מחשבה על נושא עמידה על דברים שדרשנו

[שרה&הודיה]

מחשבה על נושא עמידה על דברים שדרשנו

מחשבה על נושא עמידה על דברים שדרשנו שעלתה דווקא בעבודה..

תמיד אנחנו נתקלים בשאלה שאם ילדנו/ילדתנו מבקש/ת משהו עושה משהו יש לעתים תגובה ראשונית של "אסור

" ביחוד אם זה למשל משהו מאד עקרוני (למשל לא לצייר על רצפה/קירות וכו´..) לרוב אנחנו מייד מטילים איזה "עונש" (גם אם למשל הילד מבקש מאתנו משהו ואנחנו אומרים לא שהוא לא יכול לקבל את מה שהוא בקש בגלל שהוא לא שמע בקולנו..) זה קרה לי השבוע בעבודה, למרות שבקשתי לא להכנס למחשבים כמובן שילד אחד התפלח ונכנס.. כשראיתי אותו הוצאתי אותו מפינת המחשבים והוכחתי אותו וכמובן שאמרתי לו שהיום הוא לא יכנס למחשבים.. וכאמור מיד נזכרתי בהודיה

שהרבה פעמים קורה שהיא לא שומעת לנו או שעושה בדיוק ההפך ממה שאמרנו (גם אם השתדלתי לאמר לה את זה לא בדרך השלילה..) וושאלתי את עצמי האם גם עכשיו "אשבר" (אני שמה את זה בכוונה במרכאות כי בעיני זאת לא שבירה..) ובסוף אתן לו להכנס למחשבים, כמובן בתוספת הוכחה שככה לא צריך להתנהג, ושהוא יילמד לפעם הבאה.. כמובן שנתתי לו בסוף להכנס למחשב, ביחוד שהיה שקט יחסית אז והוא (נדמה לי) באמת הבין את זה שהוא התנהג לא הכי בסדר.. ווכאמור גם עם הודיה זה קורה שאחרי זמן, (ביחוד אם היא אח"כ מתנהגת מאד מאד יפה..) אני כן נותנת לה את מה שאסרתי, אבל משתדלת שתבין שצריך לשמוע לאמא ואבא

(אני עושה אתה מין "דיל" שאם היא תרים את מה שהיא הפילה ותסדר יפה.. אז היא תקבל/תעשה את מה שאסרתי עליה..) והכי חשוב זה כמובן שאמא ואבא יהיו איתנים בדעתם יחד שלא יווצר מצב שאם אמא אמרה לא אז הולכים לאבא שיסיכים.. מי אמר שקל להיות הורים

 

[רותי&ע]

אני לא רואה בזה שבירה

יש לנו המון פעמים סיטואציות כאלו שהוא עושה בכוונה. לדוגמא-חובט עם צעצוע כבד בדלת הארון. אני מזהירה שאם הוא לא יפסיק אקח את הצעצוע. הוא ממשיך בכוונה. אני לוקחת. הוא בוכה. אחרי דקה אני מחזירה עם התראה שאסור. הוא ממשיך לשחק יפה. הקטע הוא שהוא ממש דורש את העונש. הוא בודק מה יקרה וכשרואה מה קרה הוא ממש מרוצה.. (והרי לפי כל הספרים הוא בגיל של בדיקת גבולות).

 

[שרה&הודיה]

באמת יש איזה גיל שהם שמחים דווקא

לקבל את העונש.. ויש 2 הנחות אחת היא שאולי הם רוצים לבדוק מה תעשי באמת.. והשניה (בגילאי שנה וחצי..) שהם לא זוכרים שזה התנהגות שלא רצוי לעשות אותה כי עלולים להעניש אותם ולכן הם עושים אותה שוב..

 

[אילנה של יובל ומיכל]

אני גיליתי שבעמידה על דברים גדלתי

בטעות ילדה עקשנית מאין כמותה שלא יודעת מה זה לוותר או להתפשר. לקח לי בערך שנתיים להבין את זה. ואז התחלנו בשיטה חדשה. נניח שהיא מתעקשת על משהו ואני מתנגדת. והיא ממשיכה להתעקש ואני מגיעה למסקנה שבעצם, למרות שאני לא מעוניינת להרשות לה לעשות את מה שהיא מבקשת, זה לא ממש עקרוני לי. ואז אני אומרת לה משהו כמו "חשבתי על זה שוב, והחלטתי שאני מסכימה שתעשי ככה וככה". ו"הפלא ופלא", לאחר זמן, היא התחילה לחזור על אותו משפט... זה גם לימד אותה, שאם אני ממש לא מסכימה, גם אחרי שחשבתי שוב - זה באמת לא יעזור לה.

 

[שרה&הודיה]

דרך נפלאה להתמודד עם זה..

גם אצלי אם זה משהו עקרוני אני לא זזה מזה.. (למשל לגעת בחשמל..

) אבל אם זה על משהו פחות עקרוני, והודיה התנהגה למופת אז אני עושה איתה "דיל" בגלל שהיא שפרה את ההתנהגות אני כן נותנת לה את מה שאסרתי.. טוב לשמוע שבזכות "הגישור" הזה אולי הם יגדלו פחות עקשנים

 

[ר-חלי]

נמחק מהבוקר ולכן אני חוזרת

בקיצור ממש כי מיקה הקטנה חולה אני בתחילת האמהות החלטתי שכל פעם לפני שאני אומרת לא אני שואלת בלב למה לא ואם התשובה היא לא ממש משכנעת אז אני מסכימה זה גרם לי לחשוב פעמים (לא תמיד אני עומדת בזה אבל....) לפני כל איסור לא תמיד הסיבה לאי הסכמה קשורה לבקשה או מעשה של הילד ולא תמיד אני הייתי מקבלת את התשובה שאני נותנת בלב אז לפחות העימות נחסך לי הרבה פעמים אחרי שאני אומרת לא ובר מתחילה להתווכח אני מוצאת עצמי סתם מתעקשת ובסוף כן מסכימה ולפעמים אני מצליחה מראש להבין שהטעות היא אצלי ולא סתם להגיד לא - יוצא לי מבולבל ואני לא מסיימת כי מיקה קוראת לי אז ....