מחשבות על פרופורציות

[dify]

מחשבות על פרופורציות

כל פעם מחדש אני חושבת לעצמי כמה שהכל יחסי, וכמה שאפילו אני נופלת בזה. סיטואציה א: לחבר יש יום הולדת, הוא הזמין את כולנו למפגש באיזה פאב-מסעדה בשרי שאני לא מכירה. המלצר ניגש עם תפריט שבו יש מינימום הזמנה, וגם אם לא היה, הפריט הכי זול בתפריט (שוופס 250 מ"ל (!)) עולה 14 שח, וזה לא כולל טיפ... אוכל? המנות מתחילות ב45 שח (לספגטי או סלט) ומשם, השמים הם הגבול. מזמינה? כמו גדולה מזמינה, זה חלק מהיציאה, כולם מזמינים, המלצר מציק, יש מינימום הזמנה, אחרי טיפ מגיעים בקלות ל70 שח ליחיד. ואגב, ממש לא ממליצה על המקום, האוכל ממש לא משהו. סיטואציה ב: אני בסופר, עוברת ליד האישה הנחמדה שנותנת לטעום דגני בוקר שאני לא מכירה. טועמת ומתאהבת, פשוט מושלם לי, ניגשת למדף, ו... חוטפת התקף לב, על קופסא קטנטנה של 350 גרם הם גובים 25 שח. במחיר כזה אני מעדיפה לחזור לדגני בוקר הרגילים שלי (20 שח ל500 גרם) ולוותר על ההתמכרות החדשה הזו. יושבת בערב בפאב-מסעדה ושואלת את עצמי- איך יכול להיות שה25 שח בבוקר נראו לי יקרים מידי עבור משהו שממש אהבתי, וויתרתי עליו, בעוד שבשביל איזו מנה בודדת של ספגטי (שאני מכינה בבית ב10 שח גג גג גג למשפחה שלמה) אני מוציאה עכשיו 50 שח ועוד מחייכת?! וזה לא משהו חד פעמי. עם כל הדיבורים על המיתון, עדיין בתי הקפה, הפאבים והמסעדות מלאים, עדיין מנת ספגטי ב45 שח זה סטנדרט, סלט ב38 שח יחשב סביר בהחלט (כל קניות הירקות שלי לשבוע בשוק לא מגיעים ל38 שח). ועדיין להוא יהיה יום הולדת, וההם יעשו מפגש פורום, וההיא תתעקש שכבר המון זמן לא הסכמתי לצאת איתה לבית קפה, ההם יגידו שהם המון זמן לא יצאו כבר לאיזה פאב טוב וכך הלאה.... ואני חושבת על האבסורד, שמצד אחד עוגה ב20 שח תראה לי ממש זולה בבית הקפה, גם כשמדובר בריבוע קטנטן. אבל ממש יקרה כשיהיה מדובר על פס של 10 ס"מ ארוז בקופסת פלסטיק שקופה בסופר. וכן, יתכן אפילו שמדובר באותה עוגה ממש... מה אתם חושבים?

 

[פנומן 72]

לא הבנתי מה הבעיה

עושה רושם שהפכת את הפאבים והמסעדות לבית השני שלך ואת מקוננת על המחירים הגבוהים ? אלה המחירים - רוצה ? תקני. לא רוצה ? אל תקני. אם אני מגיע למסעדה ורואה מחירים לא ריאליים אני מסתפק בכוס קפה או תה. אגב, אם אני הולך ליומולדת של חבר שאני קונה לו מתנה אני לא חושב שאני צריך לממן לעצמי את היומולדת שלו במסעדה, להוציא אם מדובר על חברים מאוד קרובים ויומולדת צנוע ולא המוני ובעיקר אם זה הדדי. איכשהו הזכרת לי בדיחה: צעיר אחד פוגש קשיש חביב בן 93 שהכיר מלפני שנים ושואל אותו "סבא, נו, איך החיים ?" הקשיש עושה פרצוף של אדם מיוסר ואומר לו: "קשה, קשה. לא כמו פעם. כשהייתי צעיר הייתי קם כל בוקר משגל את אישתי. אוכל ארוחת בוקר ולפני שהייתי יוצא לעבוד בשדה הייתי משגל את אשתי פעם נוספת, תופס את האיבר ומתכופף לקשור אותו לרגל שלא יפריע לי בעבודת הקציר והחריש" ... שואל הצעיר - ומה היום ? אומר לו: "כל בוקר אני מתעורר ומשגל את אישתי. אוכל ארוחת בוקר ולפני שאני יוצא לעבוד בשדה אני משגל את אשתי פעם נוספת, אבל את האיבר שלא יפריע כבר אין לי כח להתכופף ולקשור". בקיצור - הקאוויאר יקר לך ? שאלה יהיו הצרות שלך ...

