהוג לציין הבדל בין זרם וזרם מזרמי הנוצריים , אולם היא לא נזכרה באופי זה בכלל בספר , ואין זכות לזרם זה על בעלות מושג ``הכנסיה היחידה`` בלבד והאחת והיחידה ,כי מאמינים אמיתיים נפוצים בכל הזרמים והם מהווים חברי הכנסיה הכוללת האחת השליחית .. *הבהרת מונח כנסיה*
קהילה או השם הנפוץ ``כנסייה`` הוא שם סריאני שמשמעו ``אסיפה `` ובערבית ``מג`מע``, אולם המילה היוונית בב``ח היא ``אקליזיה`` שמשמעה : אסיפת האזרחים ביוון, אז הממשלה הזמינה אותם לחוקק חוקים, או למשימה זו אחרת (מעשי 19:32,41) ולכותבים ברוח הקדש השתמשו באותה מילה , בכדי לתאר אותו קהל מאמין בישוע המשיח , שהוא ישות ראשית עליונה . הקהל היה מתאסף בזמן מסוים וקבוע, או לפי הזדמנות לתפילה ולסגידה (מתי 16:18 . מעשי 2:47 , אפסיים 5:23 ,25 ) . וכאשר מספר מאמיני ישוע גדל בערים השונות, המינוח ``כנסיות`` קבל צורת רבים בכדי להצביע עליהם , והקבוצה האחת בכל מדינה נקראת ``כנסייה`` (מעשי 9:31 , - רומים 16:4 , 1קורנתים 7:17 , 1תסלוניקי 2:14) . והשימוש המדויק במילה לא הובחן בב``ח במידה מה על שטח בנין קהל הנוצרים לתפילה .והכנסייה הבלתי נראית היא קבוצה שכולם באמת התאחדו במשיח (1קורנתיים 1:2 , 12:12 ו13, ו 27 ו 28 , 1פטרוס 9,10 : 2), בהשואת מונח הכנסייה הנראית , היא קבוצת כל אלה שהתודו באחדותם במשיח.. בכנסייה היה לשליחים כובד מרכזי מצויין (מעשי 5:2 - 6:6 - 1קורונתיים 12:28 -אפסיים 2:20) . אולם הם לא היו מנהיגי הכנסייה היחידים ,אלא היה גם לזקנים ולבישופים שלטון (מעשי 15:2 -ו 4 , 6 , 22 , 23 - 1טימו 4:14 - 5:17 - 1פטרוס 5:1 ) , ומשרתי הכנסייה המקומית הם זקנים ובישופים ושמשים (מעשי 6:3 - 14:23 - 20:17 - 1 תימו 3:1 - 1תיטוס 1:5_9) ,, השליחים היו לפעמים מקיימים ועדה להסדר עבודה (1תימות 1:3 - תיטוס 1:5) . הדמיון בין פולחני התפילה בכנסייה הנוצרית לפולחן הדת בבית הכנסת היהודי, שכללה בהטפות (מתי 28:20 -מעשי 20:7 - 1קורנת 14:19) והקריאות מספרי הקדש (יעקב 1:22 - קולוסי 4:16 - 1תסלוניק 5:27 בהשוואה עם מעשי 13:15) ולתפילות (1קורנתים 14:14_16) ולשירה (אפסי 5:19 , וקולוסיים 3:16 . מול השירה , אפסיים 5:14 - 1תימות 3:16) , וגם לגבי טבילה ,וסעודת האדון, (מתי 28:19 ,מעשי 2:41 , 1קולוס 11:18_34) , ולתת תרומות ( 1 קולוסים 16: 1,2) . דרך אגב המילה כנסייה ושימושה כיום נהוג לציין הבדל בין זרם וזרם מזרמי הנוצריים , אולם היא לא נזכרה באופי זה בכלל בספר , ואין זכות לזרם זה על בעלות מושג ``הכנסיה היחידה`` בלבד והאחת והיחידה ,כי מאמינים אמיתיים נפוצים בכל הזרמים והם מהווים חברי הכנסיה הכוללת האחת השליחית .. *הבהרת מונח כנסיה*