hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
הספרות הרפואית מספרת לנו על כך שכאשר נשים מאניה-דפרסיות שוכבות עם גברים מסוימים, בעלי איבר מין גדול ומיומנות במיטה, לעיתים קרובות, יחסי המין כל-כך טובים, שזה מסדר להן את מחלת הנפש שלהן. הן מפסיקות ליטול את התרופות. הן מפסיקות ללכת לקבוצות וסדנאות התמיכה לנשים חולות נפש שהן הלכו אליהן. הן אדם חדש.
עוד הספרות הרפואית מספרת לנו, שכאשר לבסוף ויום אחד, כאשר נגמר הקשר, בדרך כלל מצדו של הגבר המדובר, ומן הסתם לא מצידה של האישה המאניה-דפרסית, שזכתה בבן זוג טוב, יחסי מין טובים, ובניגוד לנשים אחרות שהיו יוצאות עם אותו הגבר, גם מחלת נפש שבאה על פיתרונה, הספרות הרפואית מספרת לנו שכאשר נגמרים קשרים שכאלו, בין אותם גברים "גדולים ומיומנים" לאותן נשים מתמודדות, לאחר שאותם גברים זורקים את הנשים האלו מכל המדרגות, לעיתים קרובות לטובת נשים בריאות יפות, צעירות יותר ויפות יותר, אותן נשים מאניה-דפרסיות יוצאות מדעתן מרוב כעס ושנאה. מחלת הנפש חוזרת במלוא עוזה. הן בוכות וצורחות ומתחננות בפני אותו גבר לקחת אותן בחזרה. הן, יותר מאשר נשים אחרות, הפסידו, ויודעות מה הן הפסידו. לא רק בן זוג טוב וסקס נהדר, אלא את בריאותן הנפשית, מכיוון שלפתע חוזרת ומתפרצת לה מחלת נפש שכאילו כמו נרפאה כמו בקסם, זה נשמע מצחיק אבל זה נכון-בגלל סקס ממש טוב, וכעת הן לא רק שוב רווקות, שוב חסרות חיי מין, אלא גם שוב סובלות ממחלת נפש אכזרית, שקורעת את הנשמה לאלף חתיכות, שפוצעת את הנפש, ושמתישה את הגוף עד אובדן כוחות, ושכעת חוזרת להתפרץ במלוא עוזה.
הן מציקות לגבר שזרק אותן ומטרידות אותו במשך שנים ארוכות ופשוט לא מוכנות לשחרר. הן מתחננות בפניו שייקח אותן בחזרה. הוא מצידו מתחנן בפניהן שוב ושוב שיעזבו אותו לנפשו, ושהוא לא מעוניין.
הסיפורים האלו הם סיפורים עצובים, שוברי לב, טראגיים ממש.
אבל יש הרבה מה לדלות מהם ברמה המדעית והפסיכולוגית.
עבור האדם ההדיוט, סקס שמרפא מחלת נפש זה נשמע מצחיק ומוזר, אבל זה דווקא יכול לקרות, ועבורי בתור אדם בעל ידע מקיף ונרחב, סטודנט למדעי החברה, נכד לרופאה, מבחינתי, זה דבר ללמוד ממנו, וזה דבר שבהחלט מלמד אותנו הרבה מאוד.
יכולתו של סקס טוב לרפא את מחלת הנפש המאניה-דפרסית, כפי מה שמעידה הספרות הרפואית, הוא דבר שעלול להעיד בעבורנו על הכשל הנוירוביולוגי הבסיסי העומד בבסיסה ובראשיתה של מחלת הנפש המאניה-דפרסית.
בואו נתחיל מלעקוב אחרי הראיות באמצעות תרגיל מחשבתי, וחזרה לאחור, תוך כדי מעקב קפדני אחרי שביל פירורי הלחם.
קודם כל, רקע קצר באשר למחלת הנפש המאניה-דפרסית. מאניה-דפרסיה זאת מחלת נפש, שהיא בעצם מחלה של הגוף, וביתר פירוט, המוח, בעלת השלכות מרחיקות לכת על הנפש וההתנהגות, ולכן נחשבת ומוגדרת כמחלת נפש.