 

[dify]

אכן זו לא היתה כוונתי

התכוונתי שלדעתי זה אבסורד שיש מקומות שבהם אנחנו מוציאים סכומים שבמקום אחר לא נוציא אותם, רק בגלל הסיטואציה. שהסיטואציה גורמת לנו להעריך באופן שונה את ההוצאה. מה שיראה לנו זול פה יראה לנו יקר שם. ואגב, אני לא יוצאת הרבה בכלל, אלא רק כשיש מפגשים שאחרים תכננו (כמו ימי הולדת ומפגשי פורום...) לא יודעת מתי אתה יצאת לאחרונה, אבל איכשהו המקומות שהגעתי אליהם לאחרונה נחלקו ל"מינימום הזמנה" או למצב שהפריט הכי זול היה 250 מ"ל סודה ב14 שח. ולא, לא מדובר על מסעדות יוקרה אלא סתם שני מקומות מיקריים בגוש דן. אגב, בפאב-מסעדה בשרי אין קפה ועוגה, ניסיתי, תאמין לי... ואני מאמינה שגם אתה כמו כולנו, משלם על כוס קולה במקום כזה 12 שח מחיר התחלתי, בזמן שבסופר אם היו מעלים את מחיר בקבוק הקוקה קולה ל8 שח היית שוקל פעמיים אם לקנות. לזו הכוונה!

 

[פנומן 72]

הכל שאלה של מינון

גם אני רחוק מלהיות מיליונר. נהפוך הוא. אבל כשאני יוצא וזה לא קורה הרבה (בערך פעם בחודשיים) אני לא בודק כמה עולה השוופס. אני יודע שדופקים אותי במחיר. אבל התמורה שאני מקבל היא החוויה בבילוי. תראי, כשאני הולך לסופרמרקט אני קונה בירה מקסיקנית זולה ב-3.5 ש"ח וזה כולל את בפחית עליה אני מזדכה ב-0.25 אג'... אחרי זה אני מגיע הביתה, מקרר את הבירה, ויושב בחושך עם קופסאת שימורים לבדי ... כשאני יוצא לפאב אני משלם על בירה כמעט 20 ש"ח ! אבל אני מקבל אווירה, אנשים, חתיכות מבושמות במיני וטלויזיה של 52 אינטש פתוחה על ערוץ הספורט LIVE. בעל המקום לוקח את ה-17 ש"ח שהרויח עלי לכאורה, ומתוך זה הוא משלם מיסים, ארנונה, חשמל, גז, משכורות ועוד. כך שבסופו של יום אני לא נכנס לכיסו של איש. ברור שאני לא אשלם כל סכום שבעולם, אבל טווח הנדיבות שלי גבוה יותר כשאני יוצא לבלות. בואי נגיד שחוש הצרכנות שלי מתעמעם כשאני יוצא למסעדה טובה או למועדון.

 

[kdr]

צודקת ב100%

כבעל מסעדה בעבר, למדתי עם השנים שמחיר מנה הוא פי 3 ממחיר המוצרים. אין שום סיבה בעולם לשלם 18-20 ש"ח לכוס נס קפה !. הבעיה שבעלי המקום לא מחשבים רק את כוס הקפה שלך, אלא זה שאת תפטפטי עוד שעה אחרי שסיימת לשתות. כשמדובר בבתי קפה שעומדים בתור לכסא, אני עוד יכול להבין. אבל לשבת במזנון עלוב בתחנת רכבת בשרות עצמי ולשלם מחירי קניון - למה ? כמו שאני מתנזר מסופרמרקטים, כך לא תמצאי אותי שותה בבית קפה. מסעדה זה רק ניגוב חומוס באמצע טיול כי אני לא אשאר רעב עד הבית. חגיגות זה משהו אחר, אם אני לא מכין בבית ארוחה שלא הייתה מביישת מנה ב200 ש"ח, אנחנו יוצאים לאיזה סטקיה טובה ומרביצים ארוחה שנתית (בדרך כלל זה במסעדה רומנית). כבר יצא לנו לצאת לחוף הים עם תרמוס קפה, "פס" עוגה שמספיק ל6 אנשים ולהנות מהשקיעה מול הים בלי "מלצרית" (נערה מחוצ'קנת עם עברית עילגת ומכנס שמסתיר את ה... בקושי) ונהנינו לא פחות.

