hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
בינינו מהלכים נאצים יהודים.
ברחובות, במקומות העבודה, בבתים, ברשת האינטרנט.
אפילו אני עצמי, הכרתי פעם יהודי נאצי.
אבל מה זאת אומרת?
נאצים? ועוד נאצים יהודים? זה לא אוקסימורון? האם אין פה סתירה עצמית?
פעם, כמו רוב האנשים, גם אני הייתי יחסית לא מודע באשר לסוגייה הנ"ל, יחסית תמים. מאמין שבעולם יש מעט ניאו-נאצים יחסית, ובטח ובטח שאין יהודים שכאלו, אך פעם, הוארו עיניי, ולמדתי את האמת.
פעם הכרתי אדם מסוים, שאהב לכנות אדם מסוים אחר, שוב ושוב, בכינוי "ניאו-נאצי", והוא אף אינו היחיד שכינה את אותו אדם אחר בכינוי הזה מכיוון שהיו עוד אחד או שניים המכנים אותו כך.
האדם המדובר היה יהודי, וגם האדם האחר שהוא קרא לו כך, היה יהודי אף הוא.
פעמים רבות ראיתי את האדם הראשון מכנה את האדם השני בכינוי זה, והזדעזעתי, כמו מה שכל שאר הנוכחים הזדעזעו.
מה זאת אומרת? איזו מן דבר זה להגיד על אדם? ועוד להגיד זאת על יהודי. לא פחות.
יש להגיד ולהוסיף, שהאדם המדובר שמספר אנשים שונים אמרו עליו "ניאו-נאצי", כאילו כמו רק בשביל להחמיר את חומרתה של הסיטואציה והעלבון, היה לא רק יהודי, אלא חרדי, אדם מבוגר שבא בשנים, שלו קרובי משפחה שנספו בשואה על ידי הנאצים.
הזדעזעתי לראות את האדם הראשון קורא לאדם השני ניאו-נאצי, בטח בהתחשב בכל הגורמים הנוספים שצוינו לעיל, וכולם הזדעזעו יחד איתי, עד שיום אחד, האדם הראשון, לאחר שקיבל ביקורת מהאדם השני על כך שהוא קרא לו "ניאו-נאצי", החליט להסביר את עצמו באומרו בערך כך:
"אדם לאומני, שמאמין בשלטון מרכזי חזק, מנהיג חזק, צבא חזק, בגזענות; כל זה על חשבון זכויות אדם, חופש ביטוי, שוויון, חופש עיתונות וחופש מערכת המשפט, הוא נאצי.
ומכיוון שהמפלגה המייסדת של הנאציזם כבר לא קיימת יותר, אז כל מי שבא אחריה ומאמין באותן אמונות, הוא נאו-נאצי".
התגובה הראשונית, שלי לפחות בכל מקרה, הייתה רתיעה. לא רציתי לשמוע את זה. לא רציתי להאמין. אבל החלטתי לגשת אל הרעיונות שהוצגו בראש פתוח ושקלתי אותם בכובד ראש.
החלטתי שאני אדם בוגר, שאני אשים שנייה את הרגש בצד, שאני אפעיל את השכל, אגדיל ראש, ובאמת-באמת אחשוב על הדברים.
לבסוף, ולהפתעתי אפילו שלי עצמי, הבנתי שהוא צודק, ודבריו, למרות הרתיעה האינסטנקטיבית הראשונית, היו דווקא נכונים.
הרי בסופו של דבר, מהו נאציזם?
נאציזם זה עולם של דעות ורעיונות פוליטיים, כמו ליברליזם, פשיזם וכדומה'. ייחודו של הנאציזם מנגד, זה שהוא גם עולם של רעיונות על גזע ותורשה, כך שלמעשה, הנאציזם הוא לא סתם תורה פוליטית, הוא תורה פוליטית-גזענית, המורכבת מרעיונות הן פוליטיים והן גזעניים.
