מחשבותי על Legacy

[אלעד אברון]

מחשבותי על Legacy

אוקי, פעם שלישית שאני רואה את הפרק והבנתי מה מציק לי בו. זה פרק יפה מאד, נתחיל בזה. הנופים מדהימים, השחקנים משובחים, והתלבושות מהממות פשוט. אבל דבר אחד הציק לי. הכתיבה. היו המון וואן-ליינרים שהיו ממש מביכים, חסרי קשר לשום דבר, ופשוט מיותרים, ולוסי ורנה שתיהן שיחקו בכמה רמות מעל לטקסט, מה שגרם לו להראות אפילו יותר מגוכך, כי הן (השחקניות) הכניסו יותר רגש ועומק למשחק שלהן ממה שהטקסט יכל להכיל.

 

[Dafi the Mighty]

אתה יכול לתת דוגמאות?

 

[אלעד אברון]

כמעט כל שיחה בין זינה לגבריאל,

ובין גבריאל וקורה. המשחק היה טוב מדי בשביל טקסט רע מדי.

 

[Anokin]

וזה לא רק בפרק הזה...

המון המון פעמים יש את ההרגשה, שמשום מה, הטקסטים לא מספיק עמוקים ורגשיים ושזה מתחת לרמה של לוסי ורנה... כי הן פשוט שחקניות מדהימות והתסריטאים, איך לומר? כמו שמישהו אמר פעם כביטוי - TIIC=The Idiots In Charge... ובפרק הזה - אתה צודק במאה אחוז, זו הסיבה שלא ראיתי אותו בפעם השלישית, נמאס. עד כמה שקאמינג הום היה מעולה, מיסי כנראה לא תסריטאית משהו, כי העלילה פה פשוט הבריחה אותי... אבל, לכל עונה יש את הפרק הפחות טוב... ובעונה השישית, עד כמה שאני אוהבת אותה, הפרקים הם או פרקים על הפנים או פרקי סקס והשגת רייטינג. כי הפרקים היותר סאבטקסטים הם באמת הפרקים הטובים, ואני לא אומרת את זה כי אני סאברית, להיפך, לגאסי היה אמור להיות פרק סאברי (דההה... לסבית כתבה את התסריט?!) והוא פשוט על הפנים... אז מה לעשות, זה לא תמיד כמו שזה אמור להיות זה רק טלוויזיה...

יום טוב. מיכל.