אווה עמיחי
New member
מטבח פמיניסטי - גם לגברים
בתכנון מטבח, דבר ראשון, שבודקים: איזה קשר-חלל מתאים לאנשים, הרוצים לגור בדירה. מטבח הפמיניסטי - הוא מרכז הבית, בלי בושה. כלל פינת האוכל, שעל השולחן אין סידור פרחים, מפתחות, תיקים, מעילים(צריכים לסדר להם מקום מתאים, באזור הכניסה) -לא כמו רוב הבתים הסטנדרטים. סימן ראשון, שיש בעייה פונקציונלית ביצירת החללים, שברגע כניסת הורח לא צפוי, כל המשפחה מתחיל לסדר דברים בבית. היפנים סמים דגש על כניסה הדרגתית לבית, אצלנו פותחים את הדלת, ונפתח מול עייני כולם, כל הסלון. והחפצים על שולחן האוכל (לשבת), כי אין להם מקום מתאים, כמו שצריך. שולחן הגדול, של פינת האוכל טוב להרבה מאוד דברים, חוץ מלאכול בשבת,(וכל השבוע, אוכלים על יד הדלפק). אם שולחן האכל גדול, מסיבי, לא דקורציה, שמחוסה במפות, אלא מסביבו זורם החיים. ילדים הקטנים יכולים לצייר, בכיתות הנמוכות יכולים להכין שיורי בית, מול עייניים של אמא/אבא. את זמן הקצר, שיכולים לבלות ביחד, בריצת היום-יום, עדיף לעשות מסביב השולחן, ולא מול הטלויזיה.( מול הטלויזיה,לא מסתקלים אחד על השיני, בעצם, גם לא ממש מקשיבים.) רוב חיי גידלתי לבד את הילדים, לאכול ביחד, לספר את הטוב, וגם את הרע, אי אפשר באינטימיות גדולה , כמו מסביב השולחן. בלי טלויזיה, בהקשבה טוטאלית אחד לשיני. השולחן הגדול זה, גם מזמיו השתתפות של כולם, לערוך, להכין את האוכל, להוריד את הכילים, ולשתוף אותם. אנחנו, כל הזמן הזה, מדברים, וכל אחד עושה משהו. במטבח הפמיניסטי, הפנים של העובד במטבח, לכיוון החלל הפתוח. הוא/היא לא בעונש, ששלחו לקצה השיני של הדירה (כמו בדור הקודם), אבל גם לא צריך לעמוד עם הגב, לכל ההתרחשות. המטח פמיניסטי לא גדול, מסודר בצורת "ח" או "ר"+ אי. בכל אופן, כמו בטנגו, 2 בעדים ימינה, 2 צעדים שמולה, אפשר להגיע לכל דבר במטבח. גם אין יות מידי חפצים. - כעולה חדשה, קניתי 4 סוגים שונים של סירים, ושני מגשים לתנור. 10 שנים השתמשתי בהם, אף פעם לא הרגשתי חסר. והבישול הונגרי לא הפשות ביותר.נכון,לא עמד סיר בכיור(המדיח הייה הבן שלי,מגיל 7) לא במקרר.- להגשת האוכל (צלחות, כוסות, סכום) אפשר לסים אפילו מחוץ למטבח, בארון נפרד, בפינת אוכל. בין הכיור לכריים אין שום צורך, במרחק גדול יותר, מאשר 60-70 ס"מ. המקום הזה ה"מבולגאן" ביותר. אם המרחק גדול יותר, הבלאגן גודל, יותר זמן לנקות. חמותי אמרה תמיד, שבסוף הבישול, כל המטבח צריך ליהיות נקי, פרט לסיר/ים, שבו האוכל מתבשל. זה במאת עובד, אם מתרגלים לסדר. במטבח טוב, את הסדר הקבוע מכיר כל בני משפחה . אין צעקות,"לאן סמת..." כי כל מטרתנו, לתכנן סביבה נעימה לאנשים, שמתרוצצים כל יום, שומעים חדשות מטורפות כל דקה, וזקוקים לפינה חמה, מוגנת, בבית. עכשיו, קבלן הרשום שלנו מתנגד, כי לדעתו, החשוב ביתר, איפו היאנסטלציה. זה במאת חשוב, מנקודת ראיה של הביצוע, אסור להתעלם מהבעייה, אם יש, אבל לא מתכננים מטבח מסביב הביוב, אלא מסביב הבן אדם. מניסיוני הדל, שני הדברים לא מסתדרים, אם המתכנן עובד בצורה נכונה. אז, אך עובד המטבח שלכם?
