מחר

[MsUnderstood]

מחר../images/Emo13.gif../images/Emo10.gif

מחר.... אחרי 9 חודשים זה קורה.. ישר אחרי הבצפר,בלי טיפת חופש התחלתי לעבוד.. מחר אני מסיימת. אין לי מושג באיזה הרגשה אני יוצאת. העבודה נתנה לי כ"כ הרבה,היא תרמה לי כ"כ הרבה.היא העלתה לי את הביטחון העצמי ברמות.מילדה ביישנית וקטנה הפכתי למובילה בעבודה,לקובעת סדר היום והכללים.נתנו לי אחריות על ילדים קטנים..לי....וזה הוכח כנגד המחשבות שלי,שזה יכול להיות ממש מעולה. במשך הזמן היו הרהב פעמים שרציתי לעזוב,לוותר...אני גאה בעצמי שלא ויתרתי,שגם שהיה קשה ולא ראיתי את הצד הטוב המשכתי. לא הרבה מדריכים יצאו שהילדים אוהבים אותם ולא רוצים שהם יעזבו,אני שמחה שאני עוזבת באווירה טובה,שהילדים רוצים שאני אבוא,שאני אשאר,שאני אחזור אחרי הצבא אליהם. הצלחתי למצוא את הטוב בכל ילד,למרות שזו משימה לא קלה בכלל. ועכשיו אני הולכת לחופש...ואין לי מושג מה זו ההרגשה הזו,תמיד גם לפני זה רוב החופש עבדנו,עכשיו ת'כלס חופש לעשות כלום.אני לא יודעת להתמודד עם חופש,אני כל הזמן עושה דברים...אבל הגיע הזמן לעצור להירגע קצת. ועוד שניה הצבא,הפחד הגדול,הלא נודע. ממש כמו העבודה נקווה שגם שם הכל יצא על הצד הטוב ביותר. מחר זה היום האחרון שלי,אני שמחה-עצובה.נגמרה לה תקופה,נקשרתי לילדים,למדריכים...וממחר זהו...זה לא יהיה יותר. סתם פרקתי