מחשבות על החיים ועל החבורות שעברתי...

מחשבות על החיים ועל החבורות שעברתי...

היי אנשים!

רציתי לשתף אתכם במשהו שמעסיק אותי בימים האחרונים.

אני גבר רווק בן 31 ממרכז הארץ.

כשאני חושב אחורה אני מבין שעברתי מספר חבורות של אנשים.

בכיתה א עד ו היתה לי חבורה אחת, אח"כ חבורה אחרת ואחרי הצבא חבורה אחרת.

כשאני מסתכל אחורה ומסתכל על היום אני מבין שקצת נשארתי לבד...

אני לא בקשר עם 2 החבורות הקודמות שלי והחבורה (שהפכה קטנה עם השנים) של עכשיו מתחילה להתמסד ו"לשעמם" אותי.

אני מרגיש שטעיתי בכך שלא שמרתי על קשר עם החבורות הקודמות שלי. אולי אם הייתי שומר על קשר לא הייתי מרגיש לבד היום...

האם גם אתם עברתם מספר חבורות בחיים? האם גם אתם מרגישים כך?

מעניין לשמוע אתכם...
 

Optimistic Girl

New member
מבינה אותך אותך אך ...

עם החיים למדתי שה'חברות'
שזה למעשה חברים מתחלפים, עם ההתפתחות האישית שלנו,

לדוגמא היתה לי שנייייים חברה בתיכון,
היא הלכה בדרך אחרת ואני בדרך אחרת, אחרי התיכון שמרנו כמה שנים על הקשר עד שפשוט הפסקנו באופן טבעי=היא לא מתקשרת וגם אני לא...

ככל שאתה נמצא במסגרות אחרות
באים חברים חדשים.

למשל עכשיו לומדת 2 קורסים והכרתי חברות חדשות

ועכשיו כל הקטע הוא לטפח איתן קשר ולצאת איתן ביחד וכו... <כשחברים חדשים, צריך להשקיע יותר בקשר>
 

goldy

New member
כל 10 שנים בממוצע מחליפים חברים

כל חבורה הייתה נכונה לזמנה.
 
למעלה