 

[פנומן 72]

בקשר למכנס שבקושי מסתיר

אני אוהב במיוחד ללכת למקומות שהמכנס בקושי מסתיר ורצוי שלא יסתיר כלום. אין כמו ישבן עסיסי כדי לעורר בי תאבון גדול לסטייק גדול - ואני בכלל צמחוני. אני מכיר מסעדה שיש שם מלצרית חתיכה (הייתי מכנה אותה אחרת אבל יהיו פה כמה שייעלבו מזה) שהולכת עם טייץ מאוד מאוד צמוד בחלק התחתון ובוא נגיד שזה לא משאיר הרבה מקום לדמיון לשום דבר. ואת האמת - עושה לי חשק כל פעם ללכת למסעדה הזו. אז רק שתדע שעל כל גבר שמקונן על המכנס הזערורי של המלצרית, יש 60 גברים שיעמדו בתור בשביל זה ...

 

[kdr]

אתה מזכיר לי את הבדיחה

האם כשגבר אומר לאישה שיש לה ריח נעים מהשיער זו הטרדה מינית ? אז כן, אם הוא גמד. אני מסתכל קצת יותר גבוה ונזהר שלא יתפוצץ מולי איזה חצ'קון. אני גם מקשיב לפה הפולט פניני לשון חסרות הברות כמו "ב'לך על איזה טוסט, ל'ביא לך אלף איים" וכדומה. לפעמים אני מתחכם ושואל מה ההבדל בין "הפוך","נס קפה" ו"אילן". לרוב הן לא יודעותשהפוך זה בעצם אספרסו עם חלב, שנס קפה זה רק של "נסטלה" ושהזבל שנותנים זה קפה נמס, ושאילן זה בעצם משחק טמפרטורות בקפה הפוך. הן גם לא תמיד יודעות מה ההבדל בין אספרסו "ארוך" ו"כפול". הן כועסות שאני מצפה שהן תדענה פרט כה שולי. לצערי אני לא מצפה שהיא תדע, אבל במחיר שגובים אני דווקא מצפה שכן. אגב, מוכר אספרסו אמיתי ניתן לזהות בקלות, תמיד תצטרף כוסית סודה לפני הקפה.

 

[פנומן 72]

שנון !

תראה, כחלק מצמצומים והוזלת עלויות, לוקחים אנשים לא מקצועיים במקרה הטוב ואנשים שאין סיכוי שיתקבלו לכל מקום אחר במקרה הרע. ומשלמים להם בהתאם. זה לא רק במסעדות, זה בכל מוקדי שירות כמו של HOT, YES קופות החולים, חברות האינטרנט, אולי אפילו בסלולאר. להכשיר אנשים עולה כסף. להחזיק אנשים אינטליגנטיים עולה כסף. ואנחנו ? הרי לא אוהבים לשלם הרבה על שירותים. אז ככה זה נראה. בקשר למסעדות - אתה צודק. המחירים שם גבוהים אז שיעסיקו עובדים נורמליים. ואם כבר בדיחה, אז הנה אחת שנחתה אצלי היום באימייל והביאה אותי על סף דמעות מרוב צחוק: אישה אחת חיכתה למאהב שלה. כשבא המאהב, הוא הביא איתו ספגטי בצלחת והלכו שניהם למיטה. פתאום נשמעה דפיקה בדלת. האישה אמרה למאהב בבהלה: "לך תתחבא ! זה בעלי". נכנס המאהב לארון והתחבא. פתחה את הדלת נכנס המאהב השני והביא איתו צלחת מלאה שוקולדים. הלכו למיטה ופתאום נשמעה דפיקה בדלת. אמרה האישה למאהב השני: "תתחבא מהר! בעלי בא". זינק המאהב מתחת למיטה והתחבא, והאישה ניגשה לפתוח את הדלת. נכנס המאהב השלישי וידיו ריקות. הלכו למיטה ושוב נשמעה דפיקה בדלת. אמרה האישה: "לך תתחבא ! בעלי בפתח !". אץ המאהב לעליית הגג והתחבא. הלכה לפתוח את הדלת ונכנס הבעל. ישב בעלה על הספה ואמר לעצמו: "הלוואי והיה כאן משהו לאכול". יצא אליו המאהב הראשון עם הספגטי. הבעל ראה אותו ושאל "מי אתה ומה אתה עושה כאן ?" ענה לו המאהב: "אלוהים שמע את בקשתך ושלח איתי את הספגטי". הוא נתן לו את הצלחת ועף מהבית. אחרי שהבעל אכל את הספגטי, הוא התחיל למלמל לעצמו "אחחחח בא לי עכשיו משהו מתוק". יצא אליו המאהב השני עם צלחת השוקולדים. שאל אותו הבעל "ומה אתה עושה פה ? " אמר לו: "אל תדאג, אלוהים שמע את בקשתך ושלח אותי להביא לך את השוקולדים האלו". נתן לו את השוקולדים ועף במהירות החוצה. חשב המאהב השלישי איך לצאת בשלום מהבית. יצא מהמחבוא וניגש אל הבעל. הבעל ראה אותו ואמר לו: "ומה אתה עושה כאן ? " ענה לו: "אלוהים רוצה את הצלחות בחזרה ..."

