מחשבות
אני חושבת שזה לא פעם ראשונה שאני כותבת משהו על זה שאני בדרך כלל מאמינה ביכולות שלי ובאמונות שלי
ואז אנשים מבחוץ מתחילים לפקפק בדרך חיים שלי. זה לא מעצבן שרוב האוכלוסייה חושבת שצריך ללכת בדרך X ואז פתאום מגיע אדם שרוצה ללכת בדרך Y, אז מסתכלים עליו בעין עקומה?
אני זוכרת שרותי פעם אמרה לי שהאנשים והמילים שלהם הם בעצם הפחדים שבי, וזה מאד נכון. חברות שבאות ואומרות לי שהדרך שלי לא נכונה ואז אני מתחילה להתבלבל. אחכ כשעובר זמן מה אני חוזרת למסלול שלי ועוזבת את הפחדים מאחורה.
אני לא יודעת איך האנשים מסביבכם "עובדים" אבל אצלי מסביב נראה שכולם פועלים באותה הדרך. זה לא קצת עצוב? לראות כמות של אנשים הולכים באותה הדרך רק כי ככה אמרו להם לעשות?
אני מרגישה דווקא ברת מזל שלרוב אני מנסה שלא לסטות מהדרך שאני מאמינה בה.
מישהו גם מרגיש ככה לפעמים?
אני חושבת שזה לא פעם ראשונה שאני כותבת משהו על זה שאני בדרך כלל מאמינה ביכולות שלי ובאמונות שלי
ואז אנשים מבחוץ מתחילים לפקפק בדרך חיים שלי. זה לא מעצבן שרוב האוכלוסייה חושבת שצריך ללכת בדרך X ואז פתאום מגיע אדם שרוצה ללכת בדרך Y, אז מסתכלים עליו בעין עקומה?
אני זוכרת שרותי פעם אמרה לי שהאנשים והמילים שלהם הם בעצם הפחדים שבי, וזה מאד נכון. חברות שבאות ואומרות לי שהדרך שלי לא נכונה ואז אני מתחילה להתבלבל. אחכ כשעובר זמן מה אני חוזרת למסלול שלי ועוזבת את הפחדים מאחורה.
אני לא יודעת איך האנשים מסביבכם "עובדים" אבל אצלי מסביב נראה שכולם פועלים באותה הדרך. זה לא קצת עצוב? לראות כמות של אנשים הולכים באותה הדרך רק כי ככה אמרו להם לעשות?
אני מרגישה דווקא ברת מזל שלרוב אני מנסה שלא לסטות מהדרך שאני מאמינה בה.
מישהו גם מרגיש ככה לפעמים?