ועכשיו, בחזרה אל הסקס.
סקס טוב מרפא את מחלת הנפש המאניה-דפרסית? אוקיי. אז אם כך, מה יש בסקס, אבל חשוב לזכור, סקס טוב, אחרת זה לא שווה, שמרפא את מחלת הנפש המאניה-דפרסית? אם כך אז בואו ננסה ונחשוב מה סקס טוב עושה למוח. הרי שם מצויה מחלת הנפש המאניה-דפרסית וכל הבסיס שלה.
סקס, עבור אנשים מתמודדים ולא מתמודדים כאחד, גברים ונשים, גורם לעונג ולאורגזמה. הסקס, העונג והאורגזמה האלו למעשה גורמים לתנועה מהירה של חשמל וחומרים כימיים במוח.
עכשיו, ברגע שאמרנו "תנועה מהירה של חשמל וחומרים כימיים במוח", אמרנו הכול. כי אתם מבינים, זה בעצם העניין. כל המהות של מחלת הנפש המאניה-דפרסית, היא תנועה משובשת של החשמל והכימיה במוח.
מחלת הנפש המאניה-דפרסית נגרמת כי החשמל והכימיה במוח זזים לא נכון, והם עושים זאת בשני אופנים. לפעמים הם זזים לאט מידי, ולפעמים הם זזים מהר מידי, וזה מה שגורם למחלת הנפש המאניה-דפרסית. אצל אנשים בלי מאניה-דפרסיה, התנועה היא במהירות הנכונה.
עכשיו, סקס, בייחוד סקס טוב, גורם לתנועה מהירה יותר, אבל מי אמר שזה אמור לעזור ולא להחמיר את מצב הנשים המאניה-דפרסיות? מה אם הן נמצאות כרגע במצב של תנועה מהירה של החשמל והחומרים הכימיים, ותנועה יותר מהירה רק תחמיר את המצב? אבל לא. הספרות הרפואית מלמדת אותנו שזה דווקא פותר את העניינים, למרות שההיגיון הבריא אמור להגיד לנו שבמחצית המקרים זה יעזור למצב ובמחצית המקרים זה יחמיר את המצב.
מה שזה מלמד אותנו, זה שעיקר מחלת הנפש המאניה-דפרסית ועיקר השיבוש במחלה הזאת הוא התנועה האיטית, על-פני מהירה.
התנועה בדרך כלל איטית מידי, סקס טוב מאיץ תנועת חשמל וכימיה במוח, ומחלת הנפש המאניה-דפרסית באה על פיתרונה.
אבל עוד לא סיימנו, כי אם התנועה האיטית של החשמל והחומרים הכימיים במוח היא רבה יותר במחלת הנפש המאניה-דפרסית מאשר התנועה המהירה, ואם יש דומיננטיות במחלה למהירות תנועה לא נכונה של איטיות רבה מידי בהולכת החשמל והעברת החומרים הכימיים על-פני מהירות תנועה לא נכונה של מהירות רבה מידי בהולכת החשמל והעברת החומרים הכימיים, זה דבר שגם ממנו עצמו יש לא מעט מה ללמוד, וכעת ביכולתנו לחזור אפילו עוד יותר לאחור.
אם במחלת הנפש המאניה-דפרסית, שהשלכותיה הרגשיות וההתנהגותיות נגרמות על-ידי ההולכה האיטית מידי והמהירה מידי של החשמל והכימיה במוח, יש דומיננטיות מבחינה כמותית להולכה האיטית מידי על-פני ההולכה המהירה מידי, מה אם זה גם אומר, שההולכה האיטית מידי היא קודמת מבחינה כרונולוגית להולכה המהירה מידי, ואולי היא אף הגורם ממש להולכה המהירה מידי?
כי כאילו, תחשבו על זה.
