מחשבה על טבע ואלוהות
בעקבות כל מיני שיחות בפורום בנושא צמצום הילודה, תהיתי אם אין אנו (כולל אני כמובן) נוטים יותר ויותר להשתמש ב"טבע" או בגנים כתחליף לאלוהים. אנחנו מדברים על הטבע כישות כמעט תבונית, שרוצה לשמר את עצמה, שמתכננת תוכניות לצמצום ילודה, שנוקמת בעודף ילודה בעזרת מחלות או אסונות המוניים, שיש לה תוכניות לטווח ארוך, אינטרסים, העדפת החי והצומח על האדם (או להפך) וכדומה. כאילו אנחנו, המחזיקים בתפיסה אתיאיסטית, לא מצליחים להפנים באמת את האקראיות שבעולם, את חוסרה של היד המכוונת, את אינותו של התכנון והסדר. מה דעתכן?
בעקבות כל מיני שיחות בפורום בנושא צמצום הילודה, תהיתי אם אין אנו (כולל אני כמובן) נוטים יותר ויותר להשתמש ב"טבע" או בגנים כתחליף לאלוהים. אנחנו מדברים על הטבע כישות כמעט תבונית, שרוצה לשמר את עצמה, שמתכננת תוכניות לצמצום ילודה, שנוקמת בעודף ילודה בעזרת מחלות או אסונות המוניים, שיש לה תוכניות לטווח ארוך, אינטרסים, העדפת החי והצומח על האדם (או להפך) וכדומה. כאילו אנחנו, המחזיקים בתפיסה אתיאיסטית, לא מצליחים להפנים באמת את האקראיות שבעולם, את חוסרה של היד המכוונת, את אינותו של התכנון והסדר. מה דעתכן?