Anna begins cc
New member
מחשבות על חולמנות, מוטיבציה וכסף..
כמה כיף זה פורום שאין לו נושא מוגדר ולכן אני יכולה לומר כל מה שרץ לי בראש.
אז היה לי ויכוח עם אמא שלי על משהו,
וזה עסק נדיר, העניין הזה, אמא שלי היא אחת המגניבות (ואני אומרת זה אפילו עכשיו, כשהעצבים עליה מדגדגים לי עד קצות האצבעות) ואני בנאדם נוח יחסית, אני רוצה להאמין, אז אנחנו לא רבות הרבה..
בכל מקרה,
ויכוח על כסף.
פרטי הויכוח לא חשובים,
אבל עכשיו אני יושבת ליד המחשב ונזכרת בציטוט מאד אהוב עליי מתוך שיר של שב"ק ס'-
"אומרים שאני לא מתאים לחיים
כי אין בי רצון לזהב ויהלומים
אין לי קלפים נכונים
אולי זו החברה שקורסת
אם זה לא המקום המתאים
למחפשים של הקשת בענן"
http://www.youtube.com/watch?v=cm7XzgZXRjg
אז חשבתי על זה שתמיד הייתי ככה.
רודפת אחרי חלומות באספמיה,
נטולת בצע כסף
ברמה מזעזעת ולא בריאה.
לא עבדתי כי לא רציתי כלום,
כסף לא עניין אותי
העצלנות שלי וחוסר המוטיבציה השאירו אותי חסרת מעש (ומאושרת מזה) שנים רבות
אני יכולה להעביר ימים שלמים עם עצמי, רק לחשוב על דברים, בלי לעשות כלום..
אף פעם לא נכנסתי למירוץ העכברים,
אף פעם לא חשקתי בדברים יפים
אף פעם לא חסכתי כסף ליום גשום,
אבל גם אף פעם לא בזבזתי או התפרעתי (הפריט הכי יקר שיש לי זה המעיל שלי שעלה לי 400 שקלים.)
בגדים, תכשיטים, נעליים, תיקים- זה לא מעניין אותי. יש לי קצת מכל דבר, פעם בעונה אני מחליפה הכל וזהו.
תמיד עבדתי קצת,
הרווחתי קצת,
בזבזתי קצת.
הייתי עצמאית לחלוטין. אבל בקטן.
אמא שלי אומרת שאין לי ערך לכסף,
זה לא שאני חושבת שהוא צומח על העצים,
אני פשוט חיה את היום.
אני לא חושבת על מה אעשה מחר.
כשאני יוצאת עם חברה שלי, אין דבר כזה שמתחלקים בחשבון וכל אחת שמה כסף.. מי ששילמה ראשונה, שילמה ובזה זה נגמר.
כשחבר טוב מתחתן שמים אלפייה. מה זה משנה אם לא עבדתי באותו החודש ואין לי כסף לסיגריות? כסף בא וכסף הולך. חבר מתחתן רק פעם אחת (אני מקווה
)
אמא שלי יכולה להשתגע מסיפורים כאלה..
ויש אנשים מסביבי,
הכי גרועים,
אלה שעבורם כסף הוא מטרה ולא אמצעי
כסף הוא סמל סטטוס.
אפילו לא הדברים שכסף יכול לקנות- לא, רק הכסף עצמו!
איך אפשר לחיות ככה?..
מצד שני- איך אפשר לחיות חיים בינוניים ונטולי שאיפות כלכליות?..
אז אני יושבת וחושבת על זה,
על מה אני עושה לא בסדר,
איך אני צריכה להתאים את עצמי לחברה,
ומה אני יכולה לשנות,
אבל בסופו של דבר יש לי מסקנה אחת ואיתה אסיים,
היא קלישאתית להחריד, אך מדוייקת, בעיניי:
בסופו של דבר, הדברים הכי טובים בחיים הם בחינם.
כמה כיף זה פורום שאין לו נושא מוגדר ולכן אני יכולה לומר כל מה שרץ לי בראש.
אז היה לי ויכוח עם אמא שלי על משהו,
וזה עסק נדיר, העניין הזה, אמא שלי היא אחת המגניבות (ואני אומרת זה אפילו עכשיו, כשהעצבים עליה מדגדגים לי עד קצות האצבעות) ואני בנאדם נוח יחסית, אני רוצה להאמין, אז אנחנו לא רבות הרבה..
בכל מקרה,
ויכוח על כסף.
פרטי הויכוח לא חשובים,
אבל עכשיו אני יושבת ליד המחשב ונזכרת בציטוט מאד אהוב עליי מתוך שיר של שב"ק ס'-
"אומרים שאני לא מתאים לחיים
כי אין בי רצון לזהב ויהלומים
אין לי קלפים נכונים
אולי זו החברה שקורסת
אם זה לא המקום המתאים
למחפשים של הקשת בענן"
http://www.youtube.com/watch?v=cm7XzgZXRjg
אז חשבתי על זה שתמיד הייתי ככה.
רודפת אחרי חלומות באספמיה,
נטולת בצע כסף
ברמה מזעזעת ולא בריאה.
לא עבדתי כי לא רציתי כלום,
כסף לא עניין אותי
העצלנות שלי וחוסר המוטיבציה השאירו אותי חסרת מעש (ומאושרת מזה) שנים רבות
אני יכולה להעביר ימים שלמים עם עצמי, רק לחשוב על דברים, בלי לעשות כלום..
אף פעם לא נכנסתי למירוץ העכברים,
אף פעם לא חשקתי בדברים יפים
אף פעם לא חסכתי כסף ליום גשום,
אבל גם אף פעם לא בזבזתי או התפרעתי (הפריט הכי יקר שיש לי זה המעיל שלי שעלה לי 400 שקלים.)
בגדים, תכשיטים, נעליים, תיקים- זה לא מעניין אותי. יש לי קצת מכל דבר, פעם בעונה אני מחליפה הכל וזהו.
תמיד עבדתי קצת,
הרווחתי קצת,
בזבזתי קצת.
הייתי עצמאית לחלוטין. אבל בקטן.
אמא שלי אומרת שאין לי ערך לכסף,
זה לא שאני חושבת שהוא צומח על העצים,
אני פשוט חיה את היום.
אני לא חושבת על מה אעשה מחר.
כשאני יוצאת עם חברה שלי, אין דבר כזה שמתחלקים בחשבון וכל אחת שמה כסף.. מי ששילמה ראשונה, שילמה ובזה זה נגמר.
כשחבר טוב מתחתן שמים אלפייה. מה זה משנה אם לא עבדתי באותו החודש ואין לי כסף לסיגריות? כסף בא וכסף הולך. חבר מתחתן רק פעם אחת (אני מקווה
אמא שלי יכולה להשתגע מסיפורים כאלה..
ויש אנשים מסביבי,
הכי גרועים,
אלה שעבורם כסף הוא מטרה ולא אמצעי
כסף הוא סמל סטטוס.
אפילו לא הדברים שכסף יכול לקנות- לא, רק הכסף עצמו!
איך אפשר לחיות ככה?..
מצד שני- איך אפשר לחיות חיים בינוניים ונטולי שאיפות כלכליות?..
אז אני יושבת וחושבת על זה,
על מה אני עושה לא בסדר,
איך אני צריכה להתאים את עצמי לחברה,
ומה אני יכולה לשנות,
אבל בסופו של דבר יש לי מסקנה אחת ואיתה אסיים,
היא קלישאתית להחריד, אך מדוייקת, בעיניי:
בסופו של דבר, הדברים הכי טובים בחיים הם בחינם.