בתור אדם שבמשפחתו יש רקע של רפואה, ובתור נכד לרופאה, התנועה האיטית מידי והמהירה מידי של החשמל והכימיה במוח, יותר מכל דבר אחר, מזכירה לי את מחלת טרשת העורקים, שבה תנועת הדם בורידים הופכת משובשת בגלל שקיעת חומרים שומניים בדם, היצמדותם לדפנות הורידים, מה שלבסוף יוצר פלאק על דפנות הורידים, שמקשה על זרימת הדם ומאט אותה.
הרחק-הרחק בהמשך הדרך, מה שקורה זה שהאדם נזקק לבסוף לטיפול רציני ומקצועי בבית חולים, או במקרים גרועים יותר, פקיעת כלי הדם, ואז זה או טיפול רפואי מיידי או מוות, אבל עד אז, מה שבאמת קורה, זה שתנועת הדם פשוט מאטה ומשתבשת, הרבה דם בתוך הורידים נתקע לפני הפלאק, הלחץ גובר וגובר, עד שלבסוף...לא. לא פקיעת כלי הדם. כמו שאמרנו, זה קורה יותר רחוק בהמשך. כמו מה שאמרתי, עד אז, מה שבאמת קורה, זה שתנועת הדם פשוט מאטה ומשתבשת, הרבה דם בתוך הורידים נתקע לפני הפלאק, הלחץ גובר וגובר עד שלבסוף לחץ הדם מתגבר על הפלאק הנוקשה ובכל זאת ממשיך הלאה, לעיתים תוך כדי פגיעה מבורכת בפלאק, בחוזקתו ובקשיותו, ותוך כדי שבירת חלקים ממנו מדפנות הורידים והובלתם הלאה במערכת הדם.
הבעיה היא שיש יתרון לפלאק על-פני הדם, ולבסוף ובהמשך הדרך, וללא ביצוע שינויים נחוצים באורחות החיים, הפלאק ינצח, וכלי הדם יתפקע, מכיוון שלבסוף ויום אחד הפלאק ינצח את הדם, ולחץ הדם יהיה כה גדול, אבל הפלאק כה רב וכה עמידה, שדפנות כלי הדם ייקרעו לפני שהפלאק יישבר.
עוד מעניין לשים לב ולהבין, שעד אסון פקיעת כלי הדם, ובכל פעם שהדם מנצח את הפלאק, נוצר קצת לחץ מלפני הפלאק, ככה שעכשיו הדם שועט קדימה. ככה ששימו לב מה הייתה לנו פה. תנועה איטית מידי, אבל הרי התנועה הזאת צריכה להתרחש ולקרות ובינתיים מגיע עוד ועוד חומר מאחור, ונוצר לחץ גבוה, שכאשר ולבסוף הפלאק לא יכול לעמוד יותר בלחץ הגבוה הזה והוא נשבר, פתאום הרבה מאוד חומר, במקרה הזה דם, שועט קדימה, שגם זה לא תקין. שימו לב מה קרה. התנועה האיטית מידי, גרמה לתנועה המהירה מידי.
ועכשיו, בחזרה למאניה-דפרסיה. מה אם, מאניה דפרסיה היא קצת כזאת? לא בדיוק. אבל בערך. מה אם כמו תנועת דם בורידים כאשר יש בעיות של טרשת עורקים, כך גם במאניה דפרסיה ועם תנועת הכימיה והחשמל, התנועה האיטית מידי קודמת לתנועה המהירה מידי בסדר הכרונולוגי, ואף גורמת לה?
אבל אם כך, אז מה גורם לתנועה האיטית מידי מלכתחילה של החומרים הכימיים והחשמליים במוח בעת מחלת הנפש המאניה-דפרסית? מהו ה"פלאק" של המוח? ואז, מה גורם ל"פלאק" הזה?
אז אולי ובסוף, ובניגוד לנאמר בכותרת, לא באמת הצלחנו להגיע עד לכדי הכשל הנוירוביולוגי הבסיסי ממש העומד ממש-ממש בתחלה של מחלת הנפש המאניה-דפרסית, אבל אם אני צודק, אני מאמין שהגענו אל הבסיס של אחד המעגלים.
