מחשבות

[gila411]

מחשבות

כל כך קיויתי שהילדה תהיה איתנו בחג ועזרתי לבעלי להלחם ולקבל אותה היא נותנת לי הרבה פידבקים חיוביים היום היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי (אבל לפעמים אני מעצבנת אותה והיא כועסת הסברתי לה שגם כשכועסים אוהבים) מצד אחד אני נהנית להיות איתה באמת אבל מצד שני אני מרגישה שכל המרץ מושקע עליה ואני קצת זנוחה וזו הרגשה לא נעימה אני כבר שואלת את עצמי מה אני רוצה האם ככה זה כשיש ילדים? שיעבוד טוטאלי? אין לי יותר חיים עד שמגיעים למיטה ממוטטים מעייפות? מה אתם אומרים?

 

[רק אישה]

ככה זה כשיש ילדים??

כנראה... הינה אני אחרי קניות בגדים לבת שלי ממוטטת נפשית (וקצת פיזית) הילדה שלי מאושר עד הגג ובדיוק כמוך גם אני מרגישה זנוחה. קודם כל ע"י עצמי. אבל אני מאמינה שההרגשה הזאת היא זמנית (גם אצלך) ומה שאני יודעת בוודאות שהאחראיות היא לכל החיים ובשבילי זאת לא שאלה. תוסיפי לזה שאצלך מדובר בבת של בעלך (אם אני לא טועה) וההרגשה מקבלת עוצמות בלתי רגילות קחי

תנשמי עמוק תפנקי את עצמך במשהו שאת אוהבת ןתחזיקי מעמד

 

[rolan]

ילדים ../images/Emo23.gif

זה הרבה שמחה, זה אושר גדול, זה להביא חיים לעולם. ילדים מביאים איתם, לחיינו, בצד האושר הגדול, שינוי ואחריות ענקיים. קודם, לפני שהיו הילדים, חיינו לעצמנו בלבד. כן, היתה משפחה, היו אחים ואחיות, חברים, עבודה ועוד... אבל יכולנו בכל רגע נתון, לבחור לשנות כיוון, לברוח למחוזות אחרים, זאת מבלי לגרום למישהו נזק ממשי. כאשר נולדו הילדים, הם קירקעו אותנו, הם גרמו לנו להתייצב, לשאת בנטל שאין שני לו. גידול הילדים, האחריות על חינוכם, בריאותם ואושרם הוא עלינו וזוהי משימה קשה וגדולה. משום מה (ואולי לא...), אנחנו יולדים אותם בשיא הטבעיות, בלי לחשוב בתחילה על גודל האחריות. כן גילה, ילדים זה שיעבוד, בילדים צריך להשקיע המון בצד האושר הגדול שבעצם החוויה ההורית. זה נשמע קשה, מעייף ומעמיס, את תתרגלי וכאשר יוולדו לך ילדים משלך, תביני את זה באופן הטבעי ביותר. מקווה שהייתי מובנת. חג שמח

 

[הפרי האסור 2003]

קשה, קשה לגדל ילדים

אבל מצד שני הם מביאים כל כך הרבה אושר לחיינו (במיוחד כשם קטנים

) ככל שהיא תגדל, כך יהיה לך קל יותר.

 

[אסתיהאחד]

רגע רגע..קל יותר../images/Emo35.gif

מצטערת לספר לכם כאמא וכסבתא שהאמרה ילדים קטנים צרות קטנטת ילדים גדולים צרות גדולות נכונה ובגדול. ברגע שנכנסת להריון.זהו.את של הילדים וכל השאר אחריהם.................

 

[הפרי האסור 2003]

אני מסכימה עם זה

אך בוודאי תסכימי איתי שכלל שהילד גדל הוא הופך לעצמאי יותר ויותר.

 

[הפרי האסור 2003]

שכלל = שככל

 

[rolan]

זה ממש לא נכון, פרי מתוקה

לצערנו הפתגם הזה נכון ממש!!! ילדים קטנים - צרות קטנות ולו רק בשל העובדה שהם בשליטתנו, תחת חסותנו ואנחנו אלה ששולטים במצב. ילדים גדולים - צרות גדולות משום שכאן אנחנו משחררים אותם לעצמאות והם צריכים, עם הכלים שנתנו להם במשך השנים, עם הנסיון המועט שלהם ועם מעט מדי (ראי מקרה יונה...) סיוע שלנו, להסתדר בעצמם. נראה לי שקצת סיבכתי אבל בכל זאת, ניסיתי...

