כן, בחור יקר שכמוך, קראתי וקראתי
והתחלתי לנסות להבין מה קורה בבפנים שלך. והשורות שמתארות את הסיוט, המתמשך הזה, משאירות אפילו אותי, שמבחוץ אני, בחוסר אונים כזה גדול. המילים שכתבת בסוף, עשו צמרמורת של ממש: "הן באות רק לוודא שאותן אתה מזהה ובלעדיהן אינך שווה" ואני שולחת לך חיבוק, כי כל מילה מיותרת...