 

[אריאלה פיקסלר אלון]

אני חושבת שהשכנה שלי מלמעלה היא האישה מהבדיחה

כל כמה דקות אני שומעת קולות של צעדים כבדים במדרגות, אח"כ יש קצת שקט והופל'ה... רעש של טריקת דלת , או ארון... (ואף אחד לא יורד חזרה...) כן, נראה לי שזאת היא. בכל מקרה הבן שלי פעם אמר לבן שלה שהוא בן של רחב המקראית והילד שתק, כנראה ששתיקה כהודייה.... אז נדמה לי שמצאנו את הפוחזת... ולשניכם: שתדעו שאני מאוהבת ! ביג-ביג טיים מאוהבת !!! בשניכם ! גם אני כמו נועה הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בעת שיחה בינכם, אממה... יש סיכוי סביר יותר שאהיה ממוטה ולא סתם זבוב....

 

[noa555555]

מזמן לא הייתי זבוב על הקיר

בשיחת גברים כנה כל כך ...

 

[אריאלה פיקסלר אלון]

את כמובן צודקת בכל מה שכתבת פה יקירה,

אבל זה חלק מסדר עדיפויות של אנשים. אני ממעטת לצאת למסעדות ולבתי קפה, פשוט כי אני נהנית יותר להתפרע בסופר, לקנות אפילו מותרות ולהכין לבד. אם יציאה זוגית תסתכם לי ב- 100 ש"ח נגיד, אז בסכום הזה אני ארביץ קנייה "נדיבה" עם מלא מצטרכים טריים ואת הפינאלה אני אכין אצלי במטבח , אז גם אזכה במחמאות על התוצאה וגם אאכיל פי 4 אנשים מאשר במקור ומעבר לזה תכניסי את חדוות היצירה, את ההנאה שבאירוח ובכלל התחושה הטובה ש"הנה דפקתי את "ארומה" ולא שילמתי להם 45 ש"ח על פאקינג סלט"... ומה שיוצא אצלי במטבח זה תמיד, אבל תמיד תמיד הרבה יותר טעים ממה שיוגש לי באיזה בית קפה. לגבי מחירי המשקאות בפאבים... זה כבר שערוריה לשמה ! למזלי מיציתי זה מכבר את ההנאה משהייה בפאב ואני מעדיפה חלופות אחרות. נדיר באמת שאני ניהנית בפאב. האמת היא שהפאב היחידי שאני ניהנית בו זה ה"מאנקיס" באילת, ששם ההופעות של האומנים מעניקים לך ערך מוסף למחיר המשקה. אבל בטוחני שיש עוד כמה שכאלו ברחבי הארץ, אני פשוט לא ממש טורחת להגיע לשם... אז כן, בנוגע ליציאות ובילויים יש לי חרא של הרגלים (לא אוהבת), אבל זה בחזקת :"זאת אני, לא אתם"...

 

[dify]

../images/Emo6.gif כאילו אני כתבתי

 

[ליידי דרמה]

אני מבינה אותך. לפעמים משלמים על החברה

והאוירה והחגיגה. אני מעדיפה לקנות קפה יקר יותר מחברה איכותית כי 3 כוסות הקפה שאני שותה ביום חשובות לי וחשוב לי להנות מהם. בדברים אחרים אני מקצצת - למשל בגבינות.אין לי בעיה עם קוטג', ובולגרית זולה. לא צריכה גבינות שמנת עם זיתים/שום ושמיר/פיפלים וכד'.

 

[playtrip]

זה כלום לעומת פיצה שרגא!

