מחשבות אחרי המכביה

susieada

New member
מחשבות אחרי המכביה ../images/Emo9.gif

Shalom Banot! This past Friday was the Maccabiah triathlon! Four years ago I had the privilege of representing Israel – marching with the Israeli delegation into the stadium, hearing the roaring applause and cheers of those in the stands, meeting Jewish athletes from around the world, all coming together, in Israel, to share, to meet, to compete. It was an honor!! It was one of the highlights of my experience of living in Israel, a highlight of my being a triathlete, another of those moments when I burst with pride at who I am, what I have chosen to become. I never anticipated that when Tamar and I crossed the finish line of the first Women’s Triathlon, in 1994, that one day I would earn the right to represent my country in such an important event! This past Friday, I had the privilege of attending and cheering on my many friends – men and women, who participated. The additional GRAND part of the Maccabiah is the meeting of Israeli and international athletes. What a pleasure to see the delegations from England, Canada, the USA, S. Africa, Mexico and Australia swimming, biking and running – sweating, concentrating, celebrating, waving their flags – together with us. We share the love of sport. We share the love of, identification with our Judaism. We share the energy, the challenge and achievement. We live in the here and now, busy with today’s daily schedule, how to juggle work, family, sport, relaxation and leisure into each day. We sometimes can barely think a week or month ahead… But I offer you this: The NEXT Maccabiah is four years away. You’ve got four years to dream, to train, to work, to expand your sports horizons, to develop, to embrace this world of sport! Go for it! With love, Yours in tri and sport, Susie
 

מור שלז

New member
מקסים ומרגש ../images/Emo140.gif

ושכחת להוסיף שגם השנה שחית במסגרת המכביה בטריאתלון. כל מי שעמד שם מסביב התרגש (אני יצאתי מהמים אחרי סוזי ועדיין שמעתי את התרועות ומחיאות הכפיים). הייתי מרחיבה את מה שאמרת בכלל, לא רק למכביה, כל אחת והחלום שלה: קחו את הזמן לחלום, להתאמן, לעבוד, להרחיב את אופקינו בספורט, להתפתח, ולאמץ את העולם המופלא הזה של הספורט. לכו על זה! אז עכשיו כשהמכביה מאחורינו, יש לי חלום חדש, ואני אזכור את המנטרה הזו, ואקח אותה איתי לרגעים הקשים שבדרך.
מור
 

omaopa

New member
כל הכבוד לכן!

אכן צריך להעיז לחלום והרבה יותר מזה להעיז לבצע
אבל מור, בשביל הרצות המכביה לא מאחורינו אלא עדיין לפנינו.....
 

susieada

New member
בהצלחה לכל המשתתפות במכביה!! ../images/Emo140.gif

בכל ענפי הספורט!!! הערכתינו לכולם!!! את עושה חצי מרתון? יישר כוח! סוזי
 

omaopa

New member
אכן עושה את החצי מרתון. הולך להיות גיהינום...

 

susieada

New member
מדמיון למציאות ../images/Emo13.gif

אם את מצפה לנהינום - ככה יהיה. תזכרי מה שדגנית כתבה על דמיון מודרך - לדמיין מה שאת רוצה לעשות, לדמיין את הכוח בתוכך, לדמיין איך את נראית עוברת את הדרך ובמיוחד איך את נראית עוברת את קו הסיום. נכון שיהיה חם. נכון שדורש מאמץ אדיר. אבל התאמנת, התכוננת. עכשיו - תעשי ותהני!!!! את חזקה בגוף ובראש! חיבוק ובהצלחה! סוזי
 