כי אתם מבינים, מחלות נפש זה דבר מסובך, ואנחנו יכולים להשוות כל מחלת נפש פרטנית למעגלים משיקים, שהסוף של כל אחד מהם מתחיל תנועות ותהליכים במעגל הבא.
התנועה האיטית מידי ואז המהירה מידי של החשמל והכימיה במוח המאניה-דפרסי הוא בהחלט מעגל כשלעצמו, שתנועתו של המעגל וכניסתו לפעולה נובעים מאותו "פלאק" של המוח ומה שגורם לו, כך שכנראה יש עוד מעגל אחד קודם לכן, אבל גם מה שהגענו אליו היום הוא בעל חשיבות, כמובן בהנחה ובתקווה שהגעתי אל המסקנות הנכונות.
בהנחה שאני צודק בכל דבריי עד כה, אז כנראה שמה שקורה בעת יחסי מין טובים עבור האישה המאניה-דפרסית, זה שיחסי המין הטובים האלו גורמים לתנועה מהירה של החשמל והחומרים הכימיים במוח, מה שמאפשר לחשמל ולכימיה של המוח לנצח את "הפלאק של המוח" ביתר קלות, מה שמשפר את כל המצב הכללי ולטווח הארוך יותר, כאשר "הפלאק של המוח" נשבר ונסחף הלאה בזרם התנועה של החשמל והכימיה במוח, מה שיוצר באופן כללי תנועה חלקה יותר, טובה יותר ומהירה יותר גם להמשך הדרך, כמובן עד הסקס הנהדר הבא, כי בינתיים "הפלאק של המוח" ממשיך להיווצר וצריך להיות מנוצח כל פעם מחדש.
למה אנחנו יכולים להשוות את הדבר? לכאשר אנשים עושים כושר, מה שמגביר את זרימת הדם שלהם ו"מנצח" את הפלאק כשהוא עוד חלש ולא עמיד, וככה הם לא מקבלים טרשת עורקים, או שאר בעיות בריאותיות, גם לטווח של עוד קצת קדימה אחרי הכושר, גם אם נגיד שלא יהיה עוד כושר יותר, אבל סופו של הפלאק להתחדש, ולכן על הכושר הגופני הפיזי להימשך, או במקרה של האישה המאניה-דפרסית, הסקס הנהדר.
תודה רבה לכולם,
אני הייתי מאור פז,
גאון בפסיכולוגיה.
עוד הספרות הרפואית מספרת לנו, שכאשר לבסוף ויום אחד, כאשר נגמר הקשר, בדרך כלל מצדו של הגבר המדובר, ומן הסתם לא מצידה של האישה המאניה-דפרסית, שזכתה בבן זוג טוב, יחסי מין טובים, ובניגוד לנשים אחרות שהיו יוצאות עם אותו הגבר, גם מחלת נפש שבאה על פיתרונה, הספרות הרפואית מספרת לנו שכאשר נגמרים קשרים שכאלו, בין אותם גברים "גדולים ומיומנים" לאותן נשים מתמודדות, לאחר שאותם גברים זורקים את הנשים האלו מכל המדרגות, לעיתים קרובות לטובת נשים בריאות יפות, צעירות יותר ויפות יותר, אותן נשים מאניה-דפרסיות יוצאות מדעתן מרוב כעס ושנאה. מחלת הנפש חוזרת במלוא עוזה. הן בוכות וצורחות ומתחננות בפני אותו גבר לקחת אותן בחזרה. הן, יותר מאשר נשים אחרות, הפסידו, ויודעות מה הן הפסידו. לא רק בן זוג טוב וסקס נהדר, אלא את בריאותן הנפשית, מכיוון שלפתע חוזרת ומתפרצת לה מחלת נפש שכאילו כמו נרפאה כמו בקסם, זה נשמע מצחיק אבל זה נכון-בגלל סקס ממש טוב, וכעת הן לא רק שוב רווקות, שוב חסרות חיי מין, אלא גם שוב סובלות ממחלת נפש אכזרית, שקורעת את הנשמה לאלף חתיכות, שפוצעת את הנפש, ושמתישה את הגוף עד אובדן כוחות, ושכעת חוזרת להתפרץ במלוא עוזה.