כעיקרון, וכדבריו של האדם הראשון, היחידים שאמורים להיקרא נאצים, הם הנאצים המקוריים, אך מכיוון שהם אינם, ומכיוון שהמפלגה שלהם עצמה אינה, כל מי שבא אחריהם, עם אותו סט, או סט דומה-דיו, של רעיונות פוליטיים וגזעניים, הינו ניאו-נאצי, או בקיצור, לא חייבים להתעקש על הסמנטיקה, לא חייבים להתעקש על ה"ניאו", נאצי.
מה שכן, ובכל זאת, חשוב להבהיר, זה לא קל להפוך לנאצי, ואין הרבה כאלו, לא בישראל ולא בכלל, מכיוון שמדובר בסט ספציפי יחסית של אמונות.
נאציזם הוא קובץ קטן מתוך העולם הרחב יותר אך המצומצם גם הוא של הימין הקיצוני מאוד, שמשלב בתוכו רעיונות גזעניים על עליונות גזעית וצורך לשלוט בעמים אחרים על רקע גזעי.
הסיכויים להיתקל בניאו-נאצי, אפילו מן הימין הקיצוני מאוד, מקום משכנו מבחינה אידואולוגית-פוליטית של הצד הפוליטי של הרעיונות הנאציים, שמכילים גם צד של רעיונות גזעניים, הם יחסית נמוכים.
בטח ובטח שכך הוא הדבר עם יהודים, שמשהאדם הראשון הסביר את עצמו כל-כך יפה, טוב ונכון, הסכמתי לבסוף להשתכנע, גם לאחר רתיעה אינסטינקטיבית ראשונית והרבה ספק, שטכנית ותיאורטית, ובמקרים נדירים, גם הם יכולים להיות נאצים.
בטח ובטח ובטח שכך הוא הדבר עם יהודים מבוגרים במאה ה-21 המוקדמת, אנשים שהגיעו מהזמנים של הנאציזם המקורי, ושעוד יש להם קרובי משפחה שנספו בשואה, כי בכל זאת, יש גבול, או אמור להיות, עד לאיפה נגיע?
בכל מקרה, ולאחר שהבנתי שהאדם הראשון צודק, ולמרות שחשבתי לעצמי שהסיכויים נמוכים יחסית, עברתי אני מצדי להפנות את תשומת ליבי אל אותו אחד אותו כינה בכינוי נורא זה, יהודי, מבוגר, שמגיע מהזמנים של הנאציזם המקורי, שיש לו קרובי משפחה שנספו בשואה, והחלתי לשקול עם עצמי, והחלתי לחשוב, האם באמת יכול להיות, האם באמת ייתכן הדבר, שאני עומד מול יהודי ניאו-נאצי?
ניגשתי בזהירות ובכובד ראש גם אל המשימה הזאת, והחלתי לחפש התאמה בין הרעיונות הפוליטיים הימניים-הקיצוניים הספציפיים שאפיינו את הנאציזם, לבין דעותיו הפוליטיות של האיש ההוא עצמו.
ההתחלה לא הייתה מזהירה. ההתחלה לא הייתה מזהירה, מכיוון שמה שרציתי שיתגלה, מה שרציתי להאמין בו, מה שהייתי מגדיר אותו בתור הצלחה, זה לגלות שלאיש אין דעות פוליטיות נאציות כלל ועיקר, אך בתוך דקות של חשיבה, הבנתי למרבה הגועל והזעזוע, שדווקא יש התאמה גדולה מאוד.
האם האיש ההוא-הוא אדם לאומני, שמאמין בשלטון מרכזי חזק? במנהיג חזק? בצבא חזק? כל זה על חשבון זכויות אדם? וחופש ביטוי? ושוויון? וחופש עיתונות? וחופש מערכת המשפט?
למרבה הגועל, הזעזוע, החרדה, ותחושת שאט הנפש העמוקה, ולאחר שחשבתי על הדברים, גיליתי והבנתי, שבין דעות פוליטיות אלו, לבין דעותיו הפוליטיות של אותו אדם, כפי מה שאני יודע עליהן וכפי מה שהן מוכרות לי, יש התאמה גדולה מאוד.