בתכנון מטבח, דבר ראשון, שבודקים: איזה קשר-חלל מתאים לאנשים, הרוצים לגור בדירה. מטבח הפמיניסטי - הוא מרכז הבית, בלי בושה. כלל פינת האוכל, שעל השולחן אין סידור פרחים, מפתחות, תיקים, מעילים(צריכים לסדר להם מקום מתאים, באזור הכניסה) -לא כמו רוב הבתים הסטנדרטים. סימן ראשון, שיש בעייה פונקציונלית ביצירת החללים, שברגע כניסת הורח לא צפוי, כל המשפחה מתחיל לסדר דברים בבית. היפנים סמים דגש על כניסה הדרגתית לבית, אצלנו פותחים את הדלת, ונפתח מול עייני כולם, כל הסלון. והחפצים על שולחן האוכל (לשבת), כי אין להם מקום מתאים, כמו שצריך. שולחן הגדול, של פינת האוכל טוב להרבה מאוד דברים, חוץ מלאכול בשבת,(וכל השבוע, אוכלים על יד הדלפק). אם שולחן האכל גדול, מסיבי, לא דקורציה, שמחוסה במפות, אלא מסביבו זורם החיים. ילדים הקטנים יכולים לצייר, בכיתות הנמוכות יכולים להכין שיורי בית, מול עייניים של אמא/אבא. את זמן הקצר, שיכולים לבלות ביחד, בריצת היום-יום, עדיף לעשות מסביב השולחן, ולא מול הטלויזיה.( מול הטלויזיה,לא מסתקלים אחד על השיני, בעצם, גם לא ממש מקשיבים.) רוב חיי גידלתי לבד את הילדים, לאכול ביחד, לספר את הטוב, וגם את הרע, אי אפשר באינטימיות גדולה , כמו מסביב השולחן. בלי טלויזיה, בהקשבה טוטאלית אחד לשיני. השולחן הגדול זה, גם מזמיו השתתפות של כולם, לערוך, להכין את האוכל, להוריד את הכילים, ולשתוף אותם. אנחנו, כל הזמן הזה, מדברים, וכל אחד עושה משהו. במטבח הפמיניסטי, הפנים של העובד במטבח, לכיוון החלל הפתוח. הוא/היא לא בעונש, ששלחו לקצה השיני של הדירה (כמו בדור הקודם), אבל גם לא צריך לעמוד עם הגב, לכל ההתרחשות. המטח פמיניסטי לא גדול, מסודר בצורת "ח" או "ר"+ אי. בכל אופן, כמו בטנגו, 2 בעדים ימינה, 2 צעדים שמולה, אפשר להגיע לכל דבר במטבח. גם אין יות מידי חפצים. - כעולה חדשה, קניתי 4 סוגים שונים של סירים, ושני מגשים לתנור. 10 שנים השתמשתי בהם, אף פעם לא הרגשתי חסר. והבישול הונגרי לא הפשות ביותר.נכון,לא עמד סיר בכיור(המדיח הייה הבן שלי,מגיל 7) לא במקרר.- להגשת האוכל (צלחות, כוסות, סכום) אפשר לסים אפילו מחוץ למטבח, בארון נפרד, בפינת אוכל. בין הכיור לכריים אין שום צורך, במרחק גדול יותר, מאשר 60-70 ס"מ. המקום הזה ה"מבולגאן" ביותר. אם המרחק גדול יותר, הבלאגן גודל, יותר זמן לנקות. חמותי אמרה תמיד, שבסוף הבישול, כל המטבח צריך ליהיות נקי, פרט לסיר/ים, שבו האוכל מתבשל. זה במאת עובד, אם מתרגלים לסדר. במטבח טוב, את הסדר הקבוע מכיר כל בני משפחה . אין צעקות,"לאן סמת..." כי כל מטרתנו, לתכנן סביבה נעימה לאנשים, שמתרוצצים כל יום, שומעים חדשות מטורפות כל דקה, וזקוקים לפינה חמה, מוגנת, בבית. עכשיו, קבלן הרשום שלנו מתנגד, כי לדעתו, החשוב ביתר, איפו היאנסטלציה. זה במאת חשוב, מנקודת ראיה של הביצוע, אסור להתעלם מהבעייה, אם יש, אבל לא מתכננים מטבח מסביב הביוב, אלא מסביב הבן אדם. מניסיוני הדל, שני הדברים לא מסתדרים, אם המתכנן עובד בצורה נכונה. אז, אך עובד המטבח שלכם?