הן מציקות לגבר שזרק אותן ומטרידות אותו במשך שנים ארוכות ופשוט לא מוכנות לשחרר. הן מתחננות בפניו שייקח אותן בחזרה. הוא מצידו מתחנן בפניהן שוב ושוב שיעזבו אותו לנפשו, ושהוא לא מעוניין.
הסיפורים האלו הם סיפורים עצובים, שוברי לב, טראגיים ממש.
אבל יש הרבה מה לדלות מהם ברמה המדעית והפסיכולוגית.
עבור האדם ההדיוט, סקס שמרפא מחלת נפש זה נשמע מצחיק ומוזר, אבל זה דווקא יכול לקרות, ועבורי בתור אדם בעל ידע מקיף ונרחב, סטודנט למדעי החברה, נכד לרופאה, מבחינתי, זה דבר ללמוד ממנו, וזה דבר שבהחלט מלמד אותנו הרבה מאוד.
יכולתו של סקס טוב לרפא את מחלת הנפש המאניה-דפרסית, כפי מה שמעידה הספרות הרפואית, הוא דבר שעלול להעיד בעבורנו על הכשל הנוירוביולוגי הבסיסי העומד בבסיסה ובראשיתה של מחלת הנפש המאניה-דפרסית.
בואו נתחיל מלעקוב אחרי הראיות באמצעות תרגיל מחשבתי, וחזרה לאחור, תוך כדי מעקב קפדני אחרי שביל פירורי הלחם.
קודם כל, רקע קצר באשר למחלת הנפש המאניה-דפרסית. מאניה-דפרסיה זאת מחלת נפש, שהיא בעצם מחלה של הגוף, וביתר פירוט, המוח, בעלת השלכות מרחיקות לכת על הנפש וההתנהגות, ולכן נחשבת ומוגדרת כמחלת נפש.
ועכשיו, בחזרה אל הסקס.
סקס טוב מרפא את מחלת הנפש המאניה-דפרסית? אוקיי. אז אם כך, מה יש בסקס, אבל חשוב לזכור, סקס טוב, אחרת זה לא שווה, שמרפא את מחלת הנפש המאניה-דפרסית? אם כך אז בואו ננסה ונחשוב מה סקס טוב עושה למוח. הרי שם מצויה מחלת הנפש המאניה-דפרסית וכל הבסיס שלה.
סקס, עבור אנשים מתמודדים ולא מתמודדים כאחד, גברים ונשים, גורם לעונג ולאורגזמה. הסקס, העונג והאורגזמה האלו למעשה גורמים לתנועה מהירה של חשמל וחומרים כימיים במוח.
עכשיו, ברגע שאמרנו "תנועה מהירה של חשמל וחומרים כימיים במוח", אמרנו הכול. כי אתם מבינים, זה בעצם העניין. כל המהות של מחלת הנפש המאניה-דפרסית, היא תנועה משובשת של החשמל והכימיה במוח.
מחלת הנפש המאניה-דפרסית נגרמת כי החשמל והכימיה במוח זזים לא נכון, והם עושים זאת בשני אופנים. לפעמים הם זזים לאט מידי, ולפעמים הם זזים מהר מידי, וזה מה שגורם למחלת הנפש המאניה-דפרסית. אצל אנשים בלי מאניה-דפרסיה, התנועה היא במהירות הנכונה.
עכשיו, סקס, בייחוד סקס טוב, גורם לתנועה מהירה יותר, אבל מי אמר שזה אמור לעזור ולא להחמיר את מצב הנשים המאניה-דפרסיות? מה אם הן נמצאות כרגע במצב של תנועה מהירה של החשמל והחומרים הכימיים, ותנועה יותר מהירה רק תחמיר את המצב? אבל לא. הספרות הרפואית מלמדת אותנו שזה דווקא פותר את העניינים, למרות שההיגיון הבריא אמור להגיד לנו שבמחצית המקרים זה יעזור למצב ובמחצית המקרים זה יחמיר את המצב.