הוכיתי הלם ופליאה, נזעפתי, אך התעשתי במהירות, ולא אמרתי נואש.
"עוד יש לו סיכוי, חשבתי".
גם להחזיק בדעות הפוליטיות של הנאצים, שזה סט ספציפי יחסית של דעות ימין קיצוני מאוד, זה לא מספיק בשביל להיות נאצי. צריך להחזיק גם בדעות גזעניות בוטות, במיוחד על איך שעמים מסוימים צריכים לשלוט על עמים אחרים על רקע של עליונות גזעית כביכול.
עברתי לבחון את דעותיו הגזעיות, ככל שיש לו כאלו.
האם הוא גזען, ואף יותר מכך וחשוב מכך, האם הוא לא סתם גזען, כי סתם להיות גזען זה לא מספיק, אלא האם במסגרת דעותיו הגזעניות, הוא מאמין בעליונות גזעית, ורוצה ומאמין שעמים מסוימים צריכים לשלוט על עמים אחרים מתוקף עליונות גזעית כביכול?
אז חשבתי גם על כך, רק בשביל לגלות למרבה הזעזוע והחרדה, שגם שם יש התאמה טובה מאוד.
הוא צדק. האדם הראשון צדק. האדם הראשון צדק במשך כל הזמן הזה באשר לאדם השני.
האדם השני היה יהודי, מבוגר, מהזמנים של הנאצים המקוריים, עם קרובי משפחתו שנספו בשואה, ונאצי בעצמו, לא מתוך תסמונת שטוקהולם או שום דבר בסגנון, אלא מתוך טיפשות טהורה, וכאשר הוא עצמו אינו יודע ומודע לעובדת היותו נאצי, לדמיון הרבה שבין דעותיו לדעות הנאציות, הן במימדים הפוליטיים והן במימדים הגזעניים, וכאשר הוא באמת נעלב עלבון אמיתי ותמים לחלוטין, כאשר האדם הראשון, ועוד כמה, מכנים אותו במילה הזאת.
נאצי.
קשה לתאר את התחושות באותו רגע כשהבנתי שהבחור הראשון, מי שהיה אמור להיות הבחור הרע כביכול, מי שהייתי בטוח שהוא הבחור הרע, למעשה צודק, ושהאדם השני, הוא נאצי.
הוא נאצי. הוא נאצי. הוא נאצי.
המחשבה הזאת הסתחררה בתוך הראש כמו כבמערבולת.
תחושות הגועל ושאט הנפש היו קשות.
הרגשתי כמו בתוך בור של ביוב. זה היה מחריד.
עיכלתי את הדברים במשך ימים.
לאחר מכן פשוט ישבתי עם עצמי וחשבתי...אוקיי. ועכשיו מה?
אז חשבתי גם על זה, והבנתי, שלשבת פה, להסתכל על היהודי הנאצי המדובר ולהקיא את נשמתי, מטאפורית לפחות, לא זה יהיה הדבר שיעזור כרגע לא לי ולא לעם, ולא זה יהיה הדבר שיקדם אותנו באשר לפתרון בעיית היהודים הניאו-נאצים במדינת ישראל במאה ה-21.
בשביל לפתור את הבעיה, הבנתי, עלינו להבין מהיכן היא מגיעה, ואת מקורותיה ואת הסיבות לה.
אז גם על זה חשבתי, והבנתי שהתשובה היא חינוך קלוקל, מהבית, ובעיקר מהמדינה, בבית-ספר.
בסופו של דבר, כנראה שזה מה שקורה כשמזניחים את המקצועות ההומאניים, בעיקר היסטוריה ואזרחות, דבר הבא לידי ביטוי בזה שעם שיעורי ההיסטוריה מתחילים לראשונה רק בכיתה ה'-ו' במקום א' או ב', ועם שיעורי האזרחות לא מתחילים עד כיתה ט' וגיל 15, במקום שוב פעם, כיתות א' או מקסימום ב'.