 

[הפרי האסור 2003]

פשוט כתבתי

מנסיון אישי

 

[rolan]

אהההה... איזה מזל יש להורייך ../images/Emo9.gif

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo107.gifכן עצמאי ופה קבור הכלב

כל זמן שהם קטנים הם צמודים הבעיה כשהם גדלים.קשה יותר הפיקוח. גדלות הדרישות וגם הפה

 

[חי יחידה]

פעם אמרתי משפט ילדותי חסר בסיס

"בא לי לברוח מהבית" חחחחח טוב שהילדים לא שמעו את הרהורי.. ילדים כן זה דבר נפלא, לא קל לגדל אותם לא קל לנשום אותם, אבל קל לאהוב אותם ולקבל את אהבתם, להזכירך גם את היית פעם ילדה וגידלו אותך, אני תמיד זוכרת שאמא שלי ז"ל היתה אומרת לי שאני משגעת אותה ואחלה לי ילדה כמותי, אז נורא כעסתי וחשבתי שאני היתה הכי מדהימה וממושמעת בעולם, היום יש לי בן בדיוק דומה לי ועוד אחד דומה לו, שני שובבולים מזהירים בהחלט, היום לדוגמא נתנו לי לטפס על הקירות מהבוקר בלי סוף ומה אני בסך הכל עשיתי? קניתי להם עשיתי להם ניקיתי להם ומה לי? הם הם בשבילי, נכון נכון אני קוטרית לא קטנה גם לי קשה לפעמים שואלת איפה אני מה אני מתי אני מתי התור שלי?.. הם חלק ממה שאני וממה שאני יכולה לעשות להם זה בשבילי, כל היום זה להם בערב משתדלת לכבות את האורות שלהם ולהגיד די עכשו אני שלי.

 

[פרח 11]

כן, ככה זה כשיש ילדים

אני יכולה לומר מנסיון שעד שהבן שלי נולד (הוא בן 10 חוד') עוד היה הזמן שלי עם עצמי, הזמן שלי עם בעלי. מאז שהוא נולד, אין לי רגע אחד בשביל עצמי, אני זנוחה, שינה רצופה של לילה שלם אני כבר הרבה זמן לא יודעת מה זה ויש עוד הרבה מה להוסיף... אבל... זה אושר רציני, סיפוק אדיר, אהבה שאין כמותה, אני יכולה לומר אפילו שלא חווים אהבה בעוצמה כזאת אם אין ילדים. בקיצור כמו כל דבר בחיים אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע, תמיד יש את הפלוס ואת המינוס. אבל כשיש ילד כמעט ולא רואים את המינוסים

 

[rolan]

לפעמים../images/Emo127.gif

מתחשק לי, ככה ביני לביני, להחליף תפקידים ליום אחד, או לכמה שעות ספורות... הם, יהיו המבוגרים, ההורים... ישאו באחריות, יתרוצצו ויסיעו וידאגו, יצאו לפרנס, יקנו, ינקו, ירחצו, יבשלו, יסבירו, יכעסו ובתוך כל זה גם יאהבו אותנו אהבת נפש של הורה לילדו. אנחנו, נהיה הילדים הקטנים/הבוגרים... נהיה תלויים ללא אחריות, נבקש הסעה לחוג/לחברים/כסף לבילוי, נכעס על ההורים הנודניקים האלו, נגיד להורים שלא יתערבו בחיינ ושזה לא עניינם , לא נסכים ללכת לישון, נגיד הרבה רגע, עוד מעט, אחר כך... וכשכולם יהיו מותשים מהקשיים, נחזור איש איש למקומו הטבעי ונדע להעריך כל אחד את מקומו...

איך אמרנו: "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה"...

 

[פרח 11]

../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif חלומו של כל הורה

אבל זה מסוג החלומות שלא באים לידי מימוש.

 

[שילה של הצאט]

זו ילדותי השנייה................./images/Emo23.gif

זו ילדותי השנייה מה שתתני לי אקח זו ילדותי השנייה עול השנים כבר נשכח........... כאב הלידה וכאב הפרידה הקושי להיות שם תמיד בשבילה תיקון ענק בשבילי ילדתי היחידה. תודה.