מחשבה שלא מפסיקה להציק לי
בילדותי אובחנתי כאפילפטית. היו לי מספר התקפים קלים,ללא פירכוסים ועם השנים הפכו יותר ויותר לדומים להתקפי מיגרנה. אני לוקחת כבר שנים תרופה בשם טגרטול. לקחתי אותה גם במהלך ההריון בפיקוח של נוירולוג. במהלך ההריון היה לי התקף קל אחד. לקראת הלידה ביררתי עם הנוירולוג שטיפל בי ועם המוקד הטרטולוגי של אסף הרופא האם אוכל להניק את בני בעודי נוטלת את התרופה הנ"ל. התשובה היתה חיובית,נאמר לי שהוא מקבל דרך החלב מינון מזערי ביותר שאין סיכוי שיזיק. אחרי הלידה שאלתי שוב בבית החולים,קיבלתי תשובה זהה והתחלתי להניק. הנקתי את בן שנה ושמונה חודשים. כשהתחלנו עם כל האיבחונים והבירורים שאלתי שוב לגבי התרופה ושוב נאמר לי שזה לא אמור להוות בעיה. אז למה נראה לי שהוא התקדם כל כך יפה בחודש האחרון,מאז שהפסיק לינוק? למה נראה לי שאולי בכל זאת זה עשה משהו? היתכן שאני בעצמי עשיתי את זה לבן שלי? מה אתם חושבים? איך אני יכולה לברר את הנושא את זה עם הגורם הכי מוסמך בעולם אחת ולתמיד?
בילדותי אובחנתי כאפילפטית. היו לי מספר התקפים קלים,ללא פירכוסים ועם השנים הפכו יותר ויותר לדומים להתקפי מיגרנה. אני לוקחת כבר שנים תרופה בשם טגרטול. לקחתי אותה גם במהלך ההריון בפיקוח של נוירולוג. במהלך ההריון היה לי התקף קל אחד. לקראת הלידה ביררתי עם הנוירולוג שטיפל בי ועם המוקד הטרטולוגי של אסף הרופא האם אוכל להניק את בני בעודי נוטלת את התרופה הנ"ל. התשובה היתה חיובית,נאמר לי שהוא מקבל דרך החלב מינון מזערי ביותר שאין סיכוי שיזיק. אחרי הלידה שאלתי שוב בבית החולים,קיבלתי תשובה זהה והתחלתי להניק. הנקתי את בן שנה ושמונה חודשים. כשהתחלנו עם כל האיבחונים והבירורים שאלתי שוב לגבי התרופה ושוב נאמר לי שזה לא אמור להוות בעיה. אז למה נראה לי שהוא התקדם כל כך יפה בחודש האחרון,מאז שהפסיק לינוק? למה נראה לי שאולי בכל זאת זה עשה משהו? היתכן שאני בעצמי עשיתי את זה לבן שלי? מה אתם חושבים? איך אני יכולה לברר את הנושא את זה עם הגורם הכי מוסמך בעולם אחת ולתמיד?