מחשבות בעקבות שרשורי ה"הקרבה"

מאז

New member
מחשבות בעקבות שרשורי ה"הקרבה"

ושרשור "מס הכנסה": נדמה לי, שהדבר שהכי מפריע לרובנו כנשים אמהות, זה לא כל כך גובה המשכורת או הרצון להשאר בבית עם התינוק באופן טוטאלי, אלא חוסר היכולת, בשוק העבודה היום, לשלב בצורה הגיונית בין בית לעבודה. ובמילים אחרות: שעות העבודה. אם נרצה לממש את עצמנו בעבודה ההולמת את כישורנו (ושרשורי הכרות בפורומים השונים תמיד הולידו אצלי קריאות "וואו" לגבי הרקע וההשכלה של הנשים כאן) נאלץ, בשוק העבודה של היום, לעבוד מהבוקר עד שעות מאוחרות. זה אבסורד ובעיני חמור לא רק לנשים. אבל בפועל בדר"כ אנו אלו שלא נתפשר על זה, ולא הגברים (וגם אם במשפחה מסויימת רוצים אחרת - שהאשה היא זו שתעבוד בעבודה "מסביב לשעון", פעמים רבות זה לא מתאפשר בגלל הריון וכד'). לדוגמא- אני. כיום "עובדת" = כלומר מאוד מעט שעות, מאוד מעט כסף. האופציה האחרת שלי היא ללכת לעבוד במקצוע הקודם שלי, בו בשביל לעשות משהו מספק צריך לעבוד מסביב לשעון - מה שלא מתאים לנו כמשפחה בכלל (וגם אף אחד לא ייקח אותי עם הבטן ההריונית שלי...). השינוי שצריך להתרחש הוא לא (רק) שינוי בגובה השכר של נשים או בהכרה במטפלות לצרכי מס, אלא בעיקר שינוי במערך שעות העבודה, שיאפשר יציאת נשים לעבודה, ומימוש הפוטנציאל שלהן (לטובתן ולטובת המשק) בלי לגרום נזק למשפחה. זהו. סליחה על הניסוח העילג (אני בהריון, השכל יצא לחופשה).
 

משוש30

New member
הניסוח היה מאד בהיר

את צודקת לגמרי. אבל שינוי השעות צריך להיות גם אצל גברים לא רק אצל נשים. הטירוף הזה שאנחנו חיים בו במירוץ האינסופי אחרי כלום הוא נוראי, אבל שום דבר לא יצליח לשנות את זה בחברה קפיטליסטית. המשפט הזה שאומרים "למה יש ביום רק 24 שעות" מצחיק אותי.ואם היו 48? אז היינו עובדים 20 שעות יותר ביום זה הכל. הזמן העודף לא היה הולך למשפחה ולא למנוחה אלא לייצור של עוד ועוד שעות עבודה. מה הפתרון? או החלטה על רמת חיים נמוכה למדי. או עסק פרטי בו מחליטים שמעל שעות מסוימות או רווח מסוים לא ממשיכים לעבוד (מה שיכול להחזיר את המעגל לכיון רמת החיים הנמוכה). בכל מקרה מימוש עצמי בקריירה בהכרח יבוא על חשבון הדברים האחרים. זה גם וגם וגם. לימודים, עבודה, ילד, בן זוג. בכל אחד צריך להשקיע ואין זמן לכלום. בקיצור בעיני הבעייה היא לא רק בעייה נשית אם כי ביום יום אנחנו נאלצות להתמודד איתה יותר.
 

מאז

New member
לא לגמרי מסכימה

אני למשל מוכנה להתפשר על רמת חיים נמוכה יותר מבחינה כלכלית, כדי שנוכל כמשפחה לתת יותר לילדים שלנו (וגם לנו) מבחינות אחרות (אני לא מסכימה עם המונח "רמת חיים נמוכה". לדעתי לאנשים עשירים שעובדים מסביב לשעון יש רמת חיים מאוד נמוכה מכל מני בחינות). אבל למעשה כיום אין ממש ברירה כזו ברוב המקצועות שהם, בואי נקרא לזה "מעניינים" או "מאתגרים". גם אם תהיה איזו משרה פנויה בשעות סבירות, היא תהיה לחלק היותר משעמם של התפקיד (למשל במשרד עו"ד - יתנו לעו"ד רוצה לעבוד עד 15:00 את תיקי ההוצאה לפעול וכד' ולא תיקים מעניינים וגדולים).
 

lulyK

New member
יש הרבה מקצועות מספרים ומענינים

שמאפשרים יותר משחק, אבל בד"כ צריך להיות עצמאיים (פסיכולוגים, מעצבים, יועצות הנקה......)
 