עוד הזלזול במקצועות החשובים האלו בא לידי ביטוי בכמות השעות המועטה המוקצית להן-שעתיים, ארבע, מקסימום שש שעות בשבוע, וזה במקום שמונה שעות, עשר, שתיים-עשרה.
ואז יש גם את המקצוע הכי חשוב שפשוט לא מלמדים בבית-ספר כלל וכלל-אתיקה.
כל זה עוד מלפני מה שאמרנו שיש קבוצות מסוימות באוכלוסייה שגם את המעט מאוד שתואר פה למעלה, הן לא מקבלות.
ועכשיו, ולמרות כל האמור לעיל, עדיין מן האפשרי שיש כאלו שהיו יכולים ועלולים לחשוב, שהשכלה ותרבות, ילקו בחסר אצל אדם מסוים ככל שיהיו, היעדרם עדיין לא יהיה מספיק, וזה עדיין לא יכול ולא יוכל להיות, שיהיו בעולם יהודים נאצים, בטח לא אחרי מלחמת העולם השנייה, בטח לא זמן כה מועט לאחר השואה, ובטח לא אצל יהודים שנולדו בתקופות האלו ושאיבדו את קרובי משפחתם לאנשים שהאמינו בדיוק באותם הדברים במסגרת השואה הגדולה בתולדות האנושות, אבל הנה, עובדה.
עובדה שפעם הכרתי יהודי-נאצי (והוא ממש לא היחיד, אחרת לא הייתי כותב את השרשור הזה), אדם טיפש מאוד, שאיבד אנשים בשואה, ושכבתסמונת שטוקהולם, רק שזה לא שטוקהולם, זאת באמת פשוט טיפשות אינסופית, מאמין בלאומנות, בשלטון מרכזי חזק, מנהיג חזק, צבא חזק, בגזענות; כל זה על חשבון זכויות אדם, חופש ביטוי, שוויון, חופש עיתונות וחופש מערכת המשפט; שמילא שכל אלו הן הדעות השגויות, על זה אני אפילו לא מדבר, אבל שאלו האמונות השגויות של הנאצים; יותר מכך, אלו האמונות השגויות של אלו שרצחו את בני משפחתו; ושאף יותר גם מכך, אלו אותן האמונות בדיוק שיישומן אפשר את רצח בני משפחתו ואת שואת היהודים כולה, ועכשיו הוא מאמין באותו הדבר ורוצה לראות את זה קורה כאן, כל האמונות האלו וכל היישום שלהן.
בלתי פאקינג יאומן כי פאקינג יסופר, אבל הנה, עובדה, ובסופו של דבר, ואחד הדברים היותר חשובים שלמדנו מאיינשטיין, הוא אינסופיותה של הטיפשות האנושית, והנה ההוכחה לפנינו בדמותו של האיש הנתעב הזה שהכרתי פעם, עלוב הנפש, הנאצי, הניאו-נאצי, הטיפש כמו נעל, הדמות הבזויה באמת הזאת.
ומה אנחנו לומדים מהמציאות החולנית, המטורפת, המוטרפת, הטראגית, האירונית, והבעיקר מאוד-מאוד עצובה של יהודים נאצים כדוגמתו של אותו אדם שפעם הכרתי?
את הערך הכה רב והכה חשוב של חינוך והשכלה; עם דגש מיוחד על המקצועות ההומאניים, ולימודי תרבות, היסטוריה, אזרחות ואתיקה, כי כאשר נעדרים אלו, אין צורך במבט יותר מאשר הקל שבקלים באותו אדם עליו אני מדבר בפרט, וביהודים הנאצים במאה ה-21 המוקדמת בכלל, עם דגש מיוחד על אלו מבניהם שהם אנשים מבוגרים שממש הגיעו מתקופת השואה או קצת לאחריה, ושאיבדו אנשים בשואה, בשביל לדעת ולהבין שאין בור מספיק עמוק שאפשר ליפול אליו.