omaopa

New member
תודה סוזי../images/Emo13.gif

אבל.... עשיתי גם את אשדוד 2005 (שם היתה המכביה באותה שנה) אז אני יודעת מה מחכה לי
האמת, לא התאמנתי לזה באופן ספציפי, זה על הדרך. אבל כ"כ ריגש אותי לראות את הדגלים תלויים בירושלים לקראת המכביה וחשבתי איזה יופי זה שיהודים מתאחדים כדי לעשות ספורט על אדמת הקודש (ואני לא דתיה בכלל) שנרשמתי למרות שידעתי שאני אהיה רחוקה לפחות 10 דקות משיאי האישי (אם לא יותר). זה יהיה החצי מרתון ה-15 שלי (או משהו כזה) ולמרות זאת אני מתרגשת מאד. גם בגלל שהשנה היו לי הרבה פציעות והיה לי קשה מאד להתחרות באופן רציף וגם בגלל שאני זוכה להשתתף במכביה פעם שניה ב"קריירת" הריצה שלי וזה מראה שאני (רונה הרצה) ואנחנו (העם היהודי) עדיין כאן!
 

מור שלז

New member
רונה - בהצלחה!!!

כן, מכביה זה מרגש. בשבילי לפחות, חלק מההתרגשות היה החוויה של תחרות בינלאומית. מה לעשות שלא היו לי הרבה הזדמנויות לחוות את זה עד היום. שמחה בשבילך - תיהני מכל רגע. מחכות לך כאן לשמוע חוויות. מתי זה? ביום חמישי? (חצי מרתון ה-15 - וואו! אין עליך!)
 

susieada

New member
בהצלחה חנה! ../images/Emo13.gif

You are amazing indeed! 15th half marathon! Being inspired by the international and Jewish aspect of the Maccabiah. In spite of injury. In spite of less training. In spite of knowing it will take you more time. In spite of the evening heat and humidity. As you run, keep those waving international flags in mind. Keep your fellow runners from all over the world in mind. And keep that finish line in mind. Because of injury and differing amounts of training, our criteria for judging our success in races changes. It sounds as though your criteria for this special Maccabiah half marathon will be "nefach" and finishing with a huge smile of pride on your face and in your heart! Enjoy it! A hug, Susie
 

susieada

New member
כל הכבוד למור ../images/Emo140.gif

מור, תודה על מילות העידוד (כתמיד)!!! היתה לי זכות וכייף שאיפשרו לי לשחות יחד עם המכביה, למרות שלא הייתי במשלחת! כתבת את ה"פרולוג" שלך, ותגובות לטקס הפתיחה... איך היה לך להשתתף בתחרות עצמה - להאבק נגד שמש מסנוות בשחייה, לרכב מסלול מוכר (עם עלייה מפולתלת בקצה), וריצה על משטח קשה לריצה (לבנים "הולנדיים) בחום?! הנה תמונה של המאמץ! (אופס - צצטערת - לא מצליחה). יש לי מטרה חדשה - ללמוד לחבר לינקים לפורום!! יום נעים לכולם! תבחרו חלום, מטרה, לטווח קרוב או (וגם) רחוק. סוזי
 