מה שזה מלמד אותנו, זה שעיקר מחלת הנפש המאניה-דפרסית ועיקר השיבוש במחלה הזאת הוא התנועה האיטית, על-פני מהירה.
התנועה בדרך כלל איטית מידי, סקס טוב מאיץ תנועת חשמל וכימיה במוח, ומחלת הנפש המאניה-דפרסית באה על פיתרונה.
אבל עוד לא סיימנו, כי אם התנועה האיטית של החשמל והחומרים הכימיים במוח היא רבה יותר במחלת הנפש המאניה-דפרסית מאשר התנועה המהירה, ואם יש דומיננטיות במחלה למהירות תנועה לא נכונה של איטיות רבה מידי בהולכת החשמל והעברת החומרים הכימיים על-פני מהירות תנועה לא נכונה של מהירות רבה מידי בהולכת החשמל והעברת החומרים הכימיים, זה דבר שגם ממנו עצמו יש לא מעט מה ללמוד, וכעת ביכולתנו לחזור אפילו עוד יותר לאחור.
אם במחלת הנפש המאניה-דפרסית, שהשלכותיה הרגשיות וההתנהגותיות נגרמות על-ידי ההולכה האיטית מידי והמהירה מידי של החשמל והכימיה במוח, יש דומיננטיות מבחינה כמותית להולכה האיטית מידי על-פני ההולכה המהירה מידי, מה אם זה גם אומר, שההולכה האיטית מידי היא קודמת מבחינה כרונולוגית להולכה המהירה מידי, ואולי היא אף הגורם ממש להולכה המהירה מידי?
כי כאילו, תחשבו על זה.
בתור אדם שבמשפחתו יש רקע של רפואה, ובתור נכד לרופאה, התנועה האיטית מידי והמהירה מידי של החשמל והכימיה במוח, יותר מכל דבר אחר, מזכירה לי את מחלת טרשת העורקים, שבה תנועת הדם בורידים הופכת משובשת בגלל שקיעת חומרים שומניים בדם, היצמדותם לדפנות הורידים, מה שלבסוף יוצר פלאק על דפנות הורידים, שמקשה על זרימת הדם ומאט אותה.
הרחק-הרחק בהמשך הדרך, מה שקורה זה שהאדם נזקק לבסוף לטיפול רציני ומקצועי בבית חולים, או במקרים גרועים יותר, פקיעת כלי הדם, ואז זה או טיפול רפואי מיידי או מוות, אבל עד אז, מה שבאמת קורה, זה שתנועת הדם פשוט מאטה ומשתבשת, הרבה דם בתוך הורידים נתקע לפני הפלאק, הלחץ גובר וגובר, עד שלבסוף...לא. לא פקיעת כלי הדם. כמו שאמרנו, זה קורה יותר רחוק בהמשך. כמו מה שאמרתי, עד אז, מה שבאמת קורה, זה שתנועת הדם פשוט מאטה ומשתבשת, הרבה דם בתוך הורידים נתקע לפני הפלאק, הלחץ גובר וגובר עד שלבסוף לחץ הדם מתגבר על הפלאק הנוקשה ובכל זאת ממשיך הלאה, לעיתים תוך כדי פגיעה מבורכת בפלאק, בחוזקתו ובקשיותו, ותוך כדי שבירת חלקים ממנו מדפנות הורידים והובלתם הלאה במערכת הדם.
הבעיה היא שיש יתרון לפלאק על-פני הדם, ולבסוף ובהמשך הדרך, וללא ביצוע שינויים נחוצים באורחות החיים, הפלאק ינצח, וכלי הדם יתפקע, מכיוון שלבסוף ויום אחד הפלאק ינצח את הדם, ולחץ הדם יהיה כה גדול, אבל הפלאק כה רב וכה עמידה, שדפנות כלי הדם ייקרעו לפני שהפלאק יישבר.