ברחובות, במקומות העבודה, בבתים, ברשת האינטרנט.
אפילו אני עצמי, הכרתי פעם יהודי נאצי.
אבל מה זאת אומרת?
נאצים? ועוד נאצים יהודים? זה לא אוקסימורון? האם אין פה סתירה עצמית?
פעם, כמו רוב האנשים, גם אני הייתי יחסית לא מודע באשר לסוגייה הנ"ל, יחסית תמים. מאמין שבעולם יש מעט ניאו-נאצים יחסית, ובטח ובטח שאין יהודים שכאלו, אך פעם, הוארו עיניי, ולמדתי את האמת.
פעם הכרתי אדם מסוים, שאהב לכנות אדם מסוים אחר, שוב ושוב, בכינוי "ניאו-נאצי", והוא אף אינו היחיד שכינה את אותו אדם אחר בכינוי הזה מכיוון שהיו עוד אחד או שניים המכנים אותו כך.
האדם המדובר היה יהודי, וגם האדם האחר שהוא קרא לו כך, היה יהודי אף הוא.
פעמים רבות ראיתי את האדם הראשון מכנה את האדם השני בכינוי זה, והזדעזעתי, כמו מה שכל שאר הנוכחים הזדעזעו.
מה זאת אומרת? איזו מן דבר זה להגיד על אדם? ועוד להגיד זאת על יהודי. לא פחות.
יש להגיד ולהוסיף, שהאדם המדובר שמספר אנשים שונים אמרו עליו "ניאו-נאצי", כאילו כמו רק בשביל להחמיר את חומרתה של הסיטואציה והעלבון, היה לא רק יהודי, אלא חרדי, אדם מבוגר שבא בשנים, שלו קרובי משפחה שנספו בשואה על ידי הנאצים.
הזדעזעתי לראות את האדם הראשון קורא לאדם השני ניאו-נאצי, בטח בהתחשב בכל הגורמים הנוספים שצוינו לעיל, וכולם הזדעזעו יחד איתי, עד שיום אחד, האדם הראשון, לאחר שקיבל ביקורת מהאדם השני על כך שהוא קרא לו "ניאו-נאצי", החליט להסביר את עצמו באומרו בערך כך:
"אדם לאומני, שמאמין בשלטון מרכזי חזק, מנהיג חזק, צבא חזק, בגזענות; כל זה על חשבון זכויות אדם, חופש ביטוי, שוויון, חופש עיתונות וחופש מערכת המשפט, הוא נאצי.
ומכיוון שהמפלגה המייסדת של הנאציזם כבר לא קיימת יותר, אז כל מי שבא אחריה ומאמין באותן אמונות, הוא נאו-נאצי".
התגובה הראשונית, שלי לפחות בכל מקרה, הייתה רתיעה. לא רציתי לשמוע את זה. לא רציתי להאמין. אבל החלטתי לגשת אל הרעיונות שהוצגו בראש פתוח ושקלתי אותם בכובד ראש.
החלטתי שאני אדם בוגר, שאני אשים שנייה את הרגש בצד, שאני אפעיל את השכל, אגדיל ראש, ובאמת-באמת אחשוב על הדברים.
לבסוף, ולהפתעתי אפילו שלי עצמי, הבנתי שהוא צודק, ודבריו, למרות הרתיעה האינסטנקטיבית הראשונית, היו דווקא נכונים.
הרי בסופו של דבר, מהו נאציזם?
נאציזם זה עולם של דעות ורעיונות פוליטיים, כמו ליברליזם, פשיזם וכדומה'. ייחודו של הנאציזם מנגד, זה שהוא גם עולם של רעיונות על גזע ותורשה, כך שלמעשה, הנאציזם הוא לא סתם תורה פוליטית, הוא תורה פוליטית-גזענית, המורכבת מרעיונות הן פוליטיים והן גזעניים.