מור שלז

New member
המכביה שלי

כתבתי במקום אחר, אבל חוזרת על זה גם כאן בתשובה לשאלתך. מכל תחרות יש דברים מסויימים שנחרטים בזכרון והופכים אותה למיוחדת. הפעם, מה שנחרט לי בזכרון יותר מכל היה החוויה הבינלאומית: להיות על המסלול עם אמריקאים, אוסטרלים, בריטים ועוד... וגם החברות: דגנית (כן, כן, דגנית שלנו מהפורום) ובתיה שהיו שם איתי, בשבילי, עודדו ותמכו, והפכו הכל לחוויה שונה. אז הנה התיאור המלא: יום קודם - מישהו מצא את התחרותיות שלי??? כל השבוע היה מטורף ולא הספקתי לרגע לחשוב על העובדה שיש לי תחרות (תשכחו מהעמסת פחמימות, פסטה, וכל שאר הנוהל הרגיל לפני תחרות – למי יש זמן?). וכך יום קודם גיליתי שהתחרותיות שלי נעלמה. לא התרגשות, לא פרפרים בבטן, לא מתח. לראש נכנסו מחשבות לא מועילות של: למה אני צריכה את זה? אני עייפה, הגוף סחוט, עברתי כל כך הרבה השנה, כל כך הרבה תחרויות, כולל השיא בחצי הישראמן ובאליפות הארץ בחצי איש ברזל, די רוצה מנוחה. כל היום חיפשתי את ההתרגשות, הזו את המתח, כלום. מזל שבתיה וזוהר המקסימים היו שם ולקחו אותי להכרת מסלול באוטו. מנתחים את מסלול האופניים, בוחנים את מסלול הריצה, וזהו אני מסודרת. מצאתי את הפוקוס שלי, מתכוננת מנטלית, מריצה בראש שוב ושוב את המסלול. התחרות השחייה עצמה nothing to write home about. אבל מהרגע שעליתי על האופניים, החלה החגיגה. רכבתי חזק, לא הפסקתי לעקוף. הכי כיף היה להגיע למתחרים מחו"ל, ובמסגרת הסבר פניך לתייר הקפדתי לעודד אותם: GO USA, GO AUSSI , וכמובן דאגתי לזרוק קריאות עידוד גם לנשים. אבל בעיקר הקפדתי לעבוד חזק. דגנית המדהימה פשוט הופיעה בכל מקום: מחייכת, מעודדת, מצלמת. וכמובן חיכתה לי בסיום בירידה מהאופניים, מה שמייד העלה אצלי חיוך ענק רק לראות אותה. הריצה היתה קשה, אבל לראות את דגנית ובתיה כל הזמן (8 פעמים ראיתי אותן במהלך הריצה!) עשה הבדל ענק!!! פשוט מצאתי את עצמי כל הריצה מחכה להגיע אליהן. לקראת סוף הריצה כבר נגמרתי (הג'ל שלי נפל, ונשארתי מחוסרת אנרגיה), אבל פשוט לא יכולתי להוריד קצב כשידעתי שדגנית ובתיה שם. בסיכום, הגעתי רביעית, מודה שקצת התאכזבתי, אבל כמו שדגנית אומרת: "לנכדים תוכלי לספר שסבתא השתתפה במכביה
" אפילוג זהו, עכשיו אני מורידה הילוך, נותנת לגוף קצת לנוח. ואי אפשר בלי תודה: דגנית - את פשוט חברה אמיתית, מפרגנת, נותנת מעצמך הכל, ומכל הלב – תודה!!! ובתיה - אין כמוך! השילוב של שמחת חיים אמיתית עם נתינה מכל הלב הופכים אותך ליחידה ומיוחדת – תודה!
 

susieada

New member
תודה מור! ../images/Emo13.gif

כל מילה זהב. אני אוהבת ולומדת מהפתיחות שלך והשקיפות - תיארת את הנקודות החזקות והשמחות וגם נקודות הקשות והאכזבה. באמת - סיפור לילדים והנכדים על השתתפות באוליפיאדת היהודים! - המכביה! תהני מתקופת ההתאוששות והפירגון האדיר הראויה לך בהשיגיך השינה!! כל הכבוד לדגנית ובתיה שליוו אותך בתחרות! חיבוק, סוזי
 

MayaShuShu

New member
../images/Emo24.gif היה מרגש לראות אותך שוחה

השתתפתי באולימפי פתוח היה גם עוד יותר כיף לשמוע אותך מעודדת אותי בריצה
- (הריצה הייתה קשה והעידוד מאוד עוזר....)
 

MayaShuShu

New member
../images/Emo9.gif

כפי שאת יודעת...
- כל המתחרות שלי השתתפו במכביה...
 

susieada

New member
טריאתלון אולימפי! ../images/Emo140.gif

NOTHING can take away from the fact that you did an olymnpic length triathlon - the WHOLE distance, in the heat. Kol Hakavod!!!! It's was a pleasure to see you and cheer you on and great to know that as I get energy from cheering others on, YOU got the energy I was sending you! A hug, Susie
 
למעלה