עוד מעניין לשים לב ולהבין, שעד אסון פקיעת כלי הדם, ובכל פעם שהדם מנצח את הפלאק, נוצר קצת לחץ מלפני הפלאק, ככה שעכשיו הדם שועט קדימה. ככה ששימו לב מה הייתה לנו פה. תנועה איטית מידי, אבל הרי התנועה הזאת צריכה להתרחש ולקרות ובינתיים מגיע עוד ועוד חומר מאחור, ונוצר לחץ גבוה, שכאשר ולבסוף הפלאק לא יכול לעמוד יותר בלחץ הגבוה הזה והוא נשבר, פתאום הרבה מאוד חומר, במקרה הזה דם, שועט קדימה, שגם זה לא תקין. שימו לב מה קרה. התנועה האיטית מידי, גרמה לתנועה המהירה מידי.
ועכשיו, בחזרה למאניה-דפרסיה. מה אם, מאניה דפרסיה היא קצת כזאת? לא בדיוק. אבל בערך. מה אם כמו תנועת דם בורידים כאשר יש בעיות של טרשת עורקים, כך גם במאניה דפרסיה ועם תנועת הכימיה והחשמל, התנועה האיטית מידי קודמת לתנועה המהירה מידי בסדר הכרונולוגי, ואף גורמת לה?
אבל אם כך, אז מה גורם לתנועה האיטית מידי מלכתחילה של החומרים הכימיים והחשמליים במוח בעת מחלת הנפש המאניה-דפרסית? מהו ה"פלאק" של המוח? ואז, מה גורם ל"פלאק" הזה?
אז אולי ובסוף, ובניגוד לנאמר בכותרת, לא באמת הצלחנו להגיע עד לכדי הכשל הנוירוביולוגי הבסיסי ממש העומד ממש-ממש בתחלה של מחלת הנפש המאניה-דפרסית, אבל אם אני צודק, אני מאמין שהגענו אל הבסיס של אחד המעגלים.
כי אתם מבינים, מחלות נפש זה דבר מסובך, ואנחנו יכולים להשוות כל מחלת נפש פרטנית למעגלים משיקים, שהסוף של כל אחד מהם מתחיל תנועות ותהליכים במעגל הבא.
התנועה האיטית מידי ואז המהירה מידי של החשמל והכימיה במוח המאניה-דפרסי הוא בהחלט מעגל כשלעצמו, שתנועתו של המעגל וכניסתו לפעולה נובעים מאותו "פלאק" של המוח ומה שגורם לו, כך שכנראה יש עוד מעגל אחד קודם לכן, אבל גם מה שהגענו אליו היום הוא בעל חשיבות, כמובן בהנחה ובתקווה שהגעתי אל המסקנות הנכונות.
בהנחה שאני צודק בכל דבריי עד כה, אז כנראה שמה שקורה בעת יחסי מין טובים עבור האישה המאניה-דפרסית, זה שיחסי המין הטובים האלו גורמים לתנועה מהירה של החשמל והחומרים הכימיים במוח, מה שמאפשר לחשמל ולכימיה של המוח לנצח את "הפלאק של המוח" ביתר קלות, מה שמשפר את כל המצב הכללי ולטווח הארוך יותר, כאשר "הפלאק של המוח" נשבר ונסחף הלאה בזרם התנועה של החשמל והכימיה במוח, מה שיוצר באופן כללי תנועה חלקה יותר, טובה יותר ומהירה יותר גם להמשך הדרך, כמובן עד הסקס הנהדר הבא, כי בינתיים "הפלאק של המוח" ממשיך להיווצר וצריך להיות מנוצח כל פעם מחדש.
למה אנחנו יכולים להשוות את הדבר? לכאשר אנשים עושים כושר, מה שמגביר את זרימת הדם שלהם ו"מנצח" את הפלאק כשהוא עוד חלש ולא עמיד, וככה הם לא מקבלים טרשת עורקים, או שאר בעיות בריאותיות, גם לטווח של עוד קצת קדימה אחרי הכושר, גם אם נגיד שלא יהיה עוד כושר יותר, אבל סופו של הפלאק להתחדש, ולכן על הכושר הגופני הפיזי להימשך, או במקרה של האישה המאניה-דפרסית, הסקס הנהדר.
תודה רבה לכולם,
אני הייתי מאור פז,
גאון בפסיכולוגיה.