נמבר וואןtom22
New member
מחשבות מנוגדות
אני לא יודעת מה כל כך טוב שלכל חולה יש שני תניבים של הבנה ושני נתיבים של השכלה שבעצם הם סוטרים זה את זה. עדיף להיות בן אדם בלי מחשבות כזה בוק וככה הכל יהיה קל יותר, פחות דילמות פחות ציפיות , פחות אכזבה, יותר ללכת בתלם. מרוב שאני מבינה כל כך אחרים נראה שהם לא מבינים אותי. מי שלא מכיר אותי ממש טוב משוכנע שאני מתוסבכת במחשבות. אתמול אחותי שאלה אותי על זה שאני רוצה שיבואו לבקר אותי אבל היא לא באה אלי לבית חולים ואני ידעתי שהיא לומדת אז הבנתי וזהו אבל כן היתה אכזבה מה לעשות? אז היא שאלה אותי- למה כשאני לא באתי לא אמרת לי משהו? לא דברת על זה?" עניתי לה - "מי אמר לך שלא?" כי ידעתי שהיא עסוקה וככה עוד מלא אנשים אחרים ואין כאן בכלל מה להסביר כי הרי הכל ידוע ועובדתי. אבל.. אני מקשבת שתבינו גם אותי. לפעמים. אני אגדל אני אכיר בחור, אני אהיה אשת משפחה אני אבין והכאב נחקק בי. ילד במחלקה שלי חיכה כל היום לחבר שלו והוא באמתחיכה לו כמוני בדיוק.. הו הכין וקם והתרחץ ואכל ושתף פנים ושיחק וחיכה.. אבל אין לו זמן לחבר שלך .. אתה מבין? עלה לו משהו יותר חשוב .. הוא בטוח שאתה רק כמה ימים שם חולה ואחר כך אתה תחזור הביתה אז למה לבוא לבקר? כשהוא בעצם לא יכול לעולם להרגיש את מה שאנחנו הרגשנו.. פשוט תגיע. תמלא את החלל הריק לכמה דקות ותמשיך את החיים.. אחר כך מרוב שהוא היה עצוב, נאלצנו להזמין לו פיצה שיחך ושרנו לו ביחד כולם עם הבנות שירות. הבנתם? תום. תום.