ה ו ב י ט

New member
נכון, אבל זה לא בשביל כל אחד

להיות עצמאי. אני למשל לא הייתי מסתדרת ומעדיפה להיות שכירה. המתח שכרוך בזה, הצורך לשווק את עצמך כל הזמן כדי להשיג עבודות, חוסר הודאות. שוב, לא בשביל כל אחד. וכן, השעות זו ה-מגבלה עבורי כיום בחיפוש העבודה.
 

משוש30

New member
את מתבלבלת בין מושגים "רמת חיים"

ן"איכות חיים". שזה לא אותו דבר
 

מאז

New member
לא מתבלבלת

אני (בעקבות רבים וטובים, כמובן) טוענת שמילים משפיעות על המציאות. מי לא רוצה "לעלות ברמת החיים"? אבל האם הרמה של החיים שלי באמת נקבעת על פי מצבי הכלכלי? נראה לי שתסכימי איתי שלא. בכל זאת קוראים לזה ככה, וזה משפיע. לכן לא רציתי להשתמש בביטוי הזה.
 

משוש30

New member
רמת חיים זה מושג כלכלי גרידה

איכות חיים כוללת כמות שעות עבודה, בריאות, זוגיות וכד' בנוסף לכסף
 

דפנה מי

New member
לא יצא לי לענות בשרשור ההקרבה

אבל אני חושבת שבעקבות האמהות בכלל מקצוע מהנדסת התוכנה שלי יירד לטמיון. מצד אחד זה באמת לא נורא "עושה לי את זה" יותר ומצד שני אני לא מסוגלת לחשוב על צורת החיים שלנו במסגרת המשפחתית ושלי כאם שעובדת מ 9 בבוקר ואולי מסיימת ב 9 או 10 בערב. ככה זה היי טק ולא פחגשתי אמהות שב 4 מקסימום 5 העט נפל והלכו הביתה-זה לא כולל ימי פרוייקט לחוץ, גירסה (שזה אומר תמיד ואולי רגיעה של יומיים) וימי שישי ובדיקות ובלתמ"ים
 
אז הנה, פגשת את הראשונה...

ואני מכירה גם הרבה אבות (עובדים איתי בעיקר כאלה) שיודעים לשים גבולות ברורים גם בעבודה והולכים בשעות שפויות הביתה.
 

מאז

New member
ובאיזה סוג הייטק את עובדת?

ומהם לדעתך שעות שפויות (שואלת מסקרנות ואולי גם מקנאה...)
 

דפנה מי

New member
אני ממש מעריצה אותך

השאלה אם במקום עבודה חדש זה עדיין יכול להתקיים או שחייב מקום שאת כבר מבוססת בו מספיק שמכירים את יכולותיך וכעת את בסטטוס ששיחררו את החבל. האם את מרגישה את חרב הפיטורין מעליך בגלל השעות המועטות ביחס לאחרים. האם את באמת עובדת פחות שעות או משלימה אותן פה ושם? (תסלחי לי על מבול השאלות, אני פשוט בנקודה שאני בוחנת את העניין לגבי עצמי)
 

אביטלתל

New member
לא בכל המקומות זה יכול להתקיים

גם אני הייתי מתכנתת מחשבים מקום העבודה שלי עבר שינוי גדול אחרי שחזרתי לעבודה (החברה נקנתה ע"י חברה גדולה יותר) וצורת העבודה השתנתה לחלוטין מהר מאוד גיליתי שמצפים ממני לקחת מטפלת בימים שבהם הבת שלי חולה שרוצים שאני אחזור למשרה מלאה (שזה 9-10 שעות ביום לפחות, בתקופה לאחר שעזבתי שמעתי שהיה להם לחץ גדול והמתכנתים בצוות בו הייתי עבדו במשך שבועיים וימי שישי עד 12 בלילה) שאם אני לא יכולה להשקיע כמו כולם העבודה שלי תסתכם בדברים טכניים - פחות או יותר עבודה של Copy & Paste אז לא בכל מקום זה אפשרי
 

galiaS

New member
זה מאד משתנה מחברה לחברה

אני יכולה לספר שבחברת ההיטק שאני עבדתי בה בהחלט לא היתה ציפיה מאמהות להשאר בעבודה אחרי 16:00. גם נשים בתפקידים מאד בכירים הלכו אל ילדיהם בשעות אחה"צ. לא קל למצוא חברות כאלו, אבל זה בהחלט אפשרי.
 

galiaS

New member
שעות העבודה הן בהחלט issue

קשה למצוא תפקידים מענינים במשרות חלקיות. אני בחרתי לשנות את מה שאני עושה בכמה שנים הקרובות, לנסות להתפתח בכוונים אחרים. אחרי שאני אגמור עם פרק הפעוטות בחיי אני מקווה לחזור לתפקידים שאני אוהבת.
 
למעלה