אז הסיפור הולך כך:
בתחילת הפרק מראים את הנערה חבושה כולה, ואת הרופא שלה - שאת פניו ואת פני האחות לא מראים. הבחורה מביעה את חששה מתוצאות הניתוח הפלסטי שעברה והרופא משדל להרגיעה אותה ואומר לה שאחרי הניתוח העשירי, בודאי שהוא הצליח לתקן את דמותה המעוותת. ומה אם לא? שואלת הבחורה, או אז, מסביר הרופא, היא תילקח למושבה שבה חיים בני-אם מעוותים כמוה ותחיה ביניהם באושר. מגיע רגע האמת - התחבושות מוסרות והבחורה צורחת באימה למראה דמותה המשתקפת במראה. המצלמה מגלה לנו את פניה של אשה יפהפיה, אבל באמת יפהפהיה מדהימה והרופא ה-"מזועזע" מכך שהניתוח שוב נכשל, מנסה להרגיע אותה, תוך שהמצלמה חושפת עכשיו את פניו ואת פניה של האחות ושניהם בעלי... פני חזיר. הבחורה היפהפיה מועברת למושבה שבה חיים "מעוותים" כמוה, וכדי לקחתה לשם מגיע בחור יפה תואר בעצמו המספר לה על קולונית "מוכי הגורל" ולוקח אותה עמו לעיר שבה חיים בני האדם היפים ביותר, אולם בעיני כלל האוכלוסיה - שנראים כחזירים, הם נחשבים למכוערים ומזוויעים במיוחד.