מחר על הבוקר אמורה להיות לי שיחה
עם הבוס. אני לא עומדת בקצב. הוא דורש הסבר מה קורה לי. האמת - לא ממש אכפת לו מה קורה לי - הוא רוצה רק לדעת מדוע אין לי תפוקה, ויש לי הרבה טעויות. מה אני אגיד לו? שאני לא ישנה בלילות? שאני לא מרוכזת? שהוא צודק? (הוא באמת צודק!) שאני מדוכאת? איך אני מתרצת את זה בלי להישמע פתטית? הוא ידוע כאדם שניזון מהשפלת זולתו... בקיצור, החרדות שבות ועולות, והמוח מחפש בקדחתנות סיבות, תירוצים, הסברים, משהו שיישמע הגון אך לא מצטדק. אמיתי, אך לא מתרפס. למישהו יש רעיון בשבילי?
עם הבוס. אני לא עומדת בקצב. הוא דורש הסבר מה קורה לי. האמת - לא ממש אכפת לו מה קורה לי - הוא רוצה רק לדעת מדוע אין לי תפוקה, ויש לי הרבה טעויות. מה אני אגיד לו? שאני לא ישנה בלילות? שאני לא מרוכזת? שהוא צודק? (הוא באמת צודק!) שאני מדוכאת? איך אני מתרצת את זה בלי להישמע פתטית? הוא ידוע כאדם שניזון מהשפלת זולתו... בקיצור, החרדות שבות ועולות, והמוח מחפש בקדחתנות סיבות, תירוצים, הסברים, משהו שיישמע הגון אך לא מצטדק. אמיתי, אך לא מתרפס. למישהו יש רעיון בשבילי?