גברת עוגיונת
New member
מחר
אז מחר זה קורה..
וכאילו הגוף כבר "הבין לבד"- התחילו היום (שבוע 8+1) הכתמות שלא מותירות מקום אפילו למחשבות על נס רפואי, זה נגמר ועומד להגיע לאקורד סיום מוחלט מחר בבוקר, במחלקת הנשים בבי"ח קפלן.
טיפים למחר?
מה צפוי ביום ובימים אחרי הגרידה? דימום מאסיבי? כאבים? לקחת איתי משהו לחצי יום הכיפי בקפלן? (חוץ מכריך להתאוששות אחרי ההרדמה וגרביים.. בכל זאת אני מנחשת שזה דומה בחוויה אפילו לשאיבה..?)
בינתיים אני עוברת שלבי אבל ומדלגת ביניהם לכל הכיוונים. הרבה כעס. עצב. כאב. . אפילו משא ומתן (הפסדתי בו). מחכה כבר להשלמה, ולרגע של ההסתכלות קדימה.. אני עוד לא שם.
מבואסת עד עמקי נשמתי, וכואבת בה ובגופי
עוגיונת
אז מחר זה קורה..
וכאילו הגוף כבר "הבין לבד"- התחילו היום (שבוע 8+1) הכתמות שלא מותירות מקום אפילו למחשבות על נס רפואי, זה נגמר ועומד להגיע לאקורד סיום מוחלט מחר בבוקר, במחלקת הנשים בבי"ח קפלן.
טיפים למחר?
מה צפוי ביום ובימים אחרי הגרידה? דימום מאסיבי? כאבים? לקחת איתי משהו לחצי יום הכיפי בקפלן? (חוץ מכריך להתאוששות אחרי ההרדמה וגרביים.. בכל זאת אני מנחשת שזה דומה בחוויה אפילו לשאיבה..?)
בינתיים אני עוברת שלבי אבל ומדלגת ביניהם לכל הכיוונים. הרבה כעס. עצב. כאב. . אפילו משא ומתן (הפסדתי בו). מחכה כבר להשלמה, ולרגע של ההסתכלות קדימה.. אני עוד לא שם.
מבואסת עד עמקי נשמתי, וכואבת בה ובגופי
עוגיונת