כעיקרון, וכדבריו של האדם הראשון, היחידים שאמורים להיקרא נאצים, הם הנאצים המקוריים, אך מכיוון שהם אינם, ומכיוון שהמפלגה שלהם עצמה אינה, כל מי שבא אחריהם, עם אותו סט, או סט דומה-דיו, של רעיונות פוליטיים וגזעניים, הינו ניאו-נאצי, או בקיצור, לא חייבים להתעקש על הסמנטיקה, לא חייבים להתעקש על ה"ניאו", נאצי.
מה שכן, ובכל זאת, חשוב להבהיר, זה לא קל להפוך לנאצי, ואין הרבה כאלו, לא בישראל ולא בכלל, מכיוון שמדובר בסט ספציפי יחסית של אמונות.
נאציזם הוא קובץ קטן מתוך העולם הרחב יותר אך המצומצם גם הוא של הימין הקיצוני מאוד, שמשלב בתוכו רעיונות גזעניים על עליונות גזעית וצורך לשלוט בעמים אחרים על רקע גזעי.
הסיכויים להיתקל בניאו-נאצי, אפילו מן הימין הקיצוני מאוד, מקום משכנו מבחינה אידואולוגית-פוליטית של הצד הפוליטי של הרעיונות הנאציים, שמכילים גם צד של רעיונות גזעניים, הם יחסית נמוכים.
בטח ובטח שכך הוא הדבר עם יהודים, שמשהאדם הראשון הסביר את עצמו כל-כך יפה, טוב ונכון, הסכמתי לבסוף להשתכנע, גם לאחר רתיעה אינסטינקטיבית ראשונית והרבה ספק, שטכנית ותיאורטית, ובמקרים נדירים, גם הם יכולים להיות נאצים.
בטח ובטח ובטח שכך הוא הדבר עם יהודים מבוגרים במאה ה-21 המוקדמת, אנשים שהגיעו מהזמנים של הנאציזם המקורי, ושעוד יש להם קרובי משפחה שנספו בשואה, כי בכל זאת, יש גבול, או אמור להיות, עד לאיפה נגיע?
בכל מקרה, ולאחר שהבנתי שהאדם הראשון צודק, ולמרות שחשבתי לעצמי שהסיכויים נמוכים יחסית, עברתי אני מצדי להפנות את תשומת ליבי אל אותו אחד אותו כינה בכינוי נורא זה, יהודי, מבוגר, שמגיע מהזמנים של הנאציזם המקורי, שיש לו קרובי משפחה שנספו בשואה, והחלתי לשקול עם עצמי, והחלתי לחשוב, האם באמת יכול להיות, האם באמת ייתכן הדבר, שאני עומד מול יהודי ניאו-נאצי?
ניגשתי בזהירות ובכובד ראש גם אל המשימה הזאת, והחלתי לחפש התאמה בין הרעיונות הפוליטיים הימניים-הקיצוניים הספציפיים שאפיינו את הנאציזם, לבין דעותיו הפוליטיות של האיש ההוא עצמו.
ההתחלה לא הייתה מזהירה. ההתחלה לא הייתה מזהירה, מכיוון שמה שרציתי שיתגלה, מה שרציתי להאמין בו, מה שהייתי מגדיר אותו בתור הצלחה, זה לגלות שלאיש אין דעות פוליטיות נאציות כלל ועיקר, אך בתוך דקות של חשיבה, הבנתי למרבה הגועל והזעזוע, שדווקא יש התאמה גדולה מאוד.
האם האיש ההוא-הוא אדם לאומני, שמאמין בשלטון מרכזי חזק? במנהיג חזק? בצבא חזק? כל זה על חשבון זכויות אדם? וחופש ביטוי? ושוויון? וחופש עיתונות? וחופש מערכת המשפט?
למרבה הגועל, הזעזוע, החרדה, ותחושת שאט הנפש העמוקה, ולאחר שחשבתי על הדברים, גיליתי והבנתי, שבין דעות פוליטיות אלו, לבין דעותיו הפוליטיות של אותו אדם, כפי מה שאני יודע עליהן וכפי מה שהן מוכרות לי, יש התאמה גדולה מאוד.
