פשוט בושה
אני לא מאמינה ששכחתי או אולי הדחקתי?
קשה להאמין אבל יום הגיוס הגיע

היום לו חיכית,ציפית,התחרטת על כך וחוזר חלילה.. עכשיו זה הצ'אנס שלך להתחיל תקופה חדשה, ולהפוך אותה לתקופה מדהימה, מספקת ומהנה כאחד. אומנם זה לא יהיה קל יהיה בכי יהיו געגועים, דיגומים, ולא מעט עצבים אבל את לא תתייאשי! בכל רגע קשה קחי נשימה עמוקה, אחת כזו שממלאת את כל הריאות ואחריה מרגישים "ואווו" מטורף.. תשנני לעצמך "קטן עליי" ותמשיכי... תנסי לחייך כמה שיותר גם כשקשה, כשקר, כשחם, כשרוצים נורא לחזור הביתה, שהמפקד עושה פוזות, כשרגעי השביזות תוקפים ובגדול.. זכרי, חיוך עושה המון חיוך עושה קסמים. בת אל, מהמעט שהכרתי, באמת שהכרתי ילדה מדהימה. כזו שלא עשו באצבע, כזו שתסתדר. אני באמת מאמינה בך ובטוחה שיהיה לך טוב. תזכרי שאם את צריכה משהו אני לרשותך! אוי ואבוי אם את שוכחת אותנו! שיהיה מלאן בהצלחה ובכיף. נתגעגע כל כך
מיטל