מחשבות טורדניות.
היי כולם,
יש לי ענייני זוגיות. אני חושב שאין קשר שאני ב100 אחוז מצליח להיות שלם איתו ולהנות ממנו עד הסוף.
היו לי 2 חברות רציניות, ועכשיו אני עם השלישית.
הכרנו בלימודים, ועכשיו כבר 4 חודשים ביחד. יש לה היסטוריה של בגידות ושקרים, וגם לי. דיברנו על הנושא בפתיחות יחסית בתחילת הדרך.
אני מרגיש שכאחד ששגה בעבר, אין לי זכות לשפוט. עם זאת, אני חי בתחושה תמידית של חשש מהדבר הזה. אני מפחד שהיא תהיה עם מישהו אחר, שהיא מתכתבת עם מישהו בלי שאני יודע, מפחד להיפגע. אני מרגיש שבאופן אישי אני לא מעוניין בשום דבר שקשור לזה מכיוון שנכוותי מאוד.
הייתה לנו שיחה בשלב יחסית מוקדם שאמרתי לה שתחושות הבטן שלי לא טובות, אך מאז עבר זמן...
כשאנחנו יחד, ומדברים ומרגישים, אני מרגיש שהיא הכי איתי שיש בעולם, הדיבורים הם על משהו רציני אפילו לחיים עם בית וילדים.
ובכל זאת... כשאני רחוק, אני חושש... כשאני איתה והיא בטלפון פתאום, אני מדמיין... המוח שלי משלים הרבה דברים ואני מרגיש שלאחרונה אני לא מצליח להינות מהדבר המדהים הזה שיש לנו כי אני מקלקל לעצמי.
למישהו יש עצה?
היי כולם,
יש לי ענייני זוגיות. אני חושב שאין קשר שאני ב100 אחוז מצליח להיות שלם איתו ולהנות ממנו עד הסוף.
היו לי 2 חברות רציניות, ועכשיו אני עם השלישית.
הכרנו בלימודים, ועכשיו כבר 4 חודשים ביחד. יש לה היסטוריה של בגידות ושקרים, וגם לי. דיברנו על הנושא בפתיחות יחסית בתחילת הדרך.
אני מרגיש שכאחד ששגה בעבר, אין לי זכות לשפוט. עם זאת, אני חי בתחושה תמידית של חשש מהדבר הזה. אני מפחד שהיא תהיה עם מישהו אחר, שהיא מתכתבת עם מישהו בלי שאני יודע, מפחד להיפגע. אני מרגיש שבאופן אישי אני לא מעוניין בשום דבר שקשור לזה מכיוון שנכוותי מאוד.
הייתה לנו שיחה בשלב יחסית מוקדם שאמרתי לה שתחושות הבטן שלי לא טובות, אך מאז עבר זמן...
כשאנחנו יחד, ומדברים ומרגישים, אני מרגיש שהיא הכי איתי שיש בעולם, הדיבורים הם על משהו רציני אפילו לחיים עם בית וילדים.
ובכל זאת... כשאני רחוק, אני חושש... כשאני איתה והיא בטלפון פתאום, אני מדמיין... המוח שלי משלים הרבה דברים ואני מרגיש שלאחרונה אני לא מצליח להינות מהדבר המדהים הזה שיש לנו כי אני מקלקל לעצמי.
למישהו יש עצה?