הוכיתי הלם ופליאה, נזעפתי, אך התעשתי במהירות, ולא אמרתי נואש.
"עוד יש לו סיכוי, חשבתי".
גם להחזיק בדעות הפוליטיות של הנאצים, שזה סט ספציפי יחסית של דעות ימין קיצוני מאוד, זה לא מספיק בשביל להיות נאצי. צריך להחזיק גם בדעות גזעניות בוטות, במיוחד על איך שעמים מסוימים צריכים לשלוט על עמים אחרים על רקע של עליונות גזעית כביכול.
עברתי לבחון את דעותיו הגזעיות, ככל שיש לו כאלו.
האם הוא גזען, ואף יותר מכך וחשוב מכך, האם הוא לא סתם גזען, כי סתם להיות גזען זה לא מספיק, אלא האם במסגרת דעותיו הגזעניות, הוא מאמין בעליונות גזעית, ורוצה ומאמין שעמים מסוימים צריכים לשלוט על עמים אחרים מתוקף עליונות גזעית כביכול?
אז חשבתי גם על כך, רק בשביל לגלות למרבה הזעזוע והחרדה, שגם שם יש התאמה טובה מאוד.
הוא צדק. האדם הראשון צדק. האדם הראשון צדק במשך כל הזמן הזה באשר לאדם השני.
האדם השני היה יהודי, מבוגר, מהזמנים של הנאצים המקוריים, עם קרובי משפחתו שנספו בשואה, ונאצי בעצמו, לא מתוך תסמונת שטוקהולם או שום דבר בסגנון, אלא מתוך טיפשות טהורה, וכאשר הוא עצמו אינו יודע ומודע לעובדת היותו נאצי, לדמיון הרבה שבין דעותיו לדעות הנאציות, הן במימדים הפוליטיים והן במימדים הגזעניים, וכאשר הוא באמת נעלב עלבון אמיתי ותמים לחלוטין, כאשר האדם הראשון, ועוד כמה, מכנים אותו במילה הזאת.
נאצי.
קשה לתאר את התחושות באותו רגע כשהבנתי שהבחור הראשון, מי שהיה אמור להיות הבחור הרע כביכול, מי שהייתי בטוח שהוא הבחור הרע, למעשה צודק, ושהאדם השני, הוא נאצי.
הוא נאצי. הוא נאצי. הוא נאצי.
המחשבה הזאת הסתחררה בתוך הראש כמו כבמערבולת.
תחושות הגועל ושאט הנפש היו קשות.
הרגשתי כמו בתוך בור של ביוב. זה היה מחריד.
עיכלתי את הדברים במשך ימים.
לאחר מכן פשוט ישבתי עם עצמי וחשבתי...אוקיי. ועכשיו מה?
אז חשבתי גם על זה, והבנתי, שלשבת פה, להסתכל על היהודי הנאצי המדובר ולהקיא את נשמתי, מטאפורית לפחות, לא זה יהיה הדבר שיעזור כרגע לא לי ולא לעם, ולא זה יהיה הדבר שיקדם אותנו באשר לפתרון בעיית היהודים הניאו-נאצים במדינת ישראל במאה ה-21.
בשביל לפתור את הבעיה, הבנתי, עלינו להבין מהיכן היא מגיעה, ואת מקורותיה ואת הסיבות לה.
אז גם על זה חשבתי, והבנתי שהתשובה היא חינוך קלוקל, מהבית, ובעיקר מהמדינה, בבית-ספר.
בסופו של דבר, כנראה שזה מה שקורה כשמזניחים את המקצועות ההומאניים, בעיקר היסטוריה ואזרחות, דבר הבא לידי ביטוי בזה שעם שיעורי ההיסטוריה מתחילים לראשונה רק בכיתה ה'-ו' במקום א' או ב', ועם שיעורי האזרחות לא מתחילים עד כיתה ט' וגיל 15, במקום שוב פעם, כיתות א' או מקסימום ב'.
