מחשבות על ילדות

  • פותח הנושא jeto
  • פורסם בתאריך

jeto

New member
מחשבות על ילדות

לפני כמה חודשים, כשהרהרתי בילדותי נזכרתי במשהו.. משהו מזעזע.. בגיל 4-6 לא זוכר אם זה היה פעם אחת או כמה פעמים סבא שלי.. הוא.. אני זוכר שהיינו באיזשהו חדר לבד והוא אמר לי להתחבק איתו.. הוא התחיל לעשות קולות.. לעזאזל, זה נשמע כמו בדיחה גרוע.. כשהייתי ילד קטן לא הבנתי מה הוא עשה לי חשבתי שזה סתם.. או יותר נכון בכלל לא חשבתי על דברים כאלה עכשיו אני בן 17.. אולי בגלל זה אני כזה דפוק..? פעם אחת באתי לסבא וסבתא לחגים אחרי שכבר נזכרתי בסוף כשכבר מתחילים ללכת הוא אומר לי לתת לו נשיקת פרידה, כרגיל ואני משחק כאילו הכל כרגיל מנשק אותו בלחי נזכר בעבר לא רוצה לספר להורים לא יודע אם זה בכלל זיכרון אמיתי לא יודע שום דבר ואני לגמרי מבולבל עכשיו הוא חצי סנילי שבקושי מבין מה אומרים לו אני לא רוצה להרוס אותו לאחרים בסוף החיים שלו שיזכרו אותו בצורה טובה חייב תגובה, אנשים טובים, חייב תגובה!
 

jeto

New member
תוכנית בערוץ שמונה

ראיתי עכשיו קטע מתוכנית על אנשים שהתעללו בהם מינית ושוב נזכרתי במה שהוא עשה לי הם דיברו על כמה שקשה לדבר על זה והחלטתי לדבר עם מישהו על זה דרך האיטרנט.. פעם ראשונה להוציא את זה מחוץ למוח שלי.. זה פסיכי לגמרי.. למה אני נזכר בזה? הייתי יכול להסתדר מצויין בלי הזכרונות האלה.. אני אהבתי את הסבא שלי עכשיו אני רואה בו.. משהו רע..? [קרוב לדמעות]
 
ברוך הבא לפורום ../images/Emo20.gif

לצערנו, זה קורה וקורה הרבה. בגלל הקושי לדבר, לכל אחד נדמה שרק לו זה קרה, ואולי בכלל לא קרה, או שהוא לא מבין או לא זוכר טוב. אבל לפי איך שאתה מתאר את הדברים, כנראה שיש דברים בגו. אחרת לא היית נזכר בזה. והכי חשוב, תזכור שאתה לא דפוק. זה קורה להרבה מאוד אנשים והם אנשים נפלאים. מי שדפוק זה מי שעושה את זה, מי שמשקר לעצמו כל כך עד שהוא משכנע את עצמו שזה בסדר לנצל ילד, לפגוע ככה בתמימות שלו. וכן, ממשיכים לפעמים לאהוב גם אחרי. זה לא אומר שאתה דפוק. לא. זה רק אומר שאתה אנושי. ילדים אוהבים את ההורים שלהם ואת הסבים שלהם וקרובי משפחה אחרים, הם היחידים שיש להם. גם כאשר הם מתעללים בהם. אני מאוד שמחה שבאת לדבר. אתה יכול לדבר כאן או לפנות לשיחה אישית, כל יום שלישי ומוצ"ש דרך אתר מקום - הפרטים כאן. והנה מדור שלם באתר מקום, שמדבר על זה שגם בנים נפגעים. תחזיק מעמד! וכל הכבוד שהחלטת לדבר על זה.
 

jeto

New member
כאילו זה קרה למישהו אחר

פעם, כשהשתתפתי בפורום OCD, חשבתי שהרמה של הOCD אצלי חלשה ואני מבזבז את הזמן של האחרים.. (זה קרה לפני שנתיים, בערך) היו לי מחשבות אובדניות בגלל דיכאון שנמשך.. ונמשך.. ונמשך.. אפילו הכנתי סכין ליד המחשב, מקום שבו אני מבלה את רוב הזמן שלי, ליתר ביטחון.. אז ההרגשה שלי עכשיו היא שיש אנשים עם בעיות יותר קשות ואני מבזבז את הזמן שלכם.. אבל מצד שני, קרה לי משהו אמיתי ואני רוצה לדבר על זה.. ועוד משהו.. עד עכשיו לא חשבתי בכלל על זה.. אבל אני לא אוהב נשיקות וחיבוקים במשפחה.. אני ממש שונא את זה.. יכול להיות שמה שקרה לי השפיע עלי למרות שאני לא זוכר? אבל עד לפני כמה חודשים בכלל לא זכרתי את זה.. מה אתם חושבים? תודה לכם, [כמעט כתבתי את השם האמיתי שלי] ג´טו..
 
בהחלט יכול להיות

זה אחד הדברים שרואים הרבה פעמים, שההשפעות ישנן, אפילו שהזיכרון לא שלם. דברים מסוימים יכולים לגרום לך להרגיש רע ואתה לא ממש יודע למה. בהמשך, ככל שנזכרים, מתחילים גם להבין. וכן, מאוד הגיוני שאם קיבלת מגע מנצל ורע מסבך, יש לך כרגע חשש ממגע. הוא הפך למשהו שיש בו סכנה. ואנא, אל תהסס לדבר. כמעט כל אחד פה חושב שמה שהוא עבר פחות נורא ממה שאחרים עברו... לא יודעת למה זה קורה, אבל ככה זה. אז דבר, ספר ואני מקווה שיגיבו לך עוד אנשים ויספרו על החוויה שלהם.
 
למעלה