מחשבות טורדניות

[nava21]

מחשבות טורדניות

שלום לכולן/ם עבר קצת זמן בו בחרתי להיות צופה שקטה כי לא מצאתי את המילים והכוחות, לאחר ההפלה השנייה שעברתי לפני שבועיים+, (הפלה נדחית בשבוע 9 לאחר מקרה זהה לפני חצי שנה). יש לי בתקופה האחרונה תחושה קשה שכל העניין הזה של ההריונות והילדים הפך אצלי לאובססיה, שזה משתלט לי על החיים יותר ויותר קשה לי להתרכז בעבודה ובדברים אחרים. אני מרגישה שהראש שלי כל הזמן בזה וכל דבר אחר נראה לי יותר ויותר תפל, אני חושבת שעבודתי נפגעה מאוד בזמן האחרון ושגם הממונים עלי מתחילים לשים לב לכך. אין ספק שזה לא טוב, גם מבחינת ההתפתחות שלי בעבודה וגם מבחינת הלחץ שזה מוסיף לנסיונות להרות שוב הריון בריא. האם מצב זה מוכר למישהי? איך אתן מתמודדות איתו? במחשבותיי, אני לא חושבת כל כך על אובדן העוברים אולי מכיוון שזה באמת היה בשלבים מוקדמים, יותר אני חושבת על מה לא בסדר איתי למה אני לא מצליחה להחזיק הריון (להיכנס להריון אין לי בעיה- תודה לאל), אולי זה נשמע קצת אנוכי שאני חושבת על עצמי, אבל אלו תחושותיי והעיסוק בזה והפחד מעוד הריון שיסתיים באופן דומה לא עוזבים אותי. בזה אפרד הפעם, מקווה לימים רגועים יותר מכל הבחינות לכולנו... נאוה

 

[נצאב]

כי ילדים זה דבר חשוב

מה לעשות שבסדר העדיפויות אצלינו זה ילדים. לכן אנחנו כל הזמן חושבים על זה. גם אני ככה. אבל אני מאוד משתדלת להתרכז במה שאני עושה. משתדלת לתת לעצמי מטלות שעליי לבצע בפרק זמן מסויים. לדוגמא: בחצי שנה הקרובה הייתי רוצה ללמוד נהיגה, או הייתי רוצה ללמוד צרפתית וכו´. כל אחד והשאיפות שלו. ככה שבנוסף לשאיפה ההכי חשובה שלנו (לעשות ילדים) יהיו עוד שאיפות פחות חשובות אבל שיעסיקו אותנו כך שנחשוב פחות על הבעיה. תאמיני לי את בסדר גמור. הטבע מעניש אותנו משום מה, ונותן לכל אחד בעיה משלו שעליו להתמודד איתו. מקווה שעודדי אותך.

 

[sivanori]

איך התמודדתי ?

האסון שלי קרה באמצע עבודת מחקר לקראת תואר שני. החלטתי ושתפתי את המנחה שלי בהחלטה לגמור מהר את התואר לפני כניסה שוב להריון. בקשתי ממנו ללחוץ עלי. כשהוא פנה אלי לקראת סוף התקופה וביקש שאשאר לעבוד, אמרתי לי שאני מתכוונת להכנס שוב להריון עכשיו, עם כל מה שזה אומר מבחינתי. והוא היה הכי תומך בעולם. והכל היה תפל. סיום התואר, ההרצאה בכנס בינלאומי, טיולים בחו"ל (טוב, זה קצת פחות תפל, חו"ל תמיד משחרר אותי), ימי הולדת. איך אפשר לחגוג כשהכל שחור? צריך לקחת את זה יום ביומו. כי זה נראה כאילו אין אור בקצה המנהרה, ואין דרך אחרת. הלחץ הוא נוראי. אין יותר ממנו. ככה זה. חברה שלי היתה במצב שלך - שנתיים בהריון בשביל ילדה אחת. שתי הפלות ואח"כ שמירת הריון הסטרית. אולי הגיע הזמן לבירור אצלך מדוע ההריונות נופלים. ואולי גם לעזרת נפשית מקצועית. ואל תשכחי שאת תמיד יכולה להכנס לכאן. גם פה יש אוזן קשבת.