עוד הזלזול במקצועות החשובים האלו בא לידי ביטוי בכמות השעות המועטה המוקצית להן-שעתיים, ארבע, מקסימום שש שעות בשבוע, וזה במקום שמונה שעות, עשר, שתיים-עשרה.
ואז יש גם את המקצוע הכי חשוב שפשוט לא מלמדים בבית-ספר כלל וכלל-אתיקה.
כל זה עוד מלפני מה שאמרנו שיש קבוצות מסוימות באוכלוסייה שגם את המעט מאוד שתואר פה למעלה, הן לא מקבלות.
ועכשיו, ולמרות כל האמור לעיל, עדיין מן האפשרי שיש כאלו שהיו יכולים ועלולים לחשוב, שהשכלה ותרבות, ילקו בחסר אצל אדם מסוים ככל שיהיו, היעדרם עדיין לא יהיה מספיק, וזה עדיין לא יכול ולא יוכל להיות, שיהיו בעולם יהודים נאצים, בטח לא אחרי מלחמת העולם השנייה, בטח לא זמן כה מועט לאחר השואה, ובטח לא אצל יהודים שנולדו בתקופות האלו ושאיבדו את קרובי משפחתם לאנשים שהאמינו בדיוק באותם הדברים במסגרת השואה הגדולה בתולדות האנושות, אבל הנה, עובדה.
עובדה שפעם הכרתי יהודי-נאצי (והוא ממש לא היחיד, אחרת לא הייתי כותב את השרשור הזה), אדם טיפש מאוד, שאיבד אנשים בשואה, ושכבתסמונת שטוקהולם, רק שזה לא שטוקהולם, זאת באמת פשוט טיפשות אינסופית, מאמין בלאומנות, בשלטון מרכזי חזק, מנהיג חזק, צבא חזק, בגזענות; כל זה על חשבון זכויות אדם, חופש ביטוי, שוויון, חופש עיתונות וחופש מערכת המשפט; שמילא שכל אלו הן הדעות השגויות, על זה אני אפילו לא מדבר, אבל שאלו האמונות השגויות של הנאצים; יותר מכך, אלו האמונות השגויות של אלו שרצחו את בני משפחתו; ושאף יותר גם מכך, אלו אותן האמונות בדיוק שיישומן אפשר את רצח בני משפחתו ואת שואת היהודים כולה, ועכשיו הוא מאמין באותו הדבר ורוצה לראות את זה קורה כאן, כל האמונות האלו וכל היישום שלהן.
בלתי פאקינג יאומן כי פאקינג יסופר, אבל הנה, עובדה, ובסופו של דבר, ואחד הדברים היותר חשובים שלמדנו מאיינשטיין, הוא אינסופיותה של הטיפשות האנושית, והנה ההוכחה לפנינו בדמותו של האיש הנתעב הזה שהכרתי פעם, עלוב הנפש, הנאצי, הניאו-נאצי, הטיפש כמו נעל, הדמות הבזויה באמת הזאת.
ומה אנחנו לומדים מהמציאות החולנית, המטורפת, המוטרפת, הטראגית, האירונית, והבעיקר מאוד-מאוד עצובה של יהודים נאצים כדוגמתו של אותו אדם שפעם הכרתי?
את הערך הכה רב והכה חשוב של חינוך והשכלה; עם דגש מיוחד על המקצועות ההומאניים, ולימודי תרבות, היסטוריה, אזרחות ואתיקה, כי כאשר נעדרים אלו, אין צורך במבט יותר מאשר הקל שבקלים באותו אדם עליו אני מדבר בפרט, וביהודים הנאצים במאה ה-21 המוקדמת בכלל, עם דגש מיוחד על אלו מבניהם שהם אנשים מבוגרים שממש הגיעו מתקופת השואה או קצת לאחריה, ושאיבדו אנשים בשואה, בשביל לדעת ולהבין שאין בור מספיק עמוק שאפשר ליפול אליו.