פיצה שרגא, רחמנא ליצלן, התעלל באוטיסטים? זה יותר טוב? המחירים הגבוהים בפאב המסעדה הם כלום יחסית ליחס המחפיר של שרגא האכזר כלפי האוטיסט התמים שבא אחר כבוד לאכול אצלו! ואתם יוצאים סתם נגד מסעדה שאולי מוכרת ספגטי ב45 שקלים אבל היחס מועדף! אצל פיצה שרגא הזבל הזה אל תקנו, אבל בפאבים? לא! קנו, קנו וקנו! ועוד איך קנו, כי היחס שם מצויין!

 

[אריאלה פיקסלר אלון]

היום העלתי הודעה לגבי פיצה שרגא.אכן קטע רע!

 

[חולמת בהקיץ3]

לפעמים די טוב לחיות בפרובינציה ......

עד שיוצא לבלות בבית קפה/מסעדה....... מסתר שבבילויים הביתיים אליהם מזמינים את החבר'ה - נהנים לא פחות עם עלויות מצחיקות ......

 

[אריאלה פיקסלר אלון]

צודקת ../images/Emo70.gif

 

[SupermanZW]

אפשר גם להחליט מראש להגביל את היציאות

לבתי אוכל (פאבים, מסעדות, בתי קפה, וכדו') רק לימי הולדת של חברים שמתעקשים להזמין את כולם לבית אוכל + פעם בשנה בחופשה וגם אז להגביל את סכום ההזמנה המקסימאלי ל100 ש"ח כולל הטיפ (מה שמגביל את מחיר כל המזון והמשקאות שמזמינים ל90 ש"ח, הגבלה לאדם). עם ההגבלה הזו אפשר להזמין ברוב המקומות גם מנה עיקרית עם בשר (במקרים רבים זו המנה הבשרית הזולה ביותר, אך יש די מקומות בהם זה לא כך), גם שתיה, וגם קינוח. (בהגבלה ל70 ש"ח כולל טיפ אי אפשר להגיע לקינוח, ובהגבלה זו משתמשים רק אם ההוצאות החודשיות היו מעבר לתכנון). חוץ מזה אם הולכים לבית אוכל בממוצע פעם בחודש עם המגבלה שצוינה זה באמת לא נורא. בסופר מרקט לחפש מכל מוצר את הזול ביותר (בדרך כלל מוצרים אלה נמצאים במדפים התחתונים) ולקנות וגם לשמור את החשבוניות בקלסר כדי שבמקרה של עליית מחירים נדע ונלך לסופר מרקט אחר לבדוק האם שם יותר זול. ברשימת המוצרים לקניה שלוקחים מהבית אפשר לציין לא רק את המוצרים אלא גם את המחיר האחרון ששולם על כל מוצר וכך תמיד קל להשוות, בנוסף לא להתפתות לשום מבצע שמציעים אלא לקנות בדיוק מה שהוחלט מראש, לא פחות ולא יותר. אם אחד המוצרים שתוכננו מופיע ללא תג מחיר לא לקנות אותו באותה קניה (כי תמיד הסיבה שלא מופיע תג מחיר היא שהמחיר עלה או שהוא היה יקר מלכתחילה אך זה לא המוצר אותו קנינו בפעם האחרונה שהיה זול אלא מוצר מתחרה שהוא יקר יותר) וללכת לחפש אותו במקומות אחרים ולקנות אותו איפה שהכי זול. אני וחברתי תמיד נוקטים בשיטה זו וכך אנו מצליחים לחסוך.

 

[גייסון33]

אנחנו משלמים על האוירה והחברה

 

[RichardSmith]

כסטודנט עני, מרוד ומשוגע למדי...

אני יכול להגיד שכמעט חודש כבר לא יצאתי. לא בתי קפה ולא פאבים. פעם אחת סרט בקולנוע -- בונד, עליו אמא שילמה. האם חסר לי? לא ממש. האם בודד לי?... החישוב שלך לא נכון. בהחלט אפשר לקנות בירה בסופר בגרושים אבל אי אפשר להשוות למחיר של הבירה בפאב. שם משלמים גם על הדברים מסביב. {בדיוק החבר שלח הודעה והזמין לצאת העירה.} האם לפתוח מסעדה זה רווחי? כדי שהעסק יתגלגל, בעל העסק צריך "לבלות" בו די הרבה זמן. הייתי משתגע מעיסוק שכזה. האם הוא מרוויח כהוגן מהעסק? בעיקר כאב ראש. מי שבעיקר מרוויח הוא בעל המקום שמשכיר למסעדה... אם השטח לא בבעלות המסעדה